עיקר תקציב המשרד להגנת הסביבה יוקדש למאבק במשבר האקלים, וכן לתכנית סביבתית מקיפה לחברה הערבית - כך לדברי השרה תמר זנדברג שאמרה לוואלה! כי "625 מיליון שקלים יוקצו לתכנית למאבק במשבר האקלים, הכוללת טיפול בזיהום האוויר, קידום אנרגיות מתחדשות, מעבר לתחבורה נקייה וטכנולוגיות ירוקות. יותר מחצי מיליארד שקלים יוקצו גם לתכנית מקיפה לחברה הערבית, בדגש על בעיית הפסולת".
אלא שעולה כי כ-250 מיליון שקלים מהסכומים האלה נספרו פעמיים, גם בתקציב המיועד להתמודד עם משבר האקלים וגם לסגירת פערים ביישובים הערבים והם מוגדרים ככספים להתמודדות עם משבר האקלים בחברה הערבית. זה מסביר גם את הפער בין ה-300 מיליון עליהם הצהירה השרה עם השקת התכנית, לבין כחצי מיליארד השקלים אותם היא מציינת בימים אלה. עוד עולה כי חלק מהסכומים אותם מייעד המשרד להתמודדות עם משבר האקלים כלל לא מופיעים בהצעת התקציב הזו, ובכירי המשרד אומרים כי אלה כספים שהאוצר יצטרך עוד לאשר ולהביאם לוועדת הכספים כדי שגם זו תאשרם.
שינויי האקלים מהווים סיכון משמעותי לכלכלה ולחברה ובהצעה שהונחה על שולחן הכנסת מצוינת ההתמודדות עם משבר האקלים והשפעותיו על המערכות האקולוגיות בראש יעדיו של המשרד להגנת הסביבה.
"לשינויי האקלים צפויות להיות השפעות רחבות ומתמשכות בעולם כולו, ובפרט באזורינו שנחשב לרגיש במיוחד", מציינת ההצעה. אולם, בשורה התחתונה ולמרות הסכומים בהם נקבה השרה זנדברג, תוספת של 50 מיליון שקלים בלבד מיועדת לנושא זה וגם אלה יוקצו רק ב-2022. על פי הצעת התקציב, המשרד יוכל להתחייב ל-150 מיליון נוספים. הכספים מיועדים למימון כל שאיפות המשרד בקידום תוכניות אקלים, קידום פעולות להפחתת פליטות ועידוד התייעלות אנרגטית וכן תקצוב תוכניות היערכות לשינוי אקלים. ההיערכות הזו תדרוש אימוץ של מגוון רחב של כלי מדיניות ורפורמות במשקי האנרגיה, התחבורה, התעשייה והחקלאות תוך שמירה על המערכות האקולוגיות. זאת, על מנת למתן את שינוי האקלים על ידי הפחתת פליטות גזי החממה הגורמות להם ולהיערך להשפעתם.
"אין ספק כי התקציב הקרוב הוא בשורה גדולה למדינת ישראל, בפרט בתחום האקלים והסביבה, שמעיד על המחויבות של הממשלה לנושא", הוסיפה השרה זנדברג, בהתייחסות להצעת התקציב למשרדה של השרה להגנת הסביבה שבאחריותה גם רשות הטבע והגנים, החברה לשירותי איכות הסביבה, רשות נחל הירקון והקישון, חברת פארק אריאל שרון, רשות פארק נחל באר שבע וחברת המצוק החופי.
עיקרי תכנית הצעת תקציב המשרד להגנת הסביבה לשנים 2021 ו-2022 מסתכמת בכ-2.6 מיליארד שקל, מהם כ-834 מיליון שקל בהוצאה נטו, וכ-1.8 מיליארד שקל בהוצאה מותנית בהכנסה. סך הרשאה להתחייב עומד על כ-1.2 מיליארד שקל.
המשרד, שמוביל את מנהלת ההיערכות לשינוי אקלים, מקדם את היערכות כלל הממשלה להשפעות הנובעות משינוי האקלים. המשרד מקדם את יישום הצעדים הנדרשים לצורך עמידת ישראל ביעדי הפחתת פליטות גזי החממה המעודכנים, עליהם התחייבה במסגרת אמנת האקלים, כולל יישום מנגנון תמחור פחמן שבמסגרתו יוטל מס על דלקים באופן שיביא להפנמה מדורגת של העלויות הסביבתיות החיצוניות הכרוכות בפליטות גזי החממה. ייתכן שמשם תבוא תוספת הכנסה למימון התוכניות המדוברות.
"כל ההשקעות האלה בהיערכות לשינויי האקלים הן חשובות אבל זה לא יכול לבוא במקום תקצוב משימות אחרות של המשרד להגנת הסביבה, בהן מטלות בסיסיות", אמר ד"ר יובל ארבל, רכז קשרי מימשל בעמותת "צלול", "המשרד הזה סובל במשך שנים ממחסור בתקנים ובתקציבים, אין מספיק פיקוח ואין מספיק אכיפה כנגד מפעלים מזהמים, זיהום ים ופסולת בשטחים הפתוחים ולכן תוספת התקציב לא מכסה על הפערים העצומים בין מה שצריך לבין מה שניתן. יש להצר על כך ויש לתקן זאת בהקדם האפשרי". הוא מתח ביקורת על ההצהרות של אנשי המשרד. "מדברים במיליארדים, אבל כשוועדת מנכ"לים למפרץ חיפה קבעה השנה שעל מנת לסגור בבטחה ובתיאום את המפעלים המזהמים יש צורך בהקמת מינהלת בעלות של 2.5 מיליון שקל לא נמצא לסכום הפעוט הזה מקום בתקציב המדינה".
בראש סדרי העדיפויות - שיפור מצב הסביבה בחברה הערבית
יעד נוסף שנמצא בראש סדרי העדיפויות של המשרד להגנת הסביבה הוא התוכנית לשיפור מצב הסביבה ביישובי החברה הערבית, עליו הכריזה השרה לפני כארבעה חודשים בהיקף של 300 מיליון שקלים ושעתה היא מעריכה אותה בכ-500 מיליון. על פי הצעת התקציב של המשרד, מאמצו "מצטרף ותורם למאמץ ממשלתי רוחבי להשקעה בתשתיות וסביבה ברשויות המגזר הערבי ושיפור איכות חיי התושבים ברשויות אלו".
בהצעת התקציב מציינים כי הכנת התוכנית תתבסס על שיתוף ציבור והיוועצות מקדימים עם גורמים רלוונטיים בהם הרשויות המקומיות, תושביהן וארגונים הפועלים בהן. כמו כן היא תתבסס על העצמת יכולות של השלטון המקומי, שיפור השירות הניתן לתושב, הגברת הפיקוח והאכיפה בתחום איכות הסביבה ביישובי החברה הערבית, עידוד מנהיגות מקומית, העלאת מודעות ובניית יכולות בתחום איכות הסביבה בקרב האוכלוסייה, והבטחת המשכיות של הפעילויות נשוא התוכנית הסביבתית לאורך זמן.
עוד עולה מהצעת התקציב דגש של המשרד "לשפר את איכות הסביבה והחיים עבור האוכלוסייה במרחב העירוני" ומסבירים כי "ישראל היא מדינה קטנה ואחת הצפופות בעולם המערבי. כ 93% מאוכלוסיית ישראל גרה בישובים המוגדרים כישובים עירוניים. פיתוח עירוני נכון תורם לפעילות הכלכלית של הערים ולחוסנן ומצמצם השקעות ציבוריות עודפות בשל קיומן של תשתיות מרוכזות".
במשרד אומרים כי "ההתרכזות בערים אף מפחיתה את הפגיעה בשטחים פתוחים, דבר המועיל הן להנגשתם לציבור, הן לקיומן של המערכות הטבעיות והן להשארת קרקע לפיתוח לדורות הבאים. משבר הקורונה חידד את החשיבות של שמירה על הניקיון והטבע גם במרחב הבנוי והעירוני, ואת כמיהתם של התושבים לאתרי הטבע, לשטחים הפתוחים ולמרחב איכותי נקי וירוק במרחק הליכה מהבית".
במרחב העירוני פועל המשרד "להפחתת זיהום אוויר מתחבורה ומאזורי תעשייה הסמוכים לערים באמצעות מגוון כלי מדיניות הכוללים הגבלות על כלי רכב מזהמים, קידום הנעות חלופיות לתחבורה, ניטור בסביבה העירונית, קביעת אזורים מנוכי זיהום אוויר, הקמת פתרונות קצה אזוריים לפסולת, הפרדה במקור של פסולת עירונית ועוד".