לחבר את הנקודות בין גלזגו ורמאללה: שלום עם הפלסטינים הוא המפתח למאבק במשבר האקלים

כמו שבכל סוף משפט בעברית יושב ערבי עם נרגילה - בסוף כל משפט של בנט בגלזגו מחכה לו עבאס ברמאללה. הציבור מבין שהמאבק לצמצום הזיהום עובר דרך שיתוף פעולה אזורי, אז למה הפלסטינים הם לא חלק מכך? אם לא נשתף פעולה, אנחנו נידונים לכישלון

רועי קיבריק
31/10/2021

האדמו"ר רבי מאיר אריאל בעל האקליפטוס כבר כתב לנו: "בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית, יושב ערבי עם נרגילה". והוא צדק כמובן, בסוף כל משפט שיגיד בנט בגלזגו, מחכה לו עבאס ברמאללה.

זה מעודד לראות כיצד הציבור בישראל מעניק חשיבות רבה לטיפול במשבר האקלים. כפי שעולה בסקר השנתי של מכון מיתווים, זה אחד הנושאים החשובים לציבור בישראל, והוא זוכה לתמיכה גם בימין וגם בשמאל. יותר מכך, מתוצאות הסקר, נדמה שהציבור גם מבין שהדרך היחידה לטפל במשבר האקלים היא דרך שיתוף פעולה אזורי, וכי ישראל אינה יכולה להצליח במשימה הזו לבדה. היא לא יכולה לספק את כל צרכי המזון שלה בעצמה, למנוע לבדה התפשטות מחלות או זיהום, להתמודד לבדה עם אסונות ומשברי אקלים, או לעבור לאנרגיות מתחדשות, ללא שיתוף פעולה עם שכניה באזור.

לכן, זה די מפתיע לראות באותו הסקר, שפתרון הסכסוך עם הפלסטינים כמעט ולא מעניין אף אחד. או לפחות שאין לרבים ציפייה מהממשלה שלנו שתפעל באופן נחרץ לקידום שלום עם הפלסטינים.

עוד בוואלה!

ועידת האקלים בגלזגו יוצאת היום לדרך: "רגע האמת של העולם"

לכתבה המלאה
מפגינים ליד בניין הבורסה בתל אביב להעלאת נושא האקלים לסדר היום, 29 במרץ 2019. -, פלאש 90
מפגינים נגד משבר האקלים(צילום: פלאש 90, -)

יש כאלו שטוענים שלא צריך שלום עם הפלסטינים כדי להשיג שיתוף פעולה עם מדינות האזור. יש שיצביעו על הסכמי הנורמליזציה של השנה האחרונה ויגידו, אתה רואה, מי צריך את הפלסטינים בכלל? אפשר להתחבר לאזור, מבלי לפנות התנחלויות, מבלי להתפשר בירושלים. אבל זו טעות, או הטעיה.

ראשית, גם הפלסטינים הם שכנים שלנו. יותר מכך, הם גרים איתנו באותו הבית. אם לא נשתף איתם פעולה - לא נטפל יחד במים, בביוב, באוויר, בתעסוקה, בחקלאות, בביטחון, בפיתוח בר-קיימא, בחינוך, בבריאות - בקיצור, אם לא נחיה איתם בשלום, אז הטיפול שלנו במשבר האקלים יהיה מוגבל ונדון לכישלון.

שנית, שיפור היחסים עם הפלסטינים קריטי ליכולת הישראלית לשלב ידיים עם האזור בהתמודדות עם משבר האקלים. בניגוד לטענה שניתן "לדלג" על הסוגייה הפלסטינית, לדחוק אותה הצידה ולעבור במסלול ישיר לשיתוף פעולה אזורי, אנו רואים שהסוגייה הפלסטינית ושיתוף הפעולה האזורי עדיין תלויים זה בזו. מדינות הנורמליזציה והשלום קשרו קשרים ופועלות לחזק את היחסים עם ישראל במישורים רבים, אך גם הן נשארות נאמנות לתמיכתן בתביעות הפוליטיות של הפלסטינים להגדרה עצמית (ראה ערך התביעה האמירתית לעצירת תכנית הסיפוח כתנאי לנורמליזציה). הן תובעות מישראל לקדם את תהליך השלום, והמשכו של הסכסוך צפוי להעיב על פיתוח היחסים.

מצעד האקלים, שישי(צילום: מערכת וואלה!, הנוער העובד והלומד)

גם אם נעזוב את התחזיות לעתיד, הסכסוך עם הפלסטינים ממשיך ומונע מישראל שיתופי פעולה אזוריים. ראו למשל את היוזמה הסעודית. לא זו שמבטיחה לנו נורמליזציה אם נעשה שלום עם הפלסטינים, אלא היוזמה הירוקה של ערב הסעודית. היוזמה כוללת בין היתר פרויקט ייעור אזורי של נטיעת 50 מיליארד עצים, התייעלות אנרגטית והפחתה של 60% מפליטות הפחמן באזור, שיתופי פעולה במחקר וחדשנות, סלילת אלפי קילומטרים של מסילות רכבת, וקידומה של פלטפורמה לסחר אזורי בעודפי פחמן. ב-25 באוקטובר התכנסו בריאד מנהיגים מכל האזור כדי להשיק את שיתוף הפעולה האזורי למאבק בשינויי האקלים. ישראל? ובכן, היא לא הייתה שם. חבל. חבל מאוד.

משכך פני הדברים, עלינו לחבר את הנקודות, ולראות את התמונה השלמה - כדי שנצליח להתמודד עם משבר האקלים והשלכותיו, עלינו לשנות את דפוסי חיינו מהייסוד - לעבור לכלכלה מעגלית ולאנרגיות מתחדשות, לצרוך פחות, לשנות דפוסי חיים אישיים, וכן, לעשות שלום עם שכנינו הפלסטינים. ממילא זה אינטרס שלנו, ואת כל המשאבים שמופנים כרגע לתחזוקו של הסכסוך, ניתן וצריך להפנות ליצירה, לרווחה ולבריאות של כולנו.

ד"ר רועי קיבריק הוא מנהל המחקרים במיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully