האנושות ידעה וירוסים למכביר. מדי פעם תוקף וירוס את כדור הארץ ומתפשט לעיתים גם על פני יבשות רבות, כפי שקרה לאחרונה עם וירוס הקורונה.
בהתקרב עונת השפעת אנשים תוהים למה כאשר וירוס נכנס לחדר, חלק מהאנשים נדבקים ממנו, ואילו חלק אחר, ששהה באותו החדר, אינו נדבק?
מידת הנזק שהווירוס מותיר אחריו תלויה כמובן במידת הארסיות ( VIRULENCE) של הווירוס, הקובעת את קצב ההתפשטות שלו ואת מסוכנותו לשכבות גיל שונות באוכלוסייה, אך תלויה לא פחות מכך גם בעוצמת וחסינות האוכלוסייה שהוא פוגש.
עוצמת וחסינות האוכלוסייה תלויות בגורמים רבים ולא רק בבריאות הגופנית של חבריה. גורמים אלה כוללים גם את הבריאות הנפשית, מידת הלכידות החברתית, חוזק הזוגיות וקשרי המשפחה והידידות, אורח החיים של חבריה, החשיפה בעבר לווירוסים אחרים, מידת ההתחסנות הטבעית והטיפולית, רמת ההשכלה, המצב הסוציואקונומי, שעור הבדידות באוכלוסייה ובאיזו מידה החברה דואגת לחלשים שבתוכה.
לדוגמא וירוס "השפעת הספרדית" שהתפשט לאחר מלחמת העולם הראשונה, פגש אוכלוסייה מוחלשת מהתמודדות עם מלחמה ממושכת, עם רעב נפוץ, מצב כלכלי קשה, בעיות חברתיות נפוצות, ולכן הצליח להתפשט בכל העולם ולגרום נזקים עצומים. מעריכים שכשמונים מיליון איש נפטרו מהווירוס, פי ארבעה מהמתים במלחמה!!
אנחנו לקראת סיום ההתמודדות עם וירוס הקורונה, ממנה אנחנו יוצאים בשן ועין, לא בגלל מסוכנותו וארסיותו המיוחדת, שהייתה דומה ואפילו נמוכה מארסיותם של וירוסים אחרים עמם התמודדנו בשנים האחרונות, כמו הסארס (שיעור תמותה של 10%!), שפעת "החזירים", או ה MERS (שיעור תמותה אפילו של 15%), אלא בגלל דרכי התמודדות קלוקלות של חלק מהממשלות ברחבי העולם שנכנסו לפאניקה וירו לכל רוחב גזרת האוכלוסייה בכלים כבדים מבלי למקד את הטיפול בעצמה אך רק באוכלוסיית הסיכון לווירוס הקורונה, קרי הקשישים ואלה הסובלים ממחלות רקע המסוכנות להתמודדות עם וירוס ספציפי זה. במקום להקטין את הנזקים מפגיעת הווירוס, כפי שהתמודדנו תמיד עם וירוסים, ניסינו לנצח אותו, לחסל אותו, להגיע לאפס הדבקות ועוד מושגים דומים שאינם מתאימים לטיפול בווירוסים.
לא מהקורונה אני חרד, אלא מהתמודדות האוכלוסייה בישראל עם הווירוס , שלבטח יבוא עלינו בשנים הבאות, וגם הוא יגיע לישראל, כפי שהגיעו כל הווירוסים האחרים.
הווירוס הבא יפגוש בארץ אוכלוסייה חלשה הרבה יותר מזו שפגש וירוס הקורונה. במהלך המאבק בקורונה נקטנו בסגרים רבים שגרמו לנזקים רבים - כמות המובטלים עלתה, המצב הסוציואקונומי החמיר והרבה משפחות ממעמד הביניים נקלעו למצוקה כלכלית. הסגרים הארוכים גרמו לעליית רמת האלימות בתוך המשפחות, שהשליכה בהמשך על רמת האלימות בחברה בכלל. שיעורי הדיכאון, הפוסט טראומה והביקוש לטיפולי בריאות הנפש הגיעו לשיאים חדשים. שיעור ההתאבדויות עלה, דווקא בתקופה שבה נחלשו ואף התמוטטו חלק ממערכות התמיכה החברתית.
הסגרים הביאו לצניחה של התוצר הלאומי בכ - 200 מיליארד ₪, מה שיפגע ביכולת המדינה להרחיב השירותים החברתיים ושירותי הבריאות בשנים הבאות, נזק והלוואות שנטלה המדינה בשנים אלה ישולמו על ידי ילדינו ונכדינו עוד שנים רבות. בידוד הקשישים והותרתם ללא ביקור של בני משפחותיהם גרם לנסיגה קוגניטיבית ותפקודית קשה אצל חלקם.
הזנחת מחלות שאינן קורונה ועיכוב ניכר בביצוע בדיקות סקר לסרטן ומחלות כרוניות, כמו גם הזנחת החיסונים הרגילים בילדים יתנו את אותותיהם בשנים הבאות.
הפגיעה הקשה ביותר לטעמי הייתה בילדינו, בדור הבא. סגירת בתי הספר לשנה שלמה במצטבר, יותר מאשר בכל מדינה מערבית אחרת ללא צורך, כי הרי וירוס הקורונה לא היה מסוכן כלל לילדים, גרמה ותגרום לנזקים רבים לחברה שתצטרך להתמודד עם הווירוס הבא. מחקרים מראים שאובדן שנת לימוד שווה ערך לירידת התל"ג ב 1.6%! ולירידת תוחלת החיים של דור זה ב 1.7 שנים.
סגירת בתי הספר וריכוזם בבתיהם הצפופים לעתים, הביאה לתופעות נפשיות קשות כמו עליה בצריכת אלכוהול וסמים, השמנה עקב חוסר פעילות גופנית וזלילת יתר, חשיפה לאלימות פיזית ופגיעה מינית בתוך המשפחה. הנתק החברתי וחוסר המגע עם חבריהם בחצר בית הספר הביאו לעליה בתופעות של דכאון, הפרעות אכילה ועליה בשיעור האובדנות בקרב בני הנוער.
הווירוס הבא יפגוש לכן אוכלוסייה מוחלשת בהרבה ויקשה על ההתמודדות אתו. שומה עלינו לכן למקד מאמצינו ומשאבינו שהידלדלו בהכנת האוכלוסייה, חיזוק בריאותה הגופנית והנפשית, עידודה לאורח חיים בריא, תזונה בריאה ומסובסדת, עידוד ואפשור פעילות גופנית נרחבת ברחבי הארץ, חיזוק הקהילות השונות, תמיכה במערכות תומכות משפחתיות, קהילתיות, שכונתיות ועירוניות להגברת הלכידות החברתית והכנת תכנית אב לטיפול בבדידות הקשישים והעריריים.
ניתן לפנות המשאבים מהצעדים המיותרים אותם אנו עדיין נוקטים כמו בדיקות המוניות לאסימפטומטיים העולות מיליארדים רבים, בדיקות כפולות ומיותרות בנתב"ג לשבים לארץ ושביצעו בדיקות דומות לפני עלייתם למטוס, הפסקת חיסון המחלימים שאין לו שום הצדקה מדעית ושאין לו תקדים בטיפול במחלות מדבקות בעבר, כמו גם בדיקות מהירות מיותרות לאלה שהתחסנו פעמיים.
צעדים אלה, באם יתבצעו ויתוקצבו כראוי ויקיפו את כל האוכלוסייה, ולא רק את האוכלוסיות החזקות יביאו לחיזוק חסינות ובריאות האוכלוסייה ויסייעו להתמודדות עם כל אתגר בריאותי עתידי, כולל כל וירוס חדש שיכנס לארץ, ויפה שעה אחת קודם.
פרופ' אשר אלחיאני, לשעבר מנכ"ל קופ"ח מאוחדת ומנהל בית החולים מאיר, מומחה ברפואת משפחה ומנהל רפואי