23% מכלל הנפגעים בתאונות דרכים הם מעל גיל 65 - נתון מטריד ביחס לפלחם באוכלוסייה, שעומד על 12%. עם 70 הרוגים בשנת 2020 מתאונות דרכים, המספרים מתארים את התמונה בצורה הטובה ביותר, ובמיוחד כשלוקחים בחשבון שהנתון מתייחס לשנת סגרים, בה קבוצת הגיל המבוגרת לא הרבתה לצאת למרחב הציבורי. בשנת 2019 נרשם אחוז הפגיעות הנמוכים ביותר בעשור האחרון, שעמד על 18.8%, אבל עם 747 הרוגים בעשור האחרון, המגמה ברורה.
כשמתמקדים בנתונים ומנתחים את סוגי הפגיעות, התמונה מתבהרת. כך למשל, מתוך אותם מאוד אזרחים ותיקים שנפגעו בתאונות, יותר ממחצית, 411 מהם, נהרגו כהולכי רגל. על פי ניתוח הנתונים של מקרי ההיפגעות שביצעה עמותת "אור ירוק", ממקדים בעמותה את עיקר הסיכון לאוכלוסייה המבוגרת בנקודות המפגש הקטלניות ביותר בינם לבין התנועה - מעברי החציה.
ארז קיטה, מנכ"ל עמותת אור ירוק, מתאר את האזרחים הוותיקים כ"אוכלוסייה בסיכון, שהמדינה הפקירה בשנים האחרונות. אנשים שבנו את המדינה ונלחמו את המלחמות לא שרדו את המלחמה שבכביש". לדבריו, "באזורי ריכוז גבוהים כמו בתי אבות ומרכזי יום חייבים לרסן ולמתן את מהירות נסיעת כלי הרכב ולהאריך את משך האור הירוק ברמזור. במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים וברשויות המקומיות חייבים לגלות רגישות חברתית כלפי ההורים של כולנו. בפעולות פשוטות וזולות ניתן למנוע את ההרוג הבא".
לאור הממצאים שעלו מהמחקר, העמותה תמליץ לממשלה לקרוא לרשויות המקומיות, שהתשתיות העירוניות באחריותן, לבצע שורת שינויים ושיפורים לתשתית בקרבת מקומות בהם נמצאים הולכי דרך מבוגרים, כך שתצמצם את הסיכון כלפיהם. בין השאר, הנמכת ספי המדרכות ופינוי מכשולים ומפגעים במעברי החציה כדי למנוע מעידה של הולכי הרגל, שיפור הנראות וטווח הראיה בקרבת מעברי החציה, מיתון תנועה, תאורה ושילוט בולט, ובמקרה של צמתים מרומזרים הארכת פרק הזמן ברמזור הולכי הרגל כך שיתאים לחציה האיטית יותר של האזרחים המבוגרים - כל אלו הם צעדים שיכולים להציל חיים.
לצד ההרוגים כהולכי רגל, מציינים במחקר כי 149 אזרחים וותיקים (שהם 20% מכלל ההרוגים) מצאו את מותם בזמן נהיגה ברכב ו-98 אחרים (13%) כנוסעים. הנתונים הללו מפנים את הזרקור למצב הבעייתי, לפיו נהגים מבוגרים הנמצאים במצב בו חלה ירידה בתפקוד הקוגנטיבי ממשיכים לנהוג ברכב, ובכך מסכנים את עצמם ואת הסביבה.
מתי מוותרים על רישיון הנהיגה?
על פי תקנות התעבורה, מעל גיל 70 מותנה חידוש רישיון הנהיגה בבדיקה רפואית אחת לחמש שנים. עם זאת, זו מבוצעת על ידי רופא המשפחה, והמציאות - לצד נייר עמדה של ההסתדרות הרפואית - מוכיחה שהיענות הרופאים לחובה לדווח למרכז הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד) על השפעה אפשרית על יכולות הנהיגה, אינה ממומשת כראוי.
גם בני המשפחה של הנהגים המבוגרים לעיתים מתקשים או פשוט נמנעים מלהעלות את הנושא בפני ההורים והסבים. במקרה הזה, ממליצים באור ירוק לספק לבני המשפחה את המידע לגבי המגבלות התפקודיות הקשורות בהזדקנות ועל העזרים הקיימים, כדי שיוכלו להמשיך לנהוג בבטחה עד כמה שניתן. עוד מומלץ לשוחח איתם על השינויים בתנועה ובחוקי התנועה, על המצבים הבעייתיים שבהם הם עשויים להיתקל, וכיצד עליהם להתמודד איתם באופן הבטוח ביותר.
ד"ר קובי פלג שהשתתף בעריכת המחקר ציין כי השרידות של נפגעים מבוגרים לאחר שנפצעו בתאונות דרכים היא נמוכה, והיא הקיצונית ביותר מבין כל קבוצות האוכלוסייה. גם במקרה של שיקום, משך הזמן ארוך משמעותית, וגם בפציעות קלות יחסית הגורמות לשבר בלבד, מדובר בנזקים מתמשכים, בירידה ביכולת הפיזית ובהשפעה נפשית קשה.