שלוש תובנות בתום שבוע מפגשים של הקונגרס היהודי העולמי לאבו דאבי ודובאי. התובנות הן שיחסינו יהיו מבוססים על כוח, על כלכלה ועל נרטיב משותף של מודרניות מושרשת - הרצון להיות בחזית הטכנולוגיה יחד עם כבוד לעבר המשותף שלנו. שלושתן טומנות עתיד מבטיח לשלום עם אמירויות המפרץ.
בנושא הכוח, במובנו הביטחוני, נפגשנו עם ד"ר עלי ראשיד אל נועימי, יו"ר ועדת החוץ והביטחון במועצה הפדראלית של איחוד האמירויות. הוא יצא מגדרו לדבר בשבחי הקשר הביטחוני והמדיני עם ישראל. נקודת ההתייחסות הייתה, איך לא, האיום של איראן וגרורותיה כלפיהם וכלפינו. אך מבטו מרחיק ליציבות ביטחונית שתמנע מהפכות עקובות דם כבסוריה, בלבנון ובתימן. הם רואים בנו שותף אסטרטגי, לא רק בדיבורים אלא גם במעשים.
האמירתים מעוניינים שהקשר אתנו יהיה גלוי למדינות המזרח התיכון והעולם. בדיונים עלה שהמלחמה נגד האסלאמיזם הרדיקלי במערב ובמזרח היא מלחמתם לא פחות משלנו. פגיעת קיצונים בחפים מפשע פוגעת בתדמית האמירתים לא פחות מבאינטרסים של ישראל והקהילות היהודיות. בשל האויבים המשותפים, בראשם איראן, עלינו להעמיק את האימונים המשותפים עמם ועם צבאות ברית נאט"ו. היציבות הביטחונית, תקדם שלום עם מדינות נוספות באסיה ואפריקה.
הרגל השנייה בה עסקנו במפרץ, היא הסוגייה הכלכלית. שר התמ"ת האמירתי, ד"ר תאני אל-זיודי הגדיר זאת נכון: "כלכלה, כלכלה, כלכלה, היא שתביא יציבות ושלום לאזור". עבורם זה אינו מס שפתיים, זאת המדיניות המוצהרת, לחקור, לסחור ולהשקיע איתנו כתף אל כתף, כאשר ידע, טכנולוגיה והון יזרמו בשני הכיוונים.
בדרך לשם הם משגרים שלושה חצים. ראשית ביטול מכשולים בירוקרטיים, כדי לאפשר למגזר הפרטי מסחר הדדי. כך למשל, משרד הכלכלה שלנו ומשרד התמ"ת שלהם עובדים על הסכם לסחר חופשי. זהו מהלך משמעותי ליחסים הבילטרליים ואיתות לשותפיה במדינות ב- GCC, שהאמירויות לא תמתנה להן כדי להתקדם מול ישראל.
החץ השני משוגר באמצעות קרן העושר הריבונית, MUBADALA, המחפשת השקעות בתחומים מגוונים. בספטמבר השנה, MUBADALA הודיעה שהיא מעוניינת להשקיע 1.1 מיליארד דולר במאגר הגז תמר כדי להרוויח וכדי להיוותר סביב השולחן בשיחות עתידיות על צינור גז מהאמירויות דרך סעודיה, ירדן וישראל לאירופה.
והחץ השלישי באשפתם, הינו שיתוף פעולה בין ישראל, האמירויות ומדינות שלישיות. רק השבוע הודיעו על פרויקט גרנדיוזי להקים שדה סולארי ענק בירדן עם מימון וטכנולוגיה של חברת MASDAR, חברת בת של MUBADALA. ישראל תרכוש אנרגיה מהשדה עבור מתקן להתפלת מים מהים התיכון, ותמכור מים משם חזרה לירדן. לפי דיווחים השדה תפעל מ2026 ותספק 2% של הצריכה האנרגטית של ישראל ב2030.
ומכאן לתובנה השלישית בפגישות באבו-דאבי, הנרטיב המשותף של המודרניות המושרשת. כשאתה נוחת בנמל התעופה שלהם, אתה מוצא עצמך מוקף בציטוטים שמצהירים את חשיבות הקידמה יחד עם כבוד לשורשים. "אנו חבים את עתידנו לחוזק של ערכינו מאז ומעולם", כתוב שם.
בדיון מרתק עם שר הסובלנות, שייח' נאהיאן אל מובארק נאהיאן יחד עם ראש עדת הדרוזית בישראל, השייח' מופק טריף, הדגישו את הרצון להעמיק את החיבור לישראל תוך התחקות אחר השורשים המשותפים של האב הקדום אברהם. עניין הנראטיב היהודי שלנו, סיפור המודרניות המושרשת עלה בעוד שורה של מפגשים בין אישיים עם דיפלומטים, ב- Expo בדובאי, בפרויקט המעורב של בית הכנסת, המסגד והכנסייה, ובמפגש עם הקהילה היהודית.
אם כך שלושת הנושאים האלה, הכוח, הכלכלה והנרטיב המשותף, מהווים עמודי התווך ליחסינו החדשים בחסות אמריקנית בהיותנו בני אותו שבט קדום, של אבי האומה אברהם, אשר יצא מארם נהריים לפני כ-3750 שנה לישראל. ואכן, בתוך תקופה קצרה אפשרו הסכמים אלה, שיתופי פעולה כלכליים וטכנולוגיים, שמאפשרים לשני הצדדים להנות מפירותיהם.
המודרניות המושרשת של ישראל, עליה אני כותב בימים אלה בספרי 'המאה היהודית', הוא חץ מתקדם באשפת החיצים הדיפלומטית של ירושלים. היכולת שלנו להיות מגדלור המניף את המודרניות המושרשת, המבוססת על טכנולוגיה מתקדמת יחד עם ערכים יהודים קדומים עושה את ההבדל.
טרי ניומן חבר הקונגרס היהודי העולמי, חבר המשלחת שביקרה בימים האחרונים באבו-דאבי. איש עסקים בינלאומי, פעיל חברתי, סופר בעיצומה של כתיבת הספר 'המאה היהודית'.