בית המשפט העליון בירושלים דחה היום (שני) את ערעורו של ניצב בדימוס ניסו שחם, שהורשע בעבירות של מרמה, הפרת אמונים והטרדה מינית. השופטים קבעו כי עונשו של שחם יישאר עשרה חודשי מאסר בפועל וחמישה חודשי מאסר על תנאי, וכי הוא יתייצב לתחילת ריצוי העונש ב-30 בדצמבר.
השאלה המרכזית בערעור, נגעה להרשעת שחם בעבירת מרמה והפרת אמונים. בית המשפט המחוזי קבע בזמנו כי גם אם כל מעשה בודד של שחם בקיום קשר אסור עם כפופה לו ובהמשך טיפול בבקשותיה תוך ניגוד עניינים, לא הצדיק לבדו את הרשעתו בהפרת אמונים - הרי שהצטברות המעשים מצדיקה את הרשעתו בעבירה זו.
השופט ניל הנדל קבע כי עבירות ההתעללות וההטרדה הן דוגמאות נוספות לעבירות פליליות שבהן ייתכן יישום של צבירה שיפוטית. בעבירות אלו הערך המוגן העיקרי הוא הגנה על קורבן העבירה מפני מעשים העולים כדי התעללות או הטרדה.
השופטת יעל וילנר הוסיפה שבעבירת הפרת האמונים, לעומת זאת, הערכים המוגנים נוגעים להגנה על הציבור. "אכן, 'הציבור', 'אמון הציבור' ו'תקינות המינהל' הם מושגים מופשטים, נעדרי פנים, ואינם מהווים קורבנות עבירה קלאסיים. ואולם, בכל פעם, מבין הפעמים הרבות, שבהן קיבל המבקש החלטה או ביצע פעולה לטובת ענייניה של שוטרת עמה הוא קיים יחסים בעלי אופי מיני או רומנטי, הוא פגע בכלל הציבור בישראל - ששם מבטחו במשטרת ישראל ובהתנהלותה התקינה", כתבה השופטת וילנר וסיכמה כי "המעשים המתוארים שביצע המבקש - מרום תפקידו - בהיותו אמון על שמירת החוק, פגעו גם פגעו באמון הציבור, בתפקיד אותו הוא ממלא, ובמערכת אכיפת החוק שאותה הוא מייצג. מעשים אלה הם בליבת עבירת הפרת האמונים".
השופט יוסף אלרון סבר בדעת מיעוט כי יש לזכות את שחם מעבירת המרמה והפרת אמונים, ולהקל בעונש המאסר בפועל שנגזר עליו, כך שיעמוד על 6 חודשים אותם יוכל לשאת במסגרת עבודות שירות.
התובעות במשפט, עו"ד נעמי גרנות ועו"ד נילי פינקלשטיין מפרקליטות המדינה, בירכו על החלטת השופטים: "בית המשפט קבע כי התנהגותו של ניסו שחם, כשהיא נבחנת כמכלול, נופלת הרחק מעבר לאזור 'האפור' שעליו חולש הדין המשמעתי ובתוככי העבירה הפלילית של הפרת אמונים. מפקד בכיר שמנצל את מעמדו לצורך קשירת יחסים מיניים במקום העבודה גורם לפגיעה חמורה בכבוד האדם של השוטרות ובשוויון הזדמנויות שלהן במקום עבודתן - ודינו מאסר מאחורי סורג ובריח. וזאת בנוסף לעבירות המין בהן הורשע ניסו, שהן חמורות לא פחות. הפרקליטות תמשיך לפעול למיצוי הדין עם מי שמנצל את כוחו וסמכותו וגורם לפגיעה בעובדות ובעובדים הכפופים לו".
שחם, כך קבע בית המשפט, קיים מערכות יחסים עם שמונה שוטרות זוטרות, ולאחר מכן קיבל החלטות שונות בעניינן. השופט שהרשיע אותו, שמואל מלמד, הסביר כי לשיטתו אף ששחם הורשע בסעיף אחד בלבד של הפרת אמונים, יש להתחשב בכך שמדובר בשמונה פרשיות שונות, שנכללו תחת אותו סעיף אישום.
עוד הוסיף השופט מלמד כי "במשמעות הסעיף של הפרת אמונים, אין משמעות להסכמת הנשים. הפגיעה היא באמון הציבור". הוא הבהיר כי "כל עובד ציבור צריך לדעת שהוא מנוע מלטפל בעניינם של אנשים שיש לו קשר איתם, מעבר לקשר המקצועי הקורקטי, ומרגע שלא עשה זאת - הוא פגע בערכים המוגנים. הערך אינו הפגיעה בנשים, כפי שתופס אותו הנאשם, אלא באמון הציבור".
פרשת שחם עברה כמה גלגולים. באפריל 2018 הוא הורשע במעשה מגונה בשוטרת שנישק, אך זוכה מהאישומים בהפרת אמונים. רק לאחר שהפרקליטות ערערה על זיכויו, הוא הורשע גם בהטרדה מינית ובהפרת אמונים. התיק הוחזר לבית משפט השלום לצורך גזירת העונש, כשבפברואר הוחלט להטיל על שחם עשרה חודשי מאסר בפועל ותשלום פיצוי לחלק מהשוטרות שאיתן קיים יחסים. כעת, כאמור, נדחה ערעורו על העונש שקיבל.