סיף אל-אסלאם קדאפי, בנו של מנהיג לוב לשעבר, נרשם היום (ראשון) כמועמד בבחירות לנשיאות שאמורות להתקיים ב-24 בדצמבר - כך אמר גורם בוועדת הבחירות. זאת אף שנגד קדאפי עומד צו מעצר בינלאומי של בית הדין הפלילי הבינלאומי, בשל מעורבותו במלחמה שניהל אביו נגד המורדים לפני עשור.
קדאפי, בן 49, הוא אחת הדמויות הבולטות שצפויות להתמודד לנשיאות - ברשימה הכוללת גם את מפקד הכוחות שבמזרח לוב חליפה חפתר, ראש הממשלה עבד אל-חמיד אל-דבייבה ויו"ר הפרלמנט אגילה סאלח. בתמונות שהופצו ברשתות החברתיות נראה קדאפי בגלימה חומה מסורתית וטורבן לראשו, ועם זקן אפור ומשקפיים, חותם על מסמכים במרכז הרישום בעיירה סבהה שבדרום המדינה.
למרות הגיבוי הציבורי של רוב הפלגים הלוביים והמעצמות הזרות לקראת הבחירות, ההצבעה עדיין מוטלת בספק מאחר שגופים יריבים מתקוטטים על חוקי הבחירות ועל לוח הזמנים. ועידה גדולה שנערכה בפריז בסוף השבוע הסכימה להטיל סנקציות על כל מי שישבש או ימנע את ההצבעה, אך טרם הושגה הסכמה על תנאי הסף למועמדים בבחירות.
הוא נחשב ליורש המיועד של אביו לפני אירועי "האביב הערבי", ובאוגוסט הוא הוא הענק ריאיון נדיר לניו יורק טיימס אחרי שנים רבות במחתרת. שלושה משבעת בניו של קדאפי נהרגו במהלך מלחמת האזרחים, אך גורלו של סיף אל-אסלאם, שמשמעות שמו בערבית הוא "חרב האסלאם", לא היה ידוע עד לאחרונה.
הוא נלכד על ידי מיליציה מקומית בנובמבר 2011, ימים לאחר שאביו הוצא להורג, וארבע שנים לאחר מכן בית משפט בטריפולי גזר עליו עונש מוות בהעדרו על פשעים שבוצעו במהלך המרד. הפעם האחרונה שבה הופיע בפני הציבור הייתה ביוני 2014, בשידור וידאו מזינתאן בעת דיון במשפטו בטריפולי.
בעוד שקדאפי עשוי לנסות לעורר נוסטלגיה לעידן שלפני ההתקוממות נגד אביו שנתמכה על ידי נאט"ו, שהובילה לעשור של כאוס ואלימות, מומחים סבורים כי ייתכן שהוא לא יהיהיה בין המועמדים המובילים. לובים רבים עדיין זוכרים את עידן קדאפי כתקופה של דיקטטורה קשה, בעוד שסיף אל-אסלאם ואנשי משטר לשעבר אחרים היו מחוץ לשלטון במשך זמן כה רב עד שהם עשויים להתקשות לגייס תמיכה כמו יריבים אחרים.
למרות הריאיון שהעניק בקיץ מווילה בזינתאן, הוא עדיין לא הופיע בפומבי ודיבר ישירות עם אזרחי לוב. הוא צפוי להסתכן בפני מעצר או איומים אחרים אם יגיע לבירה טריפולי, אחרי שנידון למוות על פשעי מלחמה, כולל הרג מפגינים.
סיף אל-אסלאם, שהתחנך בבית הספר לכלכלה של לונדון ודובר אנגלית שוטפת, נתפס פעם על ידי ממשלות רבות כפנים המקובלות והידידותיות למערב של לוב. אך כשפרץ המרד נגד שלטונו הארוך של אביו, הוא בחר מידית בנאמנות למשפחה ולשבטו, ואמר בזמנו בריאיון לרויטרס: "אנחנו נלחמים כאן בלוב, אנחנו מתים כאן בלוב".