אוניברסיטת הונג קונג פירקה והסירה מהקמפוס אנדרטה שציינה את הטבח בכיכר טיאננמן בבייג'ינג ב-1989. הפסל, שהוצב במתחם במשך יותר משני עשורים, הנציח את המפגינים הפרו-דמוקרטים שחוסלו על ידי סין.
היצירה, שבה מפוסלים אנשים מיוסרים, הייתה אחת האנדרטאות האחרונות במשובה הבריטית לשעבר שהנציחה את אירועי הדמים, המצונזרים ואסורים לדיון בסין עצמה. היא כונתה "עמוד הבושה", וסימלה את החירויות שמהן נהנו תושבי הונג קונג במסגרת ההבטחות של סין לבריטניה, עם העברת השליטה ב-1997.
עד העברת חוק הביטחון הלאומי של סין בקיץ 2020, הונג קונג הייתה עורכת את העצרת הגדולה ביותר בעולם לזכר קורבנות הטבח בכיכר, אך האוניברסיטה טענה כי היא קיבלה את ההחלטה להסיר את הפסל "על בסיס עצה משפטית חיצונית והערכת סיכון" לטובת האינטרסים של האוניברסיטה. "מועצת האוניברסיטה של הונג קונג ביקשה לאחסן את הפסל, והאוניברסיטה תמשיך לבקש עצה משפטית על הצעד המתאים הנדרש הבא".
במהלך הלילה, מאבטחים הציבו מחסומים צהובים סביב פסל הנחושת, שגובהו שמונה מטרים ומשקלו שני טונות. האתר תוחם ביריעות פלסטיק לבנות מכל הצדדים ואובטח על ידי עשרות אנשי ביטחון. לאחר שעות של עבודות במקום, פועלים תועדו נושאים את החלק העליון של הפסל ומעמיסים אותו במנוף לתוך מכולה במשאית שנסעה מהמקום בשעות הבוקר. בהמשך היום, עובדי הסגל באוניברסיטה הניחו פרחי פוינסטיה, קישוט פופולרי לחג המולד בעיר, סביב המחסומים.
האוניברסיטה שלחה לפני כמה חודשים מכתב לאפוטרופוסים של הפסל, קבוצה שארגנה את העצרות השנתיות ב-4 ביוני ומאז פורקה במסגרת חוק הביטחון הלאומי, ובו ביקשה את הסרתו. האוניברסיטה טענה כי היא מעולם לא נתנה אישור לאף אחד להציג את הפסל בשטח הקמפוס, וכי הייתה לה זכות לנקוט "צעדים מתאימים" בכל שלב. היא גם טענה שהפסל היה במצב "שביר" והיווה "סכנה בטיחותית פוטנציאלית".
הסרת הפסל אירעה בזמן חופשת הלימודים, והקמפוס היה שקט בבוקר. חלק מהסטודנטים עצרו במקום במהלך הלילה, אחרי ששמעו את החדשות. "האוניברסיטה נהגה בפחדנות כשעשתה זאת באמצע הלילה", אמר סטודנט בן 19, שהזדהה בשם המשפחה צ'אן. "אני מאוכזב מאוד, זה היה סמל להיסטוריה". סטודנט אחר, ליונג, אמר כי הוא "שבור" ממראה הפסל "נקרע לחתיכות".
יוצר האנדרטה, הפסל הדני ינס גלשויט, מסר בהצהרה כי הוא "המום לחלוטין" וכי הוא ידרוש פיצויים. לדבריו, ערכה של היצירה היה כ-1.4 מיליון דולר. הוא אמר כי הציע לקחת את הפסל בחזרה לדנמרק, אך הוסיף כי הנוכחות שלו בהונג קונג הייתה הכרחית עבור ביצוע המבצע הסבוך והוא ביקש ערבויות שהוא לא יועמד לדין.
וואנג דן, ששרד את הטבח וחי כיום בארצות הברית, כתב בפייסבוק כי זה "ניסיון למחוק את ההיסטוריה ואת הזיכרונות שנכתבו בדם".
הרשויות בהונג קונג הגבירו לאחרונה את הצעדים נגד אנשים או ארגונים שהיו קשורים לציון הטבח בטיאננמן בפרט ונגד פעילים במחנה הפרו-דמוקרטי בכלל. הן טוענות שחוק הביטחון הלאומי הכרחי להשבת הסדר והיציבות להונג קונג לאחר הפגנות הענק ב-2019. הן טוענות שחופש הביטוי וזכויות אחרות עדיין מוגנים וכי הן לא רודפות אחרי פעילים פוליטיים, שעשרות מהם נכלאו או ברחו מהעיר.
סין מעולם לא סיפקה פרטים מלאים על הטבח בכיכר ב-1989. מספר ההרוגים הרשמי הוא כ-300, אך ארגוני זכויות אדם ועדי ראיה מעריכים כי אלפים נטבחו.