ישראל לא תחתום על אמנת בית הדין לפשעי מלחמה

ישראל לא תחתום החודש על אמנת בית הדין הפלילי הבינלאומי לפשעי מלחמה, כך קבע אתמול ראש הממשלה, אהוד ברק. בכך קיבל ברק את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, שהמליץ שלא לחתום על האמנה בשלב הנוכחי. החלטתו של ברק תובא לאישור הממשלה בשבוע הבא. ישראל תוכל להצטרף לאמנת בית הדין בשנתיים הקרובות, במהלך אחד של חתימה ואשרור שיחייב גם שינויי חקיקה פנימיים, כך מדווח הבוקר הארץ.

ברק אמר כי אמנם יש יתרון מדיני מסויים בחתימה, אולם לאמנה יש גם משמעות מעשית ומוסרית. הוא נימק את החלטתו בכך שהסוגיה קשורה קשר הדוק לתהליך השלום בו ייקבעו עתידן של ההתנחלויות, הוא גם ציין את העובדה שארה"ב נמנעה אף היא מחתימה.

רובינשטיין אמר כי ישראל רואה חשיבות מוסרית רבה ביצירת בית דין בינלאומי לפשעים נגד האנושות, אך טען כי מדינות ערב עשו "מחטף פוליטי" כשהכניסו לרשימת הפשעים גם את ההתנחלויות. היועץ המשפטי נימק את המלצתו בכך שאם ישראל תחתום כעת על האמנה, היא תתחייב למעשה לקבל אותה בנוסח הקיים, בעוד היא פועלת לשנותו.

השרים יוסי ביילין ושלמה בן עמי התנגדו להחלטה וצידדו בהצטרפות למנה הבינלאומית. שר המשפטים טען כי לחתימה אין כרגע תוקף מעשי והיא בבחינת אקט הצהרתי בלבד של ישראל על תמיכתה העקרונית בבית הדין הבינלאומי.

בצה"ל מתנגדים לחתימת המסמך שעלול להעמיד את אנשיו בסכנה משפטית כל עוד ישראל נתונה במלחמה. החשש הוא מיוזמה ערבית להעמדת מפקדי צה"ל בשטחים בפני משפט בינלאומי בשל הפקודות שנתנו באינתיפאדה. התנגדות ארה"ב לחתימה נובעת מחשש דומה - תביעות נגד חיילים וקצינים אמריקאיים.

בית הדין הבינלאומי הוקם כדי ליצור מקום קבוע לשפיטת פשעי מלחמה. היוזמה להקמתו התעוררה אחרי מלחמת העולם השנייה ובין יוזמיה היו גם משפטנים יהודים. במשך השנים תמכה ישראל בהקמת המוסד, אולם בוועידת רומא ב-98', בה אושרה חוקת בית הדין, הצביעה נגד, לאחר שמדינות ערב הצליחו להכניס את ההתנחלויות לרשימת הפשעים.