ב-5 במאי 2004 הציע ח"כ אופיר פינס פז הצעת חוק לפיה ראש ממשלה יודח במידה שיוגש נגדו כתב אישום. שר המשפטים דאז, טומי לפיד, השיב לו: "זהו חוק אנטי דמוקרטי באופן קיצוני, המתאים רק למפלגות שמאל וימין מהסוג הדיקטטורי. מה שאתה מציע הוא, שפקיד יכול לפטר ראש ממשלה. אתה לא רוצה להפקיד בידי היועץ המשפטי לממשלה את הסמכות הבלעדית לפיטוריו של ראש ממשלה ולסילוקה של ממשלה. האם הדמוקרטיה לא יקרה לך? אתה רוצה שפקידים יסלקו ממשלות? אתה רוצה שפקידים יפטרו ראש ממשלה? אל תתנו לנציג מפלגת העבודה לחוקק חוק אנטי דמוקרטי בעליל, המסכן את שלטון החוק במדינת ישראל רק כדי לנצל איזו קוניינקטורה פוליטית רגעית. אני מציע להצביע נגד ולהוריד את הצעת החוק האומללה הזאת מסדר היום של הכנסת".
ואכן, הכנסת הסירה ברוב קולות גדול את הצעת החוק האנטי דמוקרטית מסדר היום. כל מה שאמר אז שר המשפטים טומי לפיד, נכון שבעתיים גם היום.
ב-2004 הפרקליטות והיועץ המשפטי היו פחות חזקים מכפי שהם ב-2021. החוק ששר המשפטים גדעון סער מציע הוא פיגוע בדמוקרטיה ולמעשה מאפשר לפרקליטות וליועץ המשפטי לשלוט באופן מוחלט בכל ראש ממשלה שייבחר, מכאן ולהבא. ראוי לציין, כי מאז 1996 כל ראשי הממשלות היו נתונים לחקירות וחרב הגשת כתב אישום ריחפה מעל ראש כולם.
החוק המוצע הופך למעשה כל ראש ממשלה בישראל לבן ערובה של היועץ המשפטי. כל ראש ממשלה יחשוש מלפעול נגד עמדות של היועץ המשפטי, ועל ניסיון לעשות רפורמות במערכת אכיפת החוק בכלל אין מה לדבר. הראיה, כששר המשפטים גדעון סער, שנכנס בקול תרועה רמה וניסה להפריד בין תפקיד היועץ המשפטי לתפקיד התובע הכללי, קיפל את הדגל המרכזי אותו נשא לנוכח התנגדות המערכת המשפטית.
במרץ 2001 התקיימו בכנסת דיונים על תיקונים בחוק יסוד הממשלה. הדיונים היו רציניים, יסודיים, מעמיקים. בישיבות אלה נדונו היחסים בין הרשות המחוקקת והמבצעת לבין הרשות השופטת. בסופו של דבר נקבע, כי רק בפסק דין סופי של מערכת המשפט ניתן להדיח ראש ממשלה שזכה לאמון הריבון. בחוק תמכו 72 ח"כים כנגד 37. התמיכה בחוק היתה מכל חלקי הבית, לרבות מפלגת העבודה ומרצ. כמו כן תמכו בחוק אישים כמו אמנון רובינשטיין ויוסי שריד. ראוי לציין, כי חלק מהמתנגדים סברו, שבשום מצב לא ניתן להדיח ראש ממשלה על ידי הכרעה שיפוטית.
תקדים רע יוצר חוק רע. אסור שהאובססיה והשנאה לנתניהו תוליד חוק שיפגע באופן חסר תקדים בריבונות העם ובזכויות היסוד של כל אזרח, ובראשם בחזקת החפות ובזכות לבחור ולהיבחר.