ועדת השופטים להענקת פרס ישראל במתמטיקה ומדעי המחשב עתרה היום (רביעי) לבג"ץ נגד החלטת שרת החינוך יפעת שאשא ביטון שלא להעניק את הפרס לפרופ' עודד גולדרייך, שקרא בעבר לחרם על אוניברסיטת אריאל. נציגי שופטי ועדת הפרס האשימו בעתירה כי החלטת השרה נגועה "בשיקולים זרים וחוסר סבירות קיצוני", וכי על כן "עומדת לפנינו עילה ברורה להתערבות החלטת השרה".
שאשא ביטון הכריזה על החלטתה החוזרת בשבוע שעבר, ובכך הותירה על כנה את החלטתו של שר החינוך הקודם, יואב גלנט. היום היא הבהירה כי היא עומדת מאחורי ההחלטה. "אני בטוחה שבג"ץ ידחה על הסף כל עתירה נגד הכרעתי. בג"ץ העביר לידיי את ההחלטה, ואני מצפה שיכבד אותה. מי שקורא להחרים מוסד חינוכי ישראלי פוגע בחופש הביטוי והיצירה, ולא יכול לקבל את פרס ישראל", נמסר מטעם שרת החינוך.
ראשית הפרשה במרץ האחרון, אז החליטה ועדת פרס ישראל להעניק לגולדרייך את הפרס, על פועלו בנושא סיבוכיות חישובית. לאחר שגלנט גילה שגולדרייך חתום על פנייה לפרלמנט הגרמני לבטל את ההכרה בתנועת ה-BDS כתנועה אנטישמית, לצד חתימה על עצומה הקוראת להחרים את אוניברסיטת אריאל, הוא פנה לוועדת הפרס בבקשה לבחון מחדש את הענקתו.
בעקבות זאת, הוועדה עתרה לבג"ץ, ובהחלטת ביניים אישר בית המשפט לשר לבדוק תוך 30 ימים האם עמדותיו של פרופ' גולדרייך מנוגדות לחוק למניעת פגיעה במדינה באמצעות חרם ולכן מצדיקות שלא לאשר את המלצת הוועדה. בחודש יולי הודיעה השרה שאשא-ביטון כי לא תהפוך את החלטת קודמה בתפקיד. לאחר הודעה זו כתב היועץ המשפטי לממשלה בחוות דעתו לבג"ץ כי ההחלטה לשלול את הפרס לא עומדת במבחן משפטי.
באוגוסט ביטלו שופטי בג"ץ את החלטת גלנט למנוע מגולדרייך את הפרס בעקבות חתימתו על עצומה הקוראת להחרים את אוניברסיטת אריאל, והשופטים הורו להחזיר את ההחלטה לשרה הנוכחית שאשא ביטון - שבשבוע שעבר הודיעה פעם נוספת כי לא תהפוך את ההחלטה.
"חתימתו של פרופ' גולדרייך על העצומה הקוראת להחרים מוסד אקדמי ישראלי מהווה מקרה חריג המצדיק את הבחירה שלא להעניק למועמד את הפרס, על אף הישגיו המקצועיים הבולטים והמרשימים בתחום מחקרו", כתבה השרה שאשא ביטון בשבוע שעבר. "כשרת החינוך ויו"ר המל"ג, אינני יכולה להעניק את פרס ישראל על הישגים אקדמיים, מרשימים ככל שיהיו, למי שקורא לחרם על מוסד אקדמי ישראלי".
"הלכה למעשה, פרופ' גולדרייך כאקדמאי מן השורה הראשונה, שצמח באקדמיה בישראל ונהנה מחסותה וממשאביה, ניסה למנוע קשרים אקדמיים וכלכליים, ממוסד ציבורי - אוניברסיטת אריאל - רק מחמת מיקומו הגיאוגרפי. קריאה זו לחרם על מוסד אקדמי ישראלי עולה לשיטתי כדי נסיבה 'חיצונית' חריגה המצדיקה לשלול ממנו את קבלת הפרס היוקרתי", כתבה השרה בהחלטתה.
לדבריה, "בהקשר זה חשוב להדגיש, כי מטרתו של פרס ישראל לעודד יצירה ישראלית, מצוינות ומחקר. קריאה לחרם על מוסדות אקדמיים בישראל, חותרת תחת מטרה זו, שכן היא מבקשת לגדוע את היצירה, המגוון וחופש הדעות. חרם אקדמי מבקש לקבע עמדות מסוימות, ולשלול אחרות. שלילת הפרס ממי שמבקש לפגוע בחופש הדעות, מגנה למעשה על תכליותיו ומטרותיו של פרס ישראל, מגנה על האפשרות ליצור ולחדש. הענקת פרס ישראל למי שמבקש לחבל ולפגוע בעידוד היצירה והמחקר הישראלי, תחתור תחת התכליות שבהענקת הפרס. אבסורד כזה לא ניתן לקבל".