ראש הממשלה נפתלי בנט החליט אתמול (חמישי) להמשיך עם מדיניות הקורונה הקיימת שלא מגבילה התקהלויות, בניגוד מוחלט לדעת כל בכירי משרד הבריאות. זאת, בעקבות נתונים שהעלו בפניו חוקרים מהאוניברסיטה העברית, המראים מגמת ירידה של מקדמי ההדבקה, שלפי התחזית תשמור בעשרת הימים הקרובים על הירידה בהדבקות, וכן תוביל לירידה בתחלואה הקשה החדשה. הנתונים הוצגו בישיבה עם גורמי המקצוע שהתקיימה אתמול.
לפני החלטת בנט להמשיך את המדיניות הקיימת, קבינט המומחים של משרד הבריאות המליץ להטיל מגבלות התקהלות של 300 איש בחללים סגורים. המומחים הדגישו כי סגר אינו על הפרק, אך עם זאת אין הגיון בקיום התכנסויות נרחבות לטובת אירועי תרבות וספורט בתקופה של שיא הדבקה לא נשלטת, כשעשרות חולים צעירים מגיעים לטיפול במצב קשה מדי יום.
מנגד, חוקרי העברית סבורים כי להגבלת התקהלויות מעבר לחיוב התו הירוק צפויה השפעה קטנה בהדבקה, אך מציעים לבחון זאת ישירות בתחקורים. הם הדגישו כי המחלה מתפשטת באמצעות האוכלוסייה שאינה מחוסנת בכלל וזו שעברה חצי שנה מאז שחוסנה פעמיים, וכן כי עם כניסת התקנות החדשות של התו הירוק, לפיהן תוקפו יותאם לתוקף החיסון, צפוי צמצום משמעותי בהדבקה - בהנחה שהתו הירוק ייאכף.
גם חוקרי העברית הזהירו כי חזרת המשק לפעילות מלאה בתחילת אוקטובר עלולה לגרום להתחלת עלייה וכי יש להמשיך לבחון את ההדבקה, אך סבורים כי המצב הנוכחי מאפשר תגובה בזמן אמת. באשר לחזרת הילדים ללימודים מחופשת סוכות - החוקרים צופים כי מספר הילדים הנדבקים בפתיחת מערכת החינוך צפוי להיות 1,500-3,000, כך שמספר הבידודים הצפויים יהיה קטן ממספר הבידודים לפני חגי תשרי.
עם זאת, חוקרי העברית צופים עיכוב של כשבוע עד שבועיים בירידה בתחלואה הקשה הקיימת. העיכוב יגיע בשל העלייה בשרידות החולים הקשים לצד עלייה בזמן האשפוז, הגורמים לחריגה משמעותית מהערך החזוי למספר חולים קשה. תופעה זו מתאימה לירידה בגיל הממוצע של חולים קשה חדשים בעקבות מתן מנת הדחף - בעיקר לגילאי 50 ומעלה.