בעדותו של מדובב מאחורי פרגוד ובאווירה מתוחה, נפתח (רביעי) משפטו של שוטר מג"ב אפיק טויבי המואשם ברצח שותפו לחדר במגורי הפלוגה בתחנת עכו, שוטר מג"ב המנוח נעים מאדי. אנשי משמר בית המשפט חצצו בין המשפחות שישבו בקהל. לפני תחילת הדין נמנע ברגע האחרון במבואה עימות שכבר גלש להרמת ידיים ודחיפות, כשמסיבה לא ברורה הובילו אנשי יחידת הליווי נחשון של שב"ס את טויבי האזוק בידיו וברגליו אל האולם, מלווה בבני משפחתו, דרך קומץ בני משפחת המנוח ועיתונאים שצילמו שם.
במהלך יום דיונים שלם נשמעה עדותו של המדובב "תומר" שהוכנס כשהוא עוטה ביגוד מיוחד דרך לשכת השופט אל דוכן העדים שהופרד מהאולם במחיצות אטומות, והכל כדי למנוע את זיהויו שתחת חיסיון. כל שנודע עליו מעדותו הוא שמדובר בשוטר שעושה את עבודתו זו זה שנים. הוא ענה באופן רהוט ורגוע והשיב במפורט וביובש, ללא הבעת רגש, על כל שאלה שנשאל על ידי התובע, עו"ד רונן יצחק, ממח"ש, והסניגורים עו"ד תמי אולמן, שאדי סרוג'י ויעקב שלומוביץ, תוך שאחלאם, אימו של נעים מאדי המנוח מתייפחת על כתפי אביו זוהדי שדמע. ניכר היה שקשה מאד היה להם לשמוע את הדברים.
"עדות המדובב הוא לב העניין", אמרה בדיון עו"ד תמי אולמן. ואכן, לב העניין במשפט שאך נפתח כבר אינו באם טויבי היה בכלל בחדר כטענת התביעה, או בשירותים כפי שטען בחקירתו במח"ש. במשפט בו האישום המרכזי בהמתה ובפני דן יחיד הומר לרצח בפני הרכב שלושה שופטים, המשוכה המרכזית לתביעה היא הוכחת "היסוד הנפשי" למעשה הנפשע.
שיא אחד בעדותו של המדובב היה הרגע בו לשאלת התובע סיפר כיצד טויבי תיאר בפניו את הרגע הקטלני, "שיחקנו, ואתה יודע כל היום אנחנו במשחקים.. ופתאום פק (בפ"א קמוצה ודגושה, י"א), כדור עף ישר לראש שלו". העדות הגיעה לשיא נוסף ממש לפני סיום, כאשר בחקירה נגדית של עו"ד תמי אולמן וחידוד של אב בית הדין, השופט יחיאל ליפשיץ, סירב להודות כי הייתה זו מסקנתו שלו "ממכלול הדברים" כי טויבי כיוון את אקדחו לראשו של המנוח: "אני לא מסיק מסקנות", חזר ואמר, "אם רשמתי את זה בדוח שלי זה נאמר במהלך הדיבוב". סוגיה מרכזית נוספת שנותרה פתוחה הייתה מתי שמע מטויבי את הודייתו לכאורה בדריכת הנשק והאם זאת רק לאחר שהמדובב העלה בעצמו נושא זה.
המדובב הדגיש שוב ושוב שלא הפעיל כל לחץ פסול על טויבי, ואף שלא היה צריך לעשות זאת כיוון שהשוטר העצור דיבר בחופשיות.
"הופתעתי מהביטחון העצמי שלו", סיפר המדובב "הוא ניהל את כל השיח, הוא שאל אותי המון שאלות. הוא שאל אותי 'מה אתה מייעץ לי' עוד לפני שהתחלתי את פעולת הדיבוב שלי", סיפר לבית המשפט המדובב העלום שמאחורי הפרגוד, "זה היה דיבוב פסיבי ביותר. לא הייתי צריך בכלל להתאמץ. הוא התנהל בשפת גוף משוחררת, ישב על השולחן, שאל אותי שאלות נוקבות. אמר לי יש לי חברים עבריינים אני מכיר את העולם הזה. לא שידר לי שום פחד או לחץ. לא היו שום יחסי תלות או מרות. על איזה עניין הוא אפילו אמר לי 'איזה סתום יצאת', מקטין אותי. על התיק שלי כאילו. דיברנו על היחידה שלו, על המשפחה שלו".
הוא הבהיר, "לא דיברתי נגד עורכי הדין שלו. יש לנו קוויים אדומים. כל מה שעורך הדין אומר מבחינתי זה קדוש. הוא התייעץ בי על הבדיקות. אמרתי לו שמידע שלי יש הבדלים בין בנאדם שמתאבד לבין בנאדם שירו בו". אחר כך גילה, "בהתחלה לא בטח בי ונתן את גרסה שנתן לשוטרים ואמרתי לו יאללה בסדר אם זה מה שאמרת אז הכל טוב. ואז הוא התחיל לשאול ומה אם יהיה דם, מה אם יהיה אבש"ש (אבק שריפה שחור, כלומר שרידי ירי, י"א). התחלתי לשאול כאילו שאלות תם. בסוף עשינו משהו כזה, כמו שיחזור" הוא גם הדגיש, "בדיבוב לא מנעתי ממנו זכות שתיקה הוא בחר לדבר ולשאול שאלות". אחר כך יציין, "אפיק נתן לי את התשובות לשאלות מאד כלליות. לא שמתי לו דברים בפה. לא אמרתי לו מה להגיד".
בפתח חקירה נגדית של המדובב ע"י הסנגורית תמי אולמן הוא הצהיר כי אינו עורך דין בהכשרתו וציין כי נכנס לתא בסביבות שש בערב. "יכול להיות שחבשתי כיפה. לדעתי כן. לא זוכר מה לבשתי בדיוק. ישבתי אתו שעתיים עד שעתיים וחצי. אין שעון בתא המעצר". הוא סיפר על תיאור הרגע הקטלני שהיה "מעין שיח של הדגמה. הוא הדגים בצורת יד עד איפה השמיכה כיסתה אותו". על דרך עבודתו של המדובב סיפר, "את התדרוך עשינו בטלפון. קצין מדובבים קרא לי סעיף סעיף. כל מה שרשום נאמר לי. מה זה המתה בקלות דעת לא יודע במדויק לא יודע כל סעיף בספר החוקים אבל בכללי. לא זוכר איפה הייתי. עברו כמה שעות מהתדרוך עד שהגעתי ונכנסתי עסקתי בדברים אחרים. מה שנאמר לי שם אני יודע. אולי שמעתי בחדשות או נתקלתי בכתבה זו או אחרת על התאבדותו של חייל. יכול להיות שראיתי איזה מיבזקון אבל לא זוכר. רשמתי את הדוח מיד בזמן הסמוך ביותר שיכולתי לכתוב אותו. כשאני נכנס לפעילות דיבוב גם כשיש מבצע יחיד אני רוצה לדעת אם יש מעורבים נוספים".
הוא סיפר, "בעבודתי אני מתאים את עצמי לאנשים בתא גם כאלה שעברו על החוק. אני 175מ' רזה. הוא אמר אני עצור על כלום. לא הראה מוטיב לחץ או עצבים. ישב איתי רגוע. הצעתי לו סיגריה 'מתוך אזרחות טובה'. אמר לי אני בסדיר. מבין אותך. לא הראה שום סימני מצוקה. על זה שהרביתי בביטויי 'זין' אני לא יודע. אמרתי שאני עצור כשוטר שסחר באמל"ח ועסקאות סמים כי זה סיפור הכיסוי שלי. אני לא יכול להיכנס כבנאדם שלא עשה כלום. זה לא כדי שיחשוש ממני". הוא אמר לה: "אני עובד עבור חקר האמת. לא הגעתי להפליל את אפיק. עובדה שהוא אפילו מספר שאכלו פיצה. שהיו חברים. שאלתי אותו אם היה לו משהו נגדו והוא אמר שלא. גם בגרסא שניה שאלתי וענה: 'היינו חברים הכרתי את המשפחה שלו'".
"היה קטע בו הוא שאל מה אני חושב שיקבל ואני אמרתי לו שזה תיק אכזרי אחושרמוטה", סיפר המדובב, "היה קטע בו אמרתי לו אם אתה אומר שהיתה טעות אז יורידו לך. זה חלק מפעילות דיבוב. אני מייעץ. כמו שהוא ייעץ לי. הוא אמר שיחקנו בנשק סיפרתי לו סיפור על חבר שניקה את הנשק ונפלט לו כדור והוא בא וסיפר את זה וקיבל שנה. כשאפיק מספר על הסיפור שלו אז סיפרתי לו על סיפורים דומים. אמרתי לו אם הבליסטיקה של המז"פ תראה התאבדות אז אתה הולך הביתה ואם לא אז אתה בבעיה ויגישו כתב אישום. זה הכל. לא הובלתי אותו. זו היתה שיחה בין שני אנשים. אני שומע מה שהוא אומר לי ובסוף אני כותב".