מומחה לרפואה משפטית מארצות הברית יעיד כעד תביעה במשפט רצח הנערה תאיר ראדה - כך מסרה הפרקליטות בבית המשפט במחוזי בנצרת, בו מתנהל משפטו החוזר של רומן זדורוב הנאשם ברצח. המומחה בעל השם העולמי, ד"ר פרנסיסקו דיאז, משמש כפתולוג משפטי וחוקר מקרי מוות ראשי בוושינגטון הבירה, והוא יציג את חוות דעתו לפיה ראדה לא נרצחה באמצעות סכין משוננת וכי מגופת אדם יכול לזלוג דם גם שעות אחרי המוות.
שתי חוות דעת אלו עוסקות בשתיים מהסוגיות המשמעותיות ביותר במשפט: סוגיית זליגת דם מגופת שעות לאחר מות אדם נמצאת בלב ההחלטה לקיים משפט חוזר. על פי חוות דעת שהציג עו"ד ירום הלוי, סנגורו של זדורוב, בפני בית המשפט העליון, עקבת הנעל בדם שייכת למעשה לרוצח או לאדם אחר הקשור לרצח, שאינו זדורוב. לשיטתו, לא יכול להיות שהיא שייכת ל"מחלץ אלמוני" שהגיע שעות לאחר הרצח, כיוון שבסיס ההנחה הוא שדם לא יכול לזלוג מן הגופה לאחר זמן כה רב.
חוות דעתו של דיאז תסתור תרחיש זה, והוא יעיד כי בהחלט אפשרי שמדובר היה בעקבת נעל של "מחלץ אלמוני" מקרב האנשים שהגיעו לזירה אחרי גילוי הגופה. לדיאז ניסיון רב ולפי הפרסומים הוא ביצע יותר מ-8,500 נתיחות גופות במהלך הקריירה שלו והעיד מאות פעמים בבתי המשפט.
סוגיית הסכין המשוננת מיקדה גם היא תשומת לב רבה במהלך פרשת הרצח: בעוד התביעה טענה וטוענת כי זדורוב רצח את ראדה בעזרת סכין החיתוך ששימשה אותו בעבודתו, הרי שההגנה טוענת כי מדובר היה בסכין משוננת. סוגיה זו אף הביאה בשנת 2013 את העליון להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי בנצרת כדי שידון בכך.
הטענה לרצח באמצעות סכין משוננת עלתה לראשונה אחרי הרשעתו של זדורוב על ידי הפתולוגית ד"ר מאיה פורמן-רזניק - אך הטענה לא עלתה במשפט הראשון על ידי עד ההגנה, הפתולוג ד"ר חן קוגל, שמאז כבר מונה לעמוד בראש המכון לרפואה משפטית. בית המשפט המחוזי בנצרת העדיף אז את חוות הדעת של הפתולוג ד"ר קונסטנטין זייצב על פני חוות דעתה של פורמן-רזניק, והותיר את ההרשעה על כנה.
לאחר מכן חוות דעתה של פורמן-רזניק היתה אחת הסיבות להחלטתו של שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר לזכות את זדורוב מחמת הספק, בדיון בערעורו ב-2015. דנציגר היה אז בעמדת מיעוט מול השופטים יצחק עמית וצבי זילברטל.
ד"ר דיאז היה שותף לכתיבת ספר מקצועי ביחד עם הפרופסור וורנר שפיץ בתחום פתולוגיה וחקירת מקרי מוות. שפיץ עצמו, גם הוא אמריקני ומומחה בעל שם עולמי בפתולוגיה, נמצא גם כן ברשימת עדי התביעה. בחוות דעתם על כך שהרצח נעשה באמצעות סכין משוננת, הפנו פורמן-רזניק וקוגל למראי מקום בספריו של שפיץ. שפיץ צפוי לסתור את חוות דעתם, כמו גם דיאז. עוד מגמה מעניינת שנראית עם פתיחת המשפט נוגעת לשלושת כתמי הדם שההגנה טוענת להיותם טביעות נעליים המסמנות מסלול יציאה מהתא.
בדברי הפתיחה של התביעה נאמר כי "הסימנים אינם בעלי איכות זהה, ולא נקבע על ידי אף מומחה ממצא חד משמעי כי מדובר בטביעות נעליים, בוודאי שלא כאלו שנוצרו על ידי אותו זוג נעליים, וממילא אין הן מסמנות מסלול יציאה". בעדותו אתמול של נצ"מ יורם אזולאי, ראש צוות חקירת הרצח, אף עלה הדבר והוצגה אפשרות כי כתם הדם שהוטבע על המחיצה בין התא בו נרצחה ראדה לתא הסמוך, נוצר בעת שזדורוב הניח על המחיצה את ידו עם הסכין, כשהניף עצמו מעל דלת התא, כפי שהדגים בשיחזור הרצח. אזולאי אף ציין כי בהודאתו השניה של זדורוב הוא ציין כי נכנס לאחד מתאי השירותים הסמוכים כדי לרחוץ את ידיו.
דבר זה עורר סערה בבית המשפט, נוכח כעסו של עו"ד הלוי. הלוי טוען כי הפרקליטות משנה עמדתה מהמשפט הקודם, ובבית המשפט אתמול צעק כלפי צוות התובעים כי הם "מתנהגים בתחמון שגובל בנכלוליות" וכי "התביעה מנועה לנהל את הקו הבלתי הוגן (הזה)".
הלוי מצידו, בעת שחקר אתמול את אזולאי, ביקש לקעקע את גרסת "המחלץ האלמוני" שהטביע את כתמי הדם הלא מזוהים בזירת הרצח. הוא ביקש להראות כי זירת הרצח נסגרה בשלב מוקדם אחרי שהגופה נמצאה, ולא היה מי מקרב האנשים שהגיעו לזירת הרצח שהטביע את אותם כתמים אחרי שנמצאה הגופה. כמו כן, התמקד הלוי בטענות התביעה כי זדורוב ידע פרטים מוכמנים וביקש להראות כי אזולאי וחוקריו הם שגרמו לזדורוב במהלך חקירותיו ללמוד את אותם פרטים.