"החלאה הזה מרקו שכב עם אשתי ואני אמור להבליג?"

תא"ל (במיל') עודד טירה, לשעבר קצין תותחנים ראשי ויו"ר התאחדות התעשיינים, מוציא לאור את ספרו החדש "ספינת התלאות". הנה הצצה לפרק מתוכו

30/10/2021

בשעות אחר הצהריים המאוחרות נראה דוד מתרוצץ על הסיפון ובין אתרי הספינה כשהוא נרגש וחסר מנוחה. הוא שאל אנשים למקומו של וולף, של רב החובל ושל הרופא, וכשמצא אותם זימן אותם לתאו של מפקד האונייה. כעבור כמה דקות התייצבו כולם בתא מרווח יותר ומצחין פחות, יחסית. סול, בפנים חמורות סבר פתח ואמר, "חברים, אני מודיע לכם כי אנחנו יודעים מי פצע קשה את שרה. דוד גילה זאת, לאחר ששמע שיחה בין שני מעפילים שדברו בגלוי על כך שראו כי מי שפגע בשרה היה בעלה . דויד, אנא ספר את הידוע לך."

דוד נעמד ומבטו העיד כי הוא מודע לגודל האחריות הרובצת עליו. הוא אמר, "לאחר ששמעתי את דברי המעפילים ביצעתי חקירה משלי, תחקרתי אנשים נוספים ואני בטוח לחלוטין כי כך היה". ברגר פגע באשתו באכזריות משום שהיא בגדה בו עם מרקו (מלח יווני).

הדברים הדהדו כאילו נאמרו בקול צעקה עזה חרף העובדה שנאמרו בקול שקט. וולף הציע לזמן את ברגר לחדר על מנת לשמוע את תגובתו. סול הסכים וברגר הגיע לאחר כמה דקות.

לאחר שדוד השמיע בפניו את עדותו, פעם נוספת, ברגר נשבר והודה באשמה. להפתעת כולם ברגר לא הביע חרטה אלא זרק את האשמה על המלח. "החלאה הזה מרקו שכב עם אשתי ואני אמור להבליג?" שאל ברגר. "אין לי מה להוסיף". סיכם. לאחר שאמר את דברו התבקש לעזוב.

ספרו של עודד טירה "ספינת התלאות". באדיבות המצולמים
ספרו של עודד טירה "ספינת התלאות"(צילום: באדיבות המצולמים)

סול היה כעוס מאוד אך מאופק ואמר, "אני חושב שיש לסלק את ברגר מהאונייה, כפי ההבטחתי לאנשים בעקבות האירוע".

"כיצד?" שאל וולף והוסיף ,"אני בהחלט חושב שיש להעניש את ברגר בחומרה רבה אך איך תסלק אותו מהאונייה?"

רב החובל התערב ואמר ,"צריך לשים אותו בסירה ושייצא לגורלו".

לשמע דבריו של רב החובל התערב דר' פישר וטען בקול רועם, "זה גזר דין מוות. אין לנו סמכות וזה גם לא מוסרי".

רב החובל התערב שוב ואמר, "אנחנו נמצאים כרגע במרחק של שישה קילומטרים מהאי שזה עתה עברנו לידו. מדובר באי קטן ומיושב בדלילות, לכן זה לא יהיה גזר דין מוות. ייתכן שהוא יחיה באי ברמת חיים טובה משלנו. חוץ מזה אני רוצה להגיד לכם שפקדתי על הרבה מסעות ימיים אך מעולם לא פקדתי על מסע קשה כזה עם אנשים כול כך מסובכים. אם לא נעניש היום ולא נהיה אמינים באיומנו
להעניש קשות לאחר מעשה כזה הכול יתפורר." רב החובל דאמאראס דיבר בקול מחוספס ודבריו המעשיים היטו את הכף בדיון לכיוון מה שסול הציע.

סול ביקש מהאנשים להביע את דעתם אך פרט לרופא שאמר שהוא מתנגד לענישה שסול הציע אף אחד לא דיבר. לאחר מכן ביקש סול מספר דקות להיות עם עצמו.

עוד בוואלה!

80 שנה להולדתו של אהוד מנור: 8 פעמים שבהן פתח לנו דלת לעולם

לכתבה המלאה

האנשים יצאו וחזרו לאחר כרבע שעה. סול קם ממקומו וסיכם, "אני מבין שאין חילוקי דעות לגבי חומרת המעשה או לגבי חומרת התוצאות שלו. אמנם שרה קיימה יחסי מין עם מרקו וזה רע, אך היא נפצעה קשה ואיננו יודעים מה עלול לקרות לה בהמשך המסע המטורף הזה. איני בטוח שהיא יצאה מכלל סכנה במיוחד בתנאים הסניטריים שעל הספינה. לכן יש להתייחס למעשהו של ברגר בחומרה דומה להתייחסות לניסיון לרצח. המסע שלפנינו הוא מסע נפיץ מבחינות רבות, בעל פוטנציאל לאירועים כאלה בכול רגע. אנשים מגיעים ויגיעו לקצה גבול היכולת לשלוט בעצמם ולהימנע מלעשות מעשים נוראיים. זה לא מסע תענוגות, זה מסע תלאות קשות מנשוא. במסע כזה נדרשת משמעת פנימית וחיצונית. ברגר עשה מעשה בלתי נסבל, אולם הקרבה לאי מותירה סיכוי סביר שברגר ייענש קשות אך באופן מידתי, שכן הוא עשוי בהחלט להגיע לאי. לכן אני מורה לבצע את הענישה - גירוש מהאונייה - בהקדם.

השתררה דממה. וולף והרופא שקיוו בסתר ליבם שסול יעכב את ביצוע הגירוש מהאונייה, התאכזבו שזה לא קרה. הם ידעו כי סול צודק, אך בכול זאת חשו חמלה כלפי ברגר למרות פשעו ונוסף על כך, הם נדהמו מהנחישות והחדות שבהן קיבל סול את ההחלטה.

  • עודד טירה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully