ארכיאולוגיה של תחמושת: עבודות התשתית הרבות בישראל חושפות מזכרות מהעבר

בתוך שבוע נחשפו 3 שרידים מתחמושת בת יותר ממאה שנקברה באדמה בארץ, בהם פגז בריטי ממלחמת העולם הראשונה, שנמצא ביום ראשון בגני תקווה. המשטרה נטרלה את הנפל, שאותר במצב מסוכן. לדברי מומחה, עם הצטמצמות השטחים הפתוחים בישראל, מקרים אלה נעשים שכיחים יותר ויותר

20/11/2021

"גבעה קירחת" (Bald Hill) - כך קראו הבריטים לגבעה ששלטה על אזור בקעת אונו. אולי בשם שנתנו לגבעה הם לא החמיאו לה במיוחד, אבל הבריטים הקיזו דם רב כדי לכבוש אותה מידי הטורקים, במהלך כמה ימי קרבות קשים בסוף חודש נובמבר 1917.

מדובר באחד האתרים בהם ניסו הבריטים לחצות את הירקון בדרכם צפונה, במסגרת מסע כיבוש של ארץ ישראל מידי האימפריה העות'מאנית. הקרבות על הגבעה הקירחת וגבעה סמוכה בשם "גבעת יפה" (Yaffa Hill) נמשכו שבוע ימים, במהלכם עבר השטח מיד ליד.

עוד בוואלה!

בשל עמודי חשמל: הדורס הנדיר בסכנת היעלמות משמי ישראל

לכתבה המלאה
זירת מציאת הפגז(צילום: ראובן קסטרו)

מצד הבריטים השתתפו בקרבות לוחמי בריגדת הגמלים והלוחמים האוסטרלים והניו-זילנדים מדיביזיית אנזא"ק. הטורקים שלחו למקום כוח מחץ מיוחד. הם הצליחו להיאחז בגבעה בעזרת מאות חיילים והיו תקועים לבריטים כמו עצם בגרון, בניסיונותיהם להתקדם צפונה. בשלב מסוים החליטו המפקדים הבריטים כי הגבעה תותקף באש ארטילרית.

השבוע, 104 שנים אחרי אותו קרב שהיווה פרק קטן בתוך סיפור המערכה הגדולה שהתחוללה בסיני וארץ ישראל במשך קרוב לארבע שנים, הגיעה דרישת שלום מהעבר: ביום שני נקראו חבלני משטרה לאתר עבודות ממערב לאותה גבעה, אחרי שפועלים שעסקו בחפירות באתר בניה ברחוב דרך המשי בגני תקווה, הבחינו בפגז ישן. בדיקת החבלנים העלתה שמדובר בנפל של פגז בריטי ממלחמת העולם הראשונה. הדבר חייב אותם לעבודה עדינה וממושכת כדי לנטרל את מנגנון הפגז, מחשש להתפוצצותו.

דרישת שלום מהעבר. הפגז הבריטי(צילום: דוברות משטרת ישראל)

"זו ממש ארכיאולוגיה של תחמושת, זה דבר מרתק", אמר רנ"ג זיו לבני, ראש תחום תחמושת במערך החבלה של המשטרה. לבני הוא היסטוריון חובב שמתעניין בעיקר בהיסטוריה של ארץ ישראל. לצד קריאה וידע של התמונה הכוללת של קרבות מלחמת העולם הראשונה, הוא אסף וצבר במהלך השנים חומר כתוב שעוסק בעיקר בתחמושת ששימשה את הצבאות שלחמו על פיסת הארץ הזאת. "מדובר בשיגעון פרטי שמצטלב עם העבודה שלי ועם המציאות", אמר. "מדובר בפריטי תחמושת שפחות מוכרים כיום ואצלי כבר נוצר בנק של חומר טכני שעוסק בתחמושת בריטית וגרמנית מתקופת מלחמת העולם הראשונה", הוסיף.

בזמן האחרון נעשה יותר ויותר שימוש באותה ספריה. לדברי לבני, "לאורך השנים נמצאו פריטים שונים מתקופת מלחמת העולם הראשונה, אבל בשנה האחרונה מספר האירועים גדל משמעותית". הסיבה לכך היא הצטמצמות השטחים הפתוחים במרכז הארץ ועבודות תשתית רבות, בהן הקמת הרכבת הקלה, שמביאות לחשיפה רבה מבעבר של תחמושת ישנה שהייתה קבורה באדמה.

"מספר האירועים גדל משמעותית". זיו לבני ומצבור תחמושת(צילום: דוברות משטרת ישראל)
זירת מציאת הפגז(צילום: ראובן קסטרו)

אמנם השנה האחרונה הייתה גדושה בחשיפות אלה, אולם השבוע האחרון היה חריג באופן מיוחד - בנוסף לפגז שנמצא בגני תקווה בתחילת השבוע, שלשום אותר רימון יד טורקי במושב מצליח שליד רמלה, וליד מושב נטעים שממערב לנס ציונה נמצא מרעום של פגז "שרפנל" בריטי. התיארוך שלו הוא בין מלחמת העולם הראשונה למלחמת העצמאות.

בשבוע שעבר נמצאו שני פגזים בריטים ישנים ליד מושב צופית, אזור שגם בו ניטשו קרבות קשים בין הצבאות, קרבות שכללו גם ירי ארטילריה. בתווך ניצב הישוב היהודי כפר סבא ובו גם פליטים רבים שגורשו על ידי הטורקים מתל אביב ויפו.

חודש לפני כן התגלה פגז בריטי ליד מלון מנדרין בתל אביב. לבני מגלה שלפני כחצי שנה, נקראו הוא וחבלני המשטרה בבהילות לבית העלמין ירקון. התברר כי בעת כריית קבר נחשף פגז גדול. צוות החבלנים פעל כדי להספיק ולנטרל את הפגז בטרם מסע ההלוויה יגיע למקום.

עיקר התחמושת שנחשפת מאותן שנים היא תחמושת בריטית, אבל מדי פעם נמצאת גם תחמושת גרמנית, שהייתה בשימוש הצבא העות'מאני. לפני מספר שנים, לדוגמה, נמצאו בחופה הדרומי של הכנרת חמישה פגזים ישנים ששימשו את הצבא העות'מאני במלחמת העולם הראשונה. הסברה היא כי הפגזים שנמצאו הושלכו בזמן מנוסת העות'מאנים מהקרב המפורסם על צמח, שנערך בספטמבר 1918, במקום שבו נמצאו הפגזים. אפשרות אחרת היא שהפגזים נלקחו כשלל על ידי הבריטים, שניצחו בקרב על צמח והם השליכו אותם למי הכנרת. במקרה אחר נמצא פגז גרמני שנשמר כה טוב, עד שאפשר היה לקרוא את החריטה עליו שגילתה שיוצר בשנת 1913 בעיר דיסלדורף.

"סכנת מוות". חבלני המשטרה בזירה בגני תקווה(צילום: אתר רשמי, אונו NEWS)

בדרך כלל מרכיב הזמן הוא מרכיב שולי בניטרול הפגזים הישנים. האתגר שעומד לפתחם של החבלנים נובע מגילם המתקדם של הפגזים. "בגלל שעבר הרבה זמן, קיים סיכון שחומר הנפץ שבתוכם הפך לרגיש יותר", הסביר לבני. לדבריו "מרעומי הפגזים מכילים חומרים רגישים, לעתים הפגז כבר רקוב נוכח תנאי הסביבה שבהם היה לאורך השנים. כל אלה הופכים את התחמושת לקשה לטיפול".

לבני הוסיף כי הזהירות שבה ניגשים חבלני המשטרה לטיפול בפגזים אף עולה נוכח החשש כי התחמושת תכיל זרחן. "אסור לנו לקחת צ'אנס; פגז שמכיל זרחן, עשוי להיות אף מסוכן יותר מפגז המכיל חומר נפץ היות ומדובר בחומר רגיש המתלקח במגע עם האוויר ומתפזר לכל עבר", אמר.

זירת מציאת הפגז(צילום: דוברות משטרת ישראל)

החשש הגדול הוא שאזרחים שיגלו תחמושת ישנה, יחשבו שמדובר בפריט שבגלל גילו המתקדם כבר אינו מהווה סכנה ויבקשו לקחת אותו כמזכרת. החשש מבוסס על מקרים שכבר קרו ובהם התגלו בבתי אזרחים מצבורי תחמושת שמצאו או שנלקחה כשלל במלחמות ישראל. החשש הגדול הוא שחוסר הידע והזלזול עלולים להיגמר באסון.

"זו בפירוש סכנת מוות", מבהיר לבני. לדבריו "אזרח שלא מבין בתחום, לא יודע שלמרות גילם של הפגזים, חומר הנפץ שבתוכם נשמר אטום במשך השנים ועל כן הוא עדיין פעיל. לפעמים דווקא בגלל שעבר הרבה זמן הסכנה גדולה יותר. במקרה כזה חייבים להתקשר מיד למשטרה".

החבלנים עצמם, הוא אומר, "נדרשים לעבודה כירורגית במקרים האלה". השבוע בגני תקווה, לדוגמה, העבירו את הפגז האנגלי הישן תהליך של ביקוע כדי להפחית את כמות הרסיסים ואת הטווח שאליו היו עלולים לעוף. "מדובר בעבודה באזור אורבני, דבר שדורש משנה זהירות. זה מתבטא בצורה של הנחת הפגז, לעתים צריך להקים סוללת עפר או לחפור בור, כדי למנוע פיזור רסיסים למרחק. יש כל כך הרבה משתנים. זו תורה שלמה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully