חברותיה של יעל לאשפוז נפרדות: "אולי החשוד נבהל כשסיפרה שהם מסתובבים ביחד"

חברותיה של יעל ליטל מלניק, בת ה-17 שגופתה נמצאה קבורה סמוך לאתר בנייה בקרית מוצקין, אמרו היום (שני) כי ייתכן ומה שהוביל את החשוד ברציחתה לבצע את המעשה הייתה כי הוא נבהל מכך שסיפרה ברבים כי השניים מנהלים קשר.

א', בת 16 וחצי מחיפה, הייתה מאושפזת בבית החולים הפסיכיאטרי "מעלה כרמל" בו היתה מאושפזת מלניק, שם הכירה את האח החשוד שרצח אותה. "אולי הוא נבהל כשהיא התחילה לספר שהם מסתובבים ביחד", סיפרה לוואלה!. א' תיארה יחסים קרובים של האח החשוד עם יעל, ולא רק איתה. "הוא איש מאוד כריזמטי, הוא היה אהוב על כולם", סיפרה. "הוא תמיד צחק איתנו, ישב איתנו, שוחח איתנו. זה מקום בלי אינטרנט, בלי טלויזיה, אז יושבים ומשוחחים. הוא היה יושב איתנו בחוץ ומאפשר לנו לעשן למרות שלי למשל היה אסור ומבלי שהאחים האחרים יידעו".

היא הוסיפה כי הוא היה "מאוד קשוב, מחמיא, מקבל, איש חם, עוזר. מעין אבא-חבר כזה. הוא תמיד היה מספר לנו על מה שעבר בחיים, על המשפחה שלו, על הגירושים, שיש לו יחסים ממש רעים עם גרושתו, שהוא לא בקשר עם הילדים שלו, שהוא במצב כלכלי קשה, שהחיים שלו קשים ושמה שמחזיק אותו בחיים זו העבודה בבית החולים, הילדים שם והשיחות עמם. לי אישית הוא סיפר שהיתה לו בעייה של שתייה. מי יודע, אולי היה שיכור כשזה קרה".

א' סיפרה שחברות שלה ידעו שיעל היתה עם החשוד בקשר ושהם הסתובבו ביחד. היא אישית לא ידעה על הקשר הזה אבל מציינת שהקשר עם יעל לא היה יחיד, שידעה על קשרים אחרים. "היה לו באמת קשר עם כמה בנות במחלקה. כל אחת היתה קשורה אליו בדרכה שלה. כולן עכשיו בשוק. לפני כמה חודשים, כבר אחרי שאני השתחררתי, היתה שמועה שהוא הסתבך עם איזו ילדה, שילדה שהשתחררה מבית החולים והיתה צריכה לחזור הביתה ברחה אליו והיתה אצלו במשך שבועיים. היתה שמועה שזו היתה היא. הבנתי שבגלל זה העבירו אותו מהמחלקה לנוער למחלקה למבוגרים".

כמו כן, רות מלניק, אחותה של יעל, פרסמה היום פוסט בחשבון האינסטגרם שלה בו כתבה כי "רצינו להגן עלייך מהאכזריות והרוע שיש בעולם הזה. אני מסרבת להאמין שאני צריכה לראות את השם שלך בכל ערוץ ובכל רשת חברתית בגלל הנסיבות האלה".

לבקשת סבתה של יעל, כנגד האח הוצא צו הרחקה ממנה ב-20 במאי, ובדיקה במשטרה מעלה כי הוא נמסר לו אישית עוד באותו היום. הצו עודו בתוקף, עד ה-19 בנובמבר. לפני כחצי שנה נחשף בוואלה! כי מאבטח במחלקה קיים קשר מיני עם ילדה בת 13 שהיתה מאושפזת שם. הוא נעצר, הועמד לדין, הורשע וממתין למתן גזר הדין בעניינו. א' הכירה גם אותו במהלך אשפוזה ואת פרשיית הניצול המיני של אותה ילדה.

א' מספרת על האווירה בבית החולים: "זה מקום אפל ולא בטוח. בזמן שאני הייתי שם בוצעו שם שתי עבירות אונס והטרדה מינית אחת. גם ילדים מטרידים שם מינית ילדים אחרים. המקום הזה אמור להיות הכי בטוח והכי מוגן,וזה לא המצב. האיש הזה, החשוד ברצח, שמר עלינו בלילה". א' מוסיפה ומספרת, "כשהיו רגעים של התקפים, כל מה שהיו עושים שם זה לדחוף לנו תרופות. הייתי מסוממת. בלי דיבורים. רק צרחו עלינו להירגע. יעל הייתה צריכה להחביא את מחברת הציורים שלה מאחורי הפח בשרותים כדי שלא יגלו אותה וייקחו אותה ממנה. אני מקווה שאחרי הגילויים האלה התנאים ישתנו".

ב' בת 18 מהצפון שהייתה מאושפזת במחלקה עם יעל, קיימה עמה קשר קרוב במיוחד. "היא הייתה שם בשבילי, עזרה לי, כתבה לי וציירה לי במחברת ששמרה. עכשיו אלה יישארו איתי לנצח", היא מספרת. אחרי אישפוז שני, ב' השתחררה אמש, ושמעה על האירוע המזעזע והמעצר של האח שהכירה באישפוז הראשון רק כשהוריה אספו אותה אתמול מבית החולים.

"במחלקה לא ידעו ובכל אופן לא דיברו על זה. אני בהלם. הוא מקסים, בן אדם טוב. תמיד היה מדבר איתנו. מצחיק. משחק איתנו פינג פונג. משוחח. בדיעבד אני נזכרת שהקשר הזה היה רק עם בנות בעצם. בחיים שלי לא הייתי חושדת בו במשהו כזה. בחיים שלי לא חשבתי שבנאדם יכול להיות כל כך רע. צריך לזכור שהיינו כולנו במצב נורא. על הרבה כדורים. עם כל מיני מצוקות. אז כשבא אח וכבר רצה לדבר איתנו ומציע לפרוק ולדבר אז ניצלנו את זה ודיברנו איתו".

"חשוב להעמיד דברים על דיוקם באירועים ולהימנע מלהפוך את השיח על העבודה בבית החולים לכזה שיפגע גם בצוות המסור והאיכותי בבית החולים, ולא פחות מכך במאות המטופלים ומשפחותיהם, אשר רובם מעריכים ומוקירים את הטפול שהם מקבלים כאן.

האירוע הנוכחי לא היה ידוע להנהלת בית החולים והמחלקה. לכאורה דווח כי הקשר החל בין הנערה לאח בזמן האשפוז. המידע לא הועבר לבית החולים ולכן גם לא טופל. עד לרגע זה, לא דווח לבית החולים על קיומו של צו ההרחקה המתואר בתקשורת, וברור שבהיעדר מידע, לא יכולה היתה הנהלת בית החולים לפעול. לבית החולים היה ידוע על חקירת משטרה בעניינו של החשוד ברצח בהקשר של הנערה. המשטרה הודיעה לבית החולים טלפונית על סיום הטיפול בעניינו וכי אין לנקוט כל צעדים. משכך, הנהלת המרכז הרפואי החליטה על החזרתו לעבודה במחלקה אחרת ולא במחלקת ילדים ונוער.

כל אירוע לגופו, חמור ומצער ביותר. כאשר בית החולים ידע על המקרה, פעלה ההנהלה בתקיפות ובהחלטיות למיגור התופעה ולהעברת הטיפול למשטרה. התייחסות לאירועים קשים אלו כ'נורמה טיפולית רווחת' בבית החולים, לא רק שהינה רחוקה מאד מהאמת, היא גם פוגעת עד מאד בצוות מסור, שעובד בתנאים קשים עם אוכלוסיית מטופלים חולי נפש, ולא פחות, גם במטופלים עצמם ומשפחותיהם".