שר המשפטים ויו"ר תקווה חדשה גדעון סער פרסם היום (שלישי) את תזכיר החוק המתקן את חוק-יסוד: הממשלה, ומונע את הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים. לפי ההצעה, ח"כ שעומד נגדו כתב אישום כשהעונש הקבוע הוא יותר משלוש שנות מאסר, לא יוכל להרכיב ממשלה ולא יוכל לכהן כראש הממשלה חליפי. עם זאת, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית יוכל להתיר את הטלת המנדט על אותו ח"כ במידה אם יקבע כי קלון בעבירה.
לפי נוסח החוק שהופץ, הוא יחול החל מהכנסת הבאה, ה-25, כך שהוא ימנע כל אפשרות שראש האופוזיציה בנימין נתניהו ישוב לכהן כראש הממשלה. החוק הוא סלע מחלוקת קואליציוני וצפוי לעורר ויכוח פנימי סוער, לנוכח ההתנגדות של ימינה, ובעיקר של שרת הפנים איילת שקד, לחקיקה בנושא.
בנוסף לכך, גם רע"ם הביעה התנגדות בשבועות האחרונים למהלך של סער, אך הרשימה המשותפת צפויה לתמוך בחוק ולתת רשת ביטחון לקואליציה לגיוס רוב. החוק היה במחלוקת עוד מימי המו"מ הקואליציוני ובשל ההתנגדות של ימינה לא נכלל בהסכמים שנחתמו עם הקמת הממשלה, אך סער החליט לקדמו לאחר שקיבל אור ירוק ממזכיר הממשלה שלום שלמה.
סער הצהיר כי "חובתנו לקבוע הסדרים משטריים טובים יותר לעתיד, המבצרים את ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. עלינו מוטלת החובה למנוע הישנות המצב אותו חוותה מדינת ישראל עד לא מכבר".
מוקדם יותר החודש הפיץ שר המשפטים גם את תזכיר החוק להגבלת כהונה של ראש הממשלה לשמונה שנים, וכן הודיע על הסכמתו לבקשת שר הביטחון בני גנץ להקים ועדת חקירה ממלכתית בפרשת הצוללות. שני החוקים - להגבלת כהונה ולמניעת כהונה עם כתב אישום - יקודמו רק אחרי העברת התקציב.
בליכוד הגיבו לפרסום תזכיר החוק ותקפו את שר המשפטים: "גדעון סער שמגרד מלמטה את אחוז החסימה בכל הסקרים, מציע חוק אנטי-דמוקרטי נוסח איראן שמבקש לפסול את מי שמקבל בסקרים 35 מנדטים וזוכה לתמיכה של מיליוני אזרחים כנציגם לראשות הממשלה. מביך".
גם ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) תקף את סער: "הממשלה הזו עושה הרבה דברים רעים, אבל זה כמעט השיא. שר משפטים ללא מנדט, קובע שבחירת העם תהיה כפופה להחלטה של פקיד אחד, בכיר ככל שיהיה, מושחת ככל שיהיה. המחנה שרוממות הדמוקרטיה בגרונו, רומס אותה עד דק וחותר ללא הפסקה תחת אושיות המדינה היהודית והדמוקרטית שלנו".
ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) אמר כי תזכיר החוק שהפיץ סער הוא "בושה לו ובושה למדינה. מי שלא סומך על 61 ח"כים שיבחרו את המועמד הטוב ביותר, ומנסה לתת לפקיד להחליט עבורם מי יכול להיות ראש ממשלה ומי לא, מעיד על עצמו שאין לו אמון בעם, בנבחרי העם ובהליך הדמוקרטי. זה לא מזכיר תקופות אפלות, זו תקופה אפלה".
גדעון סער הגיב לביקורת מהימין: "כשהכנסת אישרה פה אחד את החוק להשעית ראשי ערים, הנבחרים במישרין על ידי הציבור, שנגדם הוגש כתב אישום, לא היה ח"כ אחד שטען שהחוק אינו דמוקרטי", כתב בטוויטר. "תזכיר החוק שהפצתי היום קובע נורמה ערכית חשובה. ההתנגדות להצעה - היא פרסונלית. והכפירה בסמכותה של הכנסת לחוקק חוק זה - בלתי דמוקרטית".
בקואליציה בירכו על פרסום תזכיר הצעת החוק. שר החוץ יאיר לפיד אמר כי הצעת החוק "היא כמעט מובנת מאליה. לא יכול להיות שאסור שיהיו כתבי אישום לנהג, למאבטח, לצוות הרפואי ולעובדי הבית של ראש הממשלה, אבל לראש הממשלה יהיו כתבי אישום. נאשם בפלילים לא יכול להיות ראש ממשלה במדינה מתוקנת. דוגמא אישית, טוהר מידות ויושרה הם אבני יסוד במנהיגות".
מקורבים לראש הממשלה נפתלי בנט אמרו כי טרם התקבלה החלטה בנושא, וכי בנט "ישקול את כל הנושאים הללו רק לאחר התקציב".
השר לתכנון אסטרטגי אלי אבידר כתב בחשבון הטוויטר שלו כי "נאשם בפלילים לא יכול להיות מורה בבית ספר או שוטר. הוא גם לא יכול לקבל את המנדט להרכיב ממשלה. ההזייה היא שזה לא היה ברור מאליו והיינו צריכים בשביל זה חוק".