בתור שר התפוצות ובזכות נפלאות הטכנולוגיה, אני זוכה לפגוש מדי יום אנשים וקבוצות מגוונות, מכל העולם, מכל הזרמים שביהדות, ומכל צידי המפה הפוליטית. אחד המפגשים המרתקים בימים האחרונים היה עם הרב הראשי של בריטניה (ושל חבר העמים הבריטי), הרב אפרים מרוויס.
במהלך פגישתנו, הרב מרוויס שיתף אותי ב"שלושת האל"פים" (The Three A's), עימם מתמודד העם היהודי בעולם כולו: אנטישמיות, האיום החיצוני, שפוגש בכל הקהילות היהודיות בעולם; אי-הזדהות, האיום הפנימי, חוסר ההכרה של יהודים רבים בעולם ביהדותם והתבוללות ההולכת וגדלה; והאחרון - אפתיה ואדישות. האדישות של העם היהודי, ובכללם הישראלים, לכל הנוגע לאחיהם ואחיותיהם היהודים בעולם, היא האיום הנסתר מהעין והמסוכן מכולם.
הסכמתי עימו. שלושת האל"פים אכן מייצגים את שלושת התופעות עימן משרד התפוצות מתמודד. אלה שלושת האתגרים שמעסיקים אותי ואת אנשיי, במבט כולל ומעמיק על העולם היהודי כיום. אל דאגה, יגיעו עוד אתגרים - העולם היהודי הרי מרתק - אבל מבין השלושה אין כל ספק כי האדישות היא האתגר הגדול ביותר. חג הסוכות הוא הזדמנות נהדרת לדבר על זה ולפתוח את דלת הסוכה שלנו לאורחים שונים, לרעיונות ולחידושים.
שבעת האושפיזין של סוכות מסמלים בעיניי, במיוחד השנה, את שבעת היבשות בעולם. בכל יבשת עשרות, אם לא מאות, קהילות יהודיות. קהילות שאוהבות, מתפללות ומקוות יום יום למען מדינת ישראל ועם ישראל, אבל לעיתים קרובות מדי הן חשות כי הקשר הזה אינו הדדי, אינו דו-סטרי. השנה, אני מקווה כי נוכל, כל אחד ואחת מאיתנו, לפתוח בפניהם מעט הפתח אל תוך הסוכה שלנו, שהיא רחבה דיה כדי להכיל את כולם. להתעניין ולשאול לשלומם של הקרובים והרחוקים, דתיים וחילונים, רפורמים, אורתודוקסים וקונסרבטיבים, המגוון היהודי כולו. האדישות היא הכשל הגדול שלנו, רבים כל כך אינם מחוברים, בעיקר בקהילות שבעולם, שם בוחרים להיות יהודי וגם בוחרים להיות לא יהודי. בארץ הדברים פשוטים יותר, אנחנו יהודים בתוקף המציאות אליה נולדנו או באנו ואיתה אנו חיים.
חג הסוכות הוא הזמן והמקום האידיאלי להתחבר, ואנחנו גם מזהים עם מי: עם הצעיר התיכוניסט שבדיוק הגיע ל"תגלית", עם הסטודנטית בסמסטר חילופים, עם בוגר פרויקט "מסע" או עם משפחת העולים החדשים שעברו לגור בבניין ממול. הם אינם בהכרח דוברי עברית שוטפת או מתלבשים כמוך וכמוני, אבל אולי תגלו שיש לכם הרבה מן המשותף.
"בסוכות תשבו שבעת ימים", זו היא מצוות החג, אף כי הציווי לא תמיד נוח; בגשם, בקור, תחת השמש הלוהטת, עם היתושים, אנו יושבים כבר אלפי שנים סביב השולחן ותחת הסכך, שרים, אוכלים ושמחים במצווה. במובנים רבים שבעת הימים בסוכה מסמלים את סיפור העם היהודי, למרות הקשיים והטרגדיות לאורך השנים, אנו בוחרים לראות את התמונה הרחבה, את האור והחוזקות, ולהמשיך את הקיום שלנו בכל דור ודור.
בעת הזו ובמיוחד השנה, אנו צריכים להתמקד בטוב, באופטימי ובמאחד. אנחנו חלק ממסורת ארוכת ימים ומהיסטוריה של עם עתיק, שהוא גדול ועצום יותר וכפי שנראה ביום יום שלנו. הקשר הזה משפיע על חיי כולנו, גם אם איננו רואים זאת בכל רגע נתון. זוהי ההזדמנות של כל אחד ואחת מאיתנו לבחור ולהשפיע.
עונת החגים בעיצומה, אך תחלוף בקרוב, ולאחר תום חג הסוכות נחזור לעשייה היום-יומית, ונמשיך לעשות כדי למנוע משלושת האל"פים להפוך למציאות המקובעת של הקהילות היהודיות והעם היהודי, בארץ ובעולם. באופטימיות ובעבודה קשה, נחזק את הקשר ההדדי בינינו, נשפיע על המודעות לביטחון הקהילות היהודיות ולהמשך קיומן. ההחלטות שלנו, בממשלה ובישראל כולה, מעצבות גם את מציאות החיים בתפוצות, וראוי שנהיה מודעים לכך. מתוך האחריות החדשה הזו ניאבק באדישות, נחפש את המכנה המשותף, נגיע אל הלא-מחוברים.
בנימה זו, אני מזמין אתכם להגיע לסוכה שלי, הסוכה הווירטואלית, שפתוחה כל ימות השנה, לשאול שאלות, להתעניין, לקחת חלק בחיזוק הגשר בינינו לבין הקהילות בעולם תוך בניית אמון, קשר הדדי ותקווה.
ד"ר נחמן שי הוא שר התפוצות.