כמעט בכל דיון סביבתי בנושא ההתחממות הגלובלית וההשפעות ההרסניות של התיעוש המואץ על הסביבה, עולה מנגד הטענה כי הפיתוח הכרחי על מנת להניב רווחים כלכלים לבעלים, למדינה או לציבור, אך העובדות מצביעות על ההיפך הגמור: לפיתוח המואץ ושינויי האקלים ישנה משמעות כלכלית לא מבוטלת המושתת על כלל הציבור. לפיכך, בכל דיון של וועדות התכנון חובה לקחת בחשבון שיקולים סביבתיים למען צמצום השפעות ההתחממות הגלובלית, דבר שלצערי כמעט ולא מבוצע בפועל במסגרת עבודת הוועדות.
משבר האקלים העולמי אינו פוסח על ישראל. במסגרת פנל המדענים הבין ממשלתי לשינויי אקלים, IPCC, פירטו המדענים את ההשלכות החמורות של משבר האקלים העולמי, ההתחממות הגלובלית הנמצאת במגמת האצה והעלייה בטמפרטורות אשר תהיה מורגשת ביתר שאת במזרח התיכון בדפוסי מזג אויר חריגים, סופות, שיטפונות, גלי חום ממושכים ותקופות בצורת. כל אלה ישפיעו על המערכות האקולוגיות ויש להם גם השלכות בריאותיות, כלכליות ואף ביטחוניות, על הפעילות האנושית.
תופעת אי החום העירוני גוברת עקב ההתחממות הגלובלית והיא בעלת השפעה ניכרת על הטמפרטורה. המרחבים העירוניים מתחממים במהלך היום יותר מאשר הסביבה המקיפה אותם ומתקררים לאט יותר בלילה. דבר זה נובע מאגירת החום במשטחים שמאפיינים את המרחב העירוני ויצירת חום על ידי פעילות בניינים, רכבים וכד'. בשל צפיפות הבינוי ישנה חסימה של תנועת האוויר ולכן מואט תהליך ההתקררות הטבעי על ידי הרוח. לאחרונה, קיימנו ברשות נחל הקישון בדיקה מיוחדת על מנת לבדוק את הבדלי הטמפרטורות בין אזורים מבונים לשטחים הפתוחים. אני מודה שההבדלים הדהימו ואף הבהילו גם אותנו. במסגרת הבדיקה העלינו רחפן עליו הורכבו מצלמה רגילה ומצלמה תרמית באזור מלחת הקישון ובאזור שטחי האחסון המכולות והמחסנים הלוגיסטיים של חברת נמלי ישראל, שלצערנו נמצאים בסמוך, סמוך מדי, לנחל הקישון. תמונה המצב שעלתה מהבדיקה מדאיגה: הבדלי הטמפרטורות בין שטחי המכולות לבין השטחים המכוסים בצמחיה הגיעו ל-18 מעלות (!), כאשר ברגעי השיא נמדדו 47 מעלות צלזיוס מהמכולות, לעומת 29 מעלות באזורים המכוסים צמחייה.
וועדות התכנון השונות חייבות לקחת בחשבון שיקולים סביבתיים בקבלת החלטות הפיתוח ולא רק שיקולים כלכלים צרים שיעלו לנו, לציבור, הרבה יותר בבוא הזמן. על הוועדות לנקוט בפעולות מידיות לצמצום נזקי שינויי האקלים במרחב ובניהם צמצום השטחים המבונים ככל האפשר, שמירה על השטחים הפתוחים והגברת נטיעות עצים וצמחיה. אנו רואים את השינויים לרעה כבר עכשיו עם התגברות תופעת השיטפונות באזורינו. עקב משטחי האספלט ההולכים ומתרבים בגלל פעילויות פיתוח עירוני ותשתיתי ( למשל, גידול בשטחים המבונים כשטחי עורף לנמל המפרץ), אין למים אפשרות או שהות לחלחל למי התהום וכתוצאה מכך אנו עדים להתעצמות תופעת השיטפונות בכל חורף. כך לדוגמה, בחורף האחרון עוצמות גשם גבוהות אשר ירדו בפרקי זמן קצרים, גרמו להיווצרות נגר עילי קיצוני ולזרימה שיטפונות בנחל קישון, דבר אשר התבטא בעליית המפלס, הצפת שטחים פתוחים לאורך הנחל ואף בהצפת בתים באזור קריית חרושת.
הטמפרטורות בישראל עולות כבר כעת בקצב מהיר יותר מהממוצע העולמי ולכן ישנה דחיפות רבה יותר בנקיטת צעדי מנע משמעותיים שימנעו פגיעה בסביבה. אם מבני הענק של מרכזי האחסון הלוגיסטי והמכולות של חברת נמלי ישראל לא יורחקו ממי הנחל, מי שישלם את המחיר בסופו של זה הציבור והכלכלה כי בסופו של דבר, תיקון הנזקים וההתמודדות עימם, עולה לציבור כולו יותר. הרבה יותר.
הכותבת הינה מנכ"לית רשות נחל הקישון