שיירת רכבים עשתה היום (חמישי) את דרכה מואדי ערה לצומת עזריאלי בתל אביב, במחאה על האלימות הגואה בחברה הערבית ואוזלת היד של המשטרה. עם הגיעם לאזור איילון, המפגינים ירדו מהמכוניות, נשאו שלטים שכללו תמונות של יקירהם שנרצחו, והנשים אף התיישבו על הכביש ומנעו ממכוניות להתקדם. השיירה יצרה לאורך היום עומסים כבדים בכבישים.
יו"ר הרשימה המשותפת ח"כ איימן עודה מסר במחאה: "התייחסו אלינו כחצר אחורית אז באנו לחצר הקדמית. אנחנו חוסמים את איילון ומפריעים לאנשים לחזור הביתה, כי יותר ממאה מהבנים שלנו לא חזרו הביתה".
במהלך המחאה, נסגרו כבישים, בהם נתיבי איילון, כביש 6, כביש 531 וכביש 20, שמאוחר יותר כולם נפתחו שוב לתנועה בהדרגה.
ח"כ לשעבר ד"ר יוסף ג'בארין תקף את התנהלות המשטרה לאורך ההפגנה, כשלדבריו היא חסמה את הגישה לכביש 6 ולא אפשרה לרכבים נוספים להצטרף להפגנה, וכן הציבה מחסום בכביש, כך שנהגים שהשתתפו בשיירה "הוכרחו" לרדת מהכביש.
"זוהי התנהגות בלתי חוקית ומטרתה לדכא את המחאה שלנו", הבהיר, כשהשיירה היתה בדרכה לתל אביב.
עדכוני התנועה בתל אביב
המחאה היא יוזמה של ועדת המעקב העליונה בשיתוף הרשימה המשותפת, והיא נערכת רק ארבעה ימים מאז שהממשלה אישרה תכניות חומש במיליארדים לטיפול בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית ולקידום המגזר. התכנית, שתוקצבה ב-2.5 מיליארד שקלים, תקבע יעדים לקיום מערכה לאומית בנושא, והיא התוכנית השאפתנית ביותר בנושא מאז קום המדינה.
יו"ר ועדת המעקב, ח"כ ויו"ר הכנסת לשעבר מוחמד ברכה, אמר היום כי "השנה נרשם שיא חסר תקדים במספר הקורבנות בנפש בחברה הערבית. חרף אישור התכנית, לדבריו "מיגור הפשיעה מהחברה הערבית דורש החלטת ממשלה ברורה המופנית למשטרה, שיש לה את כל האמצעים והיכולות לבצע את תפקידם, כפי שעשתה בחברה היהודית לפני שנים".
בין מטרותיה של התכנית: פירוק ארגוני פשיעה; הפחתת תופעות פשיעה ואלימות בחברה הערבית והפחתת האמצעים הכלכליים העומדים לרשות ארגוני הפשיעה; העלאת תחושת הבטחון האישי של אזרחי ישראל בכלל, ושל תושבי הנגב, האזרחים והתושבים הערבים בפרט; הקטנה משמעותית של מספר כלי הנשק המוחזקים באופן בלתי חוקי בידי אזרחים בחברה הערבית; הגברת אמון הציבור הערבי במערכת אכיפת החוק; הגברת השיתוף והשותפות עם נציגים מהחברה הערבית, לרבות ראשי הרשויות המקומיות הערביות והערים המעורבות, ביישום התכנית; העצמת החברה הערבית וחיזוק החוסן הקהילתי להתמודדות עם אלימות במרחב המקומי והוקעת תופעות אלימות ופשיעה.
"אף פעם לא מאוחר מדי אבל התכנית של הממשלה היא בבחינת מעט מדי", אומר דובר ועדת המעקב העליונה רג'א זעאתרה שכחבר מועצת העיר חיפה מכהן גם כחבר ועדת הבטחון של העירייה. "הצגנו את דרישות החברה הערבית והתכנית שאושרה בממשלה רחוקה מהן במיליארדים רבים. התכנית הממשלתית גם לא בכיוון. כשנראה שמפרקים את ארגוני הפשיעה אנחנו נהיה הראשונים להודות על כך".
זאת במקביל למבצע חירום שאורכו שישה חודשים, אותו מוביל סגן השר יואב סגלוביץ כדי להרגיע את הרחובות ולאפשר היערכות לתהליכים ארוכי הטווח. השר לביטחון הפנים עמר בר-לב אמר: "במידה והבלימה והצמצום לא יתחילו לקרות ב-2022, הם לא יקרו גם אחרי זה. לכן המבחן של כולנו יהיה ב-2022 - ואנחנו נצליח". הוא הוסיף כי "ברור כי האלימות והפשיעה ברחוב הערבי מהווה איום על מדינת ישראל. משפחות הפשע בחברה הערבית אוחזות בגרון של המגזר הערבי".
ראש הממשלה, נפתלי בנט, הדגיש בהתייחסות להחלטה כי זו לא משימה במעמד צד אחד, "זו לא משימה רק של הממשלה, זה יעד משותף של ממשלת ישראל עם הציבור הערבי", אמר, "המדינה תעשה את שלה, אבל הרחוב הערבי חייב להירתם גם הוא. זה לא יהיה קל, אבל אנחנו חייבים להצליח". המחאה של היום מחזירה את הכדור למגרשן של הממשלה ושל המשטרה.