שעות ספורות לפני תחילת ההצבעות על תקציב המדינה, הממשלה אישרה היום (רביעי) פה אחד החלטה על הקמת ארבעה יישובים חדשים עבור הבדואים בנגב. מדובר בדרישה של רע"ם מההסכם הקואליציוני עוד מימי הקמת הממשלה, שעוררה בשבועות האחרונים מחלוקות ומתחים בין נציגי המפלגה וסיעות הימין בקואליציה.
עם זאת, במהלך הדיון פרצה מחלוקת בין שרת התחבורה מרב מיכאלי לשרת הפנים איילת שקד. מיכאלי מחתה על כך ששרת הפנים מקדמת במקביל הקמה של יישובים יהודים בנגב ואמרה "זה דבר לא נכון בשום צורה...מעבר לזה, בואו לא נחזור על טעויות העבר ונשים התניות להקמת הערים הבדואיות", בהתייחסה להקשחת הקריטריונים שהוכנסו להחלטת הממשלה להקמת היישובים החדשים.
שקד השיבה: "זו החלטה חשובה שמתבססת על ההחלטה של הממשלה הקודמת של נתניהו וגנץ". בתגובה אמר השר לפיתוח אזורי עיסאווי פריג': "אתמול עבאס ישב עם כל השבטים בנגב, והם מסכימים. גם לנו יש דעה. סוגיית ההתניות תשים אותנו בעמדה לא נוחה".
שקד: "תהיה עיר חרדית ועוד 12 יישובים יהודים בנגב".
מיכאלי: "טעות ממדרגה ראשונה".
שקד: "שמענו".
בנט: "יש כאן מחדל אדיר של הממשלה... תעשו כל מה שאתם יכולים שנראה תוצאות בשטח".
לפי הצעת ההחלטה, שגובשה על ידי הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים שבמשרד הרווחה, הממשלה תחל בהליך הסדרה של שלושה יישובים בדואים לא מוכרים - חשם זנה באזור נבטים, עבדה באזור שדה בוקר, ורחמה שבאזור ירוחם. ההצעה קובעת לוחות זמנים לעבודה מקצועית של מנכ"לים וצוותים במשרד הרווחה, הפנים, האוצר, השיכון, מינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל להסדרת שלושת היישובים הבלתי מוכרים הקיימים וכן בהליך להקמת עיר בדואית חדשה ואל שבטית נוספת.
הצעת ההחלטה, אותה הביא שר הרווחה מאיר כהן, מבוססת על הצעה דומה שגיבש שר הכלכלה לשעבר עמיר פרץ בשלהי הממשלה הקודמת שמעולם לא עלתה להצבעה. ההצעה נכללה בהסכם הקואליציוני בין רע"מ ויש עתיד, שקבע שהממשלה תאשר את המהלך תוך 45 יום מהקמתה. מאז חלפו כמעט 145 ימים, ולקראת אישור תקציב המדינה בקריאה שניה ושלישית, ברע"ם מחו וזעמו על העיכוב ביישום הסיכומים.
בשבועות האחרונים היתה מחלוקת בקואליציה בנוגע לנוסח ההחלטה על הקמת היישובים, בין רע"מ ושרת הפנים איילת שקד שדרשה שההחלטה תכלול קריטריונים ברורים להסדרה ואכיפה של ההחלטה.
בלשכת שקד אומרים שבעקבות הדרישות שלה נכנסה להחלטת הממשלה, בין היתר, חובת הסכמה של מינימום 70% מתושבי הפזורה באזור - שיתחייבו בחתימה שהם יעזבו את אדמות שלהם ויתכנסו באחד משלושת היישובים שיוקמו.
בנוסף, ההחלטה כוללת תיחום של היקף היישוב המדויק, וקובעת כי תנאי להקמת היישוב הוא קביעת מתווה על ידי צוות בראשות יו"ר מטה התכנון הלאומי, בו חברים מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומנכ"ל משרד שיכון, שיקבע הוראות שיבטיחו מעבר של לפחות 70% מהפזורה ואם תוך שבע שנים לא תתכנס הפזורה - ההחלטה להקמת היישוב תתבטל. "ההחלטה הזו טובה בהרבה יותר מההחלטה הקודמת עשרות מונים. זו אופציה אמיתית לכינוס הפזורה ליישובי קבע, עשיית סדר בנגב, והחזרת קרקעות המדינה לידיה", אמרו גורמים בלשכת שקד.
הצעת ההחלטה הסופית כוללת, בהמשך לדרישתה של שקד, תנאי של התחייבות של לפחות 70% מתושבי הפזורה באזור לעזוב את אדמותיהם ולהיכנס לאחד מהיישובים שיוקמו, ומגבילה את חלון הזמנים למימוש ההתחייבות: אם תוך שבע שנים הפזורה לא תעמוד ביעד ותתכנס בגבולות - ההחלטה להקמת היישוב תבוטל. בנוסף, ההחלטה קובעת שיוקם צוות מנכ"לים בין משרדי שאמור לגבש מתווה שיבטיח שהיעד של 70% ימולא כנדרש.
"ההחלטה - סיכוי לצד סיכון"
בתנועת הימין רגבים מסרו בתגובה כי "חרף לחצים כבדים מצד רע"מ לשנות את נוסח החלטת הממשלה, נוסח הצעת ההחלטה שהתקבלה הינו זהה כמעט לחלוטין להצעה שקידמה הממשלה הקודמת בראשות נתניהו. הנוסח המוסכם גובש בעקבות עבודת מטה של תנועת רגבים מול לשכת השרה שקד במהלך החודשים האחרונים".
מאיר דויטש מנכ"ל תנועת רגבים: "הדברים שאמרנו אז, נכונים גם להיום: החלטת הממשלה האמורה הינה סיכוי לצד סיכון. מצד אחד מדובר בהזדמנות לשינוי פני הנגב, החזרת קרקעות לידי מדינת ישראל, והתחלת כינוס הפזורה הבדואית מהשטחים הפתוחים בנגב אל תוך הישובים החוקיים, במקום הרחבה פיקטיבית של הישובים הקיימים עוד ועוד כפי שהיה נהוג בעשור האחרון. החלטת הממשלה החדשה קובעת תנאים לפינוי הפזורה ליישובי הקבע בתקופה קצובה בזמן, ובמידה ותנאים אלו לא יתממשו - הקמת הישובים תבוטל".
"מצד שני, חובת ההוכחה היא על הממשלה. עד היום, ממשלות ישראל ידעו לתת את הגזרים אבל נמנעו מאכיפת המקלות. גם תכנית זו בנויה ממקלות וגזרים ועל הממשלה להוכיח כי בכוונתה ליישם את המהלך עד סופו, לרבות פינוי הפזורה והחזרת הקרקעות לידי המדינה, ולא להמשיך במדיניות הפסולה של הרחבת השטחים הניתנים למגזר הבדואי".
"אם התכנית הממשלתית תיושם במלואה, על המקלות והגזרים שבה, היא תהווה סיכוי להצעדת הנגב לעתיד טוב יותר".