מבלי להסכים על מה אפילו מדברים, שיחות הגרעין בווינה מתחדשות עם ציפיות נמוכות

בארה"ב ובאירופה רוצים להמשיך את המו"מ מהמקום שבו הוא נפסק ביוני, ובאיראן מתעקשים לדון קודם כל בהסרת הסנקציות. למרות החשש שמדובר במריחת זמן, העדר אופציה צבאית אמיתית מותירה את המערב - וישראל - עם רק אפשרויות גרועות, לפחות עד להתבהרות ממשל ראיסי החדש

29/11/2021
בווידאו: בנט מתייחס לחידוש שיחות הגרעין עם איראן (צילום: רוני כנפו)

שיחות הגרעין יתחדשו היום (שני) בווינה אחרי חצי שנה של הפסקה, אך בהלך רוח פסימי לאור הפערים הגדולים בין ארצות הברית לבין איראן, אפילו סביב הגדרתן. בעוד שבטהראן מגדירים אותן כשיחות שנועדו להסיר את הסנקציות האמריקניות שהוטלו עליה מאז שוושינגטון פרשה מהסכם הגרעין ב-2018. מנגד, ממשל ביידן מתחיל להטיל ספק ביכולת של הסכם הגרעין שנחתם ב-2015 לבלום את ההתקדמות הגדולה שעשתה איראן בשנים האחרונות, ותוהה עד כמה היא בכלל רצינית במשא ומתן.

עוד לפני תחילת המשא ומתן, שנעצר למשך כחצי שנה בעקבות הבחירות לנשיאות באיראן ביוני, בטהראן הציבו שורת דרישות מופרזות כתנאי לחזרה לציות לתנאי ההסכם. בין היתר, איראן מתעקשת על הסרת הסנקציות שהטילו ארצות הברית ומדינות המערב מאז 2017, כולל אלו שאינן קשורות לתכנית הגרעין, וכן התחייבות - לא ריאלית - שממשל עתידי בוושינגטון לא יוכל לפרוש שוב מההסכם. במערב, מנגד, רוצים להמשיך את השיחות מהנקודה שבה הן הופסקו.

"אין בעצם חידוש של השיחות, משום שאין אינדיקציה לנכונות איראן לחזור להסכם הגרעין", אמר לוואלה! ד"ר רז צימט, מומחה לאיראן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי. "עדיין לא ניתן לקבוע אם איראן קיבלה החלטה אסטרטגית לחזור להסכם, ורק מנסה למקסם את תנאי החזרה וללחוץ על ארצות הברית להסכים לויתורים נוספים - או שהיא קיבלה החלטה שלא לחזור ורק מנסה למשוך זמן כדי להתקדם לעבר יכולת סף גרעינית".

שלב הגישושים מתחיל. נשיא איראן ראיסי במג'לס, החודש(צילום: AP)

האופציות שעומדות בפני ארצות הברית, בריטניה, גרמניה וצרפת - המעצמות המערביות החתומות על ההסכם - במקרה של סחבת בשיחות או קריסתן גרועות כולן. ברמה הדיפלומטית, סין ורוסיה, שתי השותפות הנוספות להסכם שנחתם ב-2015, צפויות לבלום כל ניסיון להעניש את איראן במועצת הביטחון של האו"ם. נציגיהן נועדו היום עם נציגי איראן בווינה, ייתכן שכדי לתאם עמדות מול המערב.

ארצות הברית ואירופה מאיימות להעביר החלטת גינוי נגד איראן במועצת הנגידים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) במקרה של כישלון המשא ומתן, אך ספק אם מהלך שכזה ישכנע את טהראן לרכך את עמדותיה. להיפך, שיתוף הפעולה הקלוש שעוד נותר בינה לבין פקחי האו"ם עשוי להתפוגג לחלוטין.

סבא"א איבדה את הגישה למתקן להרכבת צנטריפוגות בכרג' מאז שנפגע ביוני בפעולת חבלה שיוחסה לישראל. לפי דיווח בניו יורק טיימס, ככל הנראה מטעם גורמים בממשל ביידן שניסו להפעיל לחץ על ישראל, טהראן רק האיצה מאז את הפעילות במתקן, מה שמעמיד בסימן שאלה את יעילות המערכה החשאית של ישראל נגד תכנית הגרעין של איראן.

הממשל ריכך את דרישתו להרחיב את ההסכם. ביידן(צילום: רויטרס)

בהעדר אופציה צבאית ממשית של ארצות הברית, חרף ההצהרות העמומות של בכירי ממשל ביידן כי "כל האופציות מונחות על השולחן" אם הדיפלומטיה תישכל, בוושינגטון כבר החלו לשקול אפשרות של הסכם ביניים. באיראן, בשלב זה, מתנגדים לכך ומתמקדים בראש ובראשונה בסוגיית הסנקציות החונקות את כלכלת המדינה, אך לא מפילות את המשטר כפי שחזו יוזמי הפרישה מהסכם הגרעין, נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ וראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו.

ההיפך הוא ככל הנראה הנכון. הסכם הגרעין, שבו צידדו הגורמים המתונים יותר ברפובליקה האסלאמית, אילץ את איראן לנסות ולמכור למערב תדמית מתונה יותר בהיבטים מסוימים. אך מהרגע שבו נטש טראמפ חד-צדדית את ההסכם ב-2018, איבדו המתונים, בהנהגת הנשיא לשעבר חסן רוחאני, את יתר השפעתם ואת מקומם תפסו הקיצוניים, בדמותו של הנשיא החדש איברהים ראיסי.

המרחב המצומצם שעוד היה לקולות המתונים נמחץ, ולמשטר אין שום היסוס בבואו לדכא כל מחאה נגדו באלימות הנדרשת. הוא יודע שמדינות המערב לא יפסיקו עמו את השיחות משום כך, ורק בסוף השבוע פוזרו בכוח הפגנות חקלאים באיספהאן במחאה על משבר המים.

דעה

המרדף של ארה"ב אחרי הסכם הגרעין עם איראן

לכתבה המלאה

הדאגה בישראל

לישראל לא נותרו הרבה ברירות. אמנם במערכת הביטחון מדליפים על הכנות קדחתניות לאפשרות של מתקפה באיראן, אולם מבצע מורכב ובעל סיכונים רבים כמו זה לא יכול לצאת לדרך ללא אישור של ארצות הברית, או לכל הפחות עצימת עין. פגיעה בתכנית הגרעין של איראן אינה דומה להשמדת הכורים בעיראק ובסוריה, ואת הידע הרב שצברה ממילא לא ניתן יהיה לחסל באמצעות פצצות חודרות בונקרים.

פרט לפעולות חבלה כאלו ואחרות שמטרתן לעכב את תכנית הגרעין, ישראל תסתפק בעיקר בהפעלת לחץ על ארצות הברית ואירופה להקשיח עמדות מול איראן.

"ישראל מוטרדת מאוד מהנכונות להסיר את הסנקציות, זה מסר שאנחנו מעבירים בכל דרך גם לאמריקנים וגם לשאר המדינות", אמר הבוקר ראש הממשלה נפתלי בנט, לקראת ביקורים של שר החוץ יאיר לפיד בבריטניה ובצרפת במהלך השבוע. "שר החוץ יעביר מסר זהה בלונדון ופריז השבוע. חשוב מאוד שהממשלה תדבר בקול אחד בעניינים הנוגעים לביטחון המדינה".

בסבא"א מזהירים כי הם עומדים להפוך ל"עיוורים" באיראן. יו"ר הסוכנות בביקור בטהראן, בשבוע שעבר(צילום: רויטרס)

מההצהרות והמהלכים האחרונים של איראן, נראה שהיא מגיעה בטוחה בעצמה לסבב השיחות הקרוב. נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, שהבטיח לדרוש הסכם תקיף ונרחב יותר עם כניסתו לתפקיד לפני כמעט שנה, הולך ומתפשר על חזרה בלבד להסכם המקורי, שממילא יפוג בעוד חמש שנים. הפיחות המתמשך במעמדה הגלובלי והאזורי של ארצות הברית, הנובע בעיקר מהקרב הפנימי המתנהל על זהותה ודמותה וממהלכיה האחרונים באזור כמו הנסיגה הכאוטית מאפגניסטן, מחזק את יריבותיה. שתי העיקריות שבהן - סין ורוסיה - מסייעות לאיראן לצוף מעל המים ולשרוד את הסנקציות הכלכליות.

"אני לא מעריך שנראה התגמשות איראנית במהלך הסבב הקרוב, שנועד בעיקר להציג את עמדות הממשל החדש"', אמר ד"ר צימט. "אם תהיה התגמשות, היא תבוא רק אחרי הסבב הנוכחי. איראן רואה את היעד המרכזי בהסרת הסנקציות, וגם הרכב המשלחת האיראנית מצביע שהם לא מתכוונים לדון בהתקדמות הגרעינית אלא בדרכים להסרת הסנקציות. זה כמובן לא מבשר טובות לגבי הסיכוי להשיג התקדמות משמעותית בווינה".

חרף התבהלה בישראל, היום שבו איראן תוכל לשגר מבצעית טיל עם ראש קרב גרעיני - אם אכן תחליט ללכת בנתיב זה - עוד לא קרוב. אמנם כמות האורניום המועשר שברשותה מתקרבת לזו הדרושה לפיתוח פצצת גרעין, מרחק של ארבעה עד שישה שבועות משם לפי ההערכות, אך יידרשו לה שנתיים נוספות לפחות כדי להשיג את הטכנולוגיה הדרושה להרכיב ראש קרב גרעיני על טיל בליסטי. זהו פרק זמן לא מבוטל, בהנחה שהמערב יציב גבולות למריחת הזמן.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully