וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

למה אין נשים בפוליטיקה הפלסטינית

רימא כתאנה נזאל

עודכן לאחרונה: 22.12.2021 / 12:19

ערב יום האישה הפלסטינית ומצב הנשים בפוליטיקה הוא בכי רע. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה כעת נתונים לגבי שיעור הנשים בפוליטיקה הפלסטינית, והתמונה העולה מהם ברורה ואינה משתמעת לשתי פנים: ייצוג הנשים בשלטון רחוק מלשקף פרוגרסיביות וליברליות.

המספרים מדברים בעד עצמם. שיעור ההשתתפות של נשים במועצה הפלסטינית הלאומית הוא %10.9, ואילו בשלטון המקומי שיעור הנשים עומד על 5.7% בלבד. אין זכר להחלטת המועצה להקצות לנשים 30% ממכסת המושבים. המצב אינו שונה בערים גדולות כמו רמאללה ואל-בירה - משנת 2010 לא חל בהן שינוי ורק 6.3% נשים מועסקות בשלטון המקומי. בממשלה הנוכחית יש רק שלוש שרות, שהן 12.5% מכלל השרים; זאת לעומת הממשלה ה-13, שבה היו שש שרות - 25% מכלל השרים. שיעור הנשים המכהנות בראשות מועצה מקומית עומד על 1.8% מכלל ראשי המועצות, כולן בשטח C. שיעור הסטודנטיות במועצות הסטודנטים הוא %4.3, ושיעור השופטות הוא 8% בלבד.

גם במגזר העסקי התמונה דומה. לאחרונה התמנתה אישה לראש הסתדרות המהנדסים והביאה את שיעור הנשים בתפקידים מסוג זה ל-9%, ואילו בלשכות המסחר שיעור הנשים אינו עולה על 4%. במגזר האזרחי לוקחות חלק 44% נשים, אך מבין המכהנים במשרת מנכ"ל נשים מהוות רק 14%. השתתפות נשים בשוק העבודה ירדה מ-19% בשנת 2019 ל-16% כיום; שיעורי האבטלה בקרב נשים הגיעו ל-40.1%, ו-29.7% מהנשים נמצאות מתחת לקו העוני.

גם המצב בתוך המפלגות אינו מעודד במיוחד. בוועדה המרכזית של תנועת פתח יש אישה אחת בלבד, כלומר 5%, ושיעור הנשים במועצת המהפכה של התנועה הוא 9% בלבד. שיעור המקומות המשוריינים בשאר המפלגות המשויכות לשמאל נע בין 15% ל-30%, מכיוון שעמדותיהן החברתיות דומות למדי לאלה של מפלגות הימין. נוסף על כך, מרבית המפלגות התנוונו ואינן מקדמות סדר יום חברתי ולאומי, ולמעשה איבדו את ההצדקה לקיומן.

אם כן, ברור שנוכחותן של נשים הולכת ופוחתת. למצב זה אחראים כמה גורמים ובראשם הוועד הפועל של אש"ף, שהוא מקור הסמכות של הרשות הפלסטינית. הוועד כמובן אינו נושא לבדו באחריות - אחראיות גם הממשלה והמפלגות, הנדרשות לשריין מקומות לנשים, ואחראים גם ארגוני הנשים והנהגתם. ברור גם שלאחר שלוש שנות כהונה קצרה ידה של הממשלה ה-18 מלממש את חזונה והיא אינה מסוגלת לחולל שינוי משמעותי. היא אינה מחויבת מספיק למשימה לאפשר לנשים להיות מעורבות בתהליכי קבלת ההחלטות. היא חלשה ונטולת קול באופן חסר כל היגיון למול המתקפה של גורמים פונדמנטליסטיים נגד נשים ומוסדותיהן. היא גם נרתעת מעימות עם הכוחות הסובבים אותה, למרות הצטרפותם של מפלגות ואנשים פרוגרסיביים לשורותיה.

האחריות גם על הארגונים הפמיניסטיים

ואחריותם של המפלגות והפלגים אינה פחותה מזו של הממשלה. כאשר הממשלה אינה מסוגלת ליצור תרבות אזרחית נאורה שתביא לשינוי, המפלגות אמורות למלא את הריק שנוצר ולקדם גישות פרוגרסיביות וערכי שותפות, שוויון ופלורליזם. תחת זאת הן פינו את הדרך לשבטיות, על ערכיה מעודדי האפליה ועל היאחזותה במסורת. במקום להציג מודל משלהן שיכתיב שוויון לנשים, יקצה מכסות שיתקנו את חוסר האיזון ויציב את האישה בעמדה שווה, הן בחרו לדבוק במסורת הפטריארכלית.

חלק מהאחריות מוטל על הארגונים הפמיניסטיים, במיוחד אלה הציבוריים, דוגמת ארגוני עובדים שנשים חברות בהן - מורות, פקידות, עיתונאיות ועורכות דין. הנשים העומדות בראשם נדרשות לאחד כוחות ולהיאבק על שיתופן בחיים הפוליטיים. הן צריכות לפעול בסוגיה זו, כמו בכל סוגיה פמיניסטית אחרת, בלי להיות מפולגות. עליהן לעשות שימוש בכלים ובשפה שישרתו את האינטרסים שלהן, ולהשקיע את מרב כוחן בשיפור מצבן באמצעות עבודה מול מפלגות וארגונים מקצועיים.

אולם חלק הארי מוטל על המשרדים הממשלתיים ועל המפלגות. לנשים מגיע לקבל תשובות על הפערים שבין ההבטחות וההתחייבויות ובין המציאות. ללא תשובות כאלה יימשכו האפליה והטלת הספק ביכולותיהן של נשים לקחת חלק במערכות השלטון. עלינו, הנשים, לקדם אסטרטגיה שתביא את משטר העריצות אל קיצו. אם נותרה מעט מורשת של חופש ודמוקרטיה, על הרשות הפלסטינית ומוסדותיה להוביל שינוי כזה.

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חשפו את האמת המרה. זו ככל הנראה לא תהיה הפעם האחרונה שנתונים כאלה מתפרסמים כל עוד מקבלי ההחלטות משמרים את האפליה - לרוב ממניעים סקטוריאליים - וכל עוד הם עסוקים ברטוריקה וביצירת רושם כאילו הזהות הדמוקרטית עומדת בראש מעייניהם, בשעה שבפועל המסורתיות שולטת בכיפה.

רימא כתאנה נזאל היא פוליטיקאית, פעילה פמיניסטית וחברה במועצה הלאומית הפלסטינית. המאמר המלא פורסם באתר העיתון אל-אייאם. גרסה זו מתפרסמת בחסות פרויקט אופק, המשותף למכון ון ליר בירושלים, לפורום לחשיבה אזורית ולמרכז אעלאם. מערבית: דולי ברוך

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully