החלטת הפורום המייעץ למינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) לא להמליץ על חיסון כל האוכלוסייה במנה שלישית התקבלה באכזבה וחשש בישראל, אך ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי פרייס, הצהירה כי היא דווקא "לא מאוכזבת בכלל".
אלרעי פרייס, שהשתתפה בדיון המומחים והציגה את נתוני משרד הבריאות, סיפרה לוואלה! כי הפער בין החלטת ה-FDA לבין המדיניות בארץ, נובע מההבדל בלוחות הזמנים, שהשפיעו על נתוני החיסון. "הנתונים שהם הציגו ביום שישי הראו שיש התרופפות של החיסון מבחינת הדבקה אבל אין השפעה שלו מבחינת אשפוזים ותחלואה קשה. את הנתונים האלה אנחנו הצגנו לעולם לפני שלושה חודשים. ההבדל בינינו לבין ארצות הברית הוא בדיוק חלון הזמן הזה", הסבירה. "אנחנו הגענו לרמת חיסוניות מקיפה באוכלוסייה שלושה חודשים לפניהם. ההחלטה שהם קיבלו היא לא החלטה על העולם, הם קיבלו החלטה על ארצות הברית. ההחלטה שהם קיבלו על ארצות הברית מתאימה לנתוני התחלואה בארצות הברית".
"הצגנו את כל הנתונים מישראל, וה-FDA אמרו שהנתונים מאוד משכנעים. אבל, המגיפה שלהם נמצאת במקום אחר, וזה לא מפתיע", ממשיכה ראש שירותי בריאות הציבור. "כשהתחלתי את דבריי אמרתי בצורה הכי כנה שאנחנו התבקשנו ושאנחנו שמחים להציג פה, אבל, אנחנו לא באים לשכנע אף אחד לעשות משהו. בסופו של דבר כל מדינה צריכה לקבל את ההחלטה לפי המגיפה שהיא מתמודדת איתה ולא לפי שום דבר אחר. אנחנו את ההחלטות שלנו קיבלנו על מנת להגן על בריאות הציבור במדינת ישראל".
אלרעי פרייס עמדה על כך שהחלטת ה-FDA לא תשפיע על תכנית החיסונים בישראל. "זו החלטה נכונה עבורם, אבל לא עבורנו. אצלנו כבר רואים את הירידה ביעילות החיסון, עם תחלואה קשה ועם פטירות של אנשים מבוגרים, הם פשוט עוד לא רואים את זה, ומקבלים את ההחלטות על סמך נתוני התחלואה בארצות הברית, זה מה שהם אמורים לעשות. אנחנו אמורים לקבל החלטות על סמך נתוני התחלואה של ישראל".
ראש שירותי בריאות הציבור סמוכה ובטוחה כי גם תכנית התו הירוק לא תושפע מההחלטה. "בנינו את התו הירוק לא כדי לעודד התחסנות או לכפות חיסונים, אלא במטרה לייצר מצב בו כל אדם שנכנס למקום מסוים, הסיכוי שהוא מכניס עימו תחלואה נמוך. זה ניהול סיכונים. אצלנו המטרה היא להוריד את הסיכון, וזה כדי לפתוח את המשק בצורה בטוחה", הסבירה.
בתגובה לרוח הגבית שמרגישים אולי מתנגדי החיסונים ומכחישי הקורונה, אומרת שרון אלרעי פרייס כי "זה התפקיד שלנו במשרד הבריאות להראות את הנתונים, להסביר אותם ולענות על כל השאלות. כל הזמן יש דברים שמושכים לכל מיני כיוונים ואנחנו פשוט צריכים להסביר את הרציונל להחלטות ולמהלכים שלנו. זה התפקיד שלנו - להסביר". היא לא חוששת ומאמינה כי ההיגיון של משרד הבריאות הוא ישר וברור. "ההיגיון של איך שאנחנו פועלים, בשנה האחרונה לפחות, הוא אפידמיולוגי וקבוע, ואנחנו צריכים פשוט להעביר אותו. אנחנו צריכים כל הזמן גם להסביר וגם להנגיש את הנתונים וגם לעשות את זה בשקיפות, ואני חושבת שאנחנו מאוד עושים את זה".
אלרעי פרייס מדגישה את הצורך בדיוק הנתונים. "מי שעשה את הניתוחים אלה גורמים אקדמיים מובילים בישראל: מכון ויצמן, האוניברסיטה העברית בירושלים, הטכניון ומכון גרטנר, שעבדו ביחד כגורמים מקצועיים נפרדים ממשרד הבריאות", פירטה. "כל אחד מהם עשה את הניתוח בדרך אחרת כדי לוודא שאין טעויות. הסתכלנו בחרדת קודש על הנתונים. אנחנו המדינה הראשונה בעולם שעושה את זה, ולכן חייבים לוודא שעושים את ניתוח הנתונים בצורה הכי מקצועית. זה מאוד נדיר שכל כך הרבה גורמים אקדמיים חוברים יחד ועובדים בשיתוף פעולה כזה, כדי לקבל החלטות מצילות חיים על מדינת ישראל".
שאלה אחת שנותרת ללא מענה היא האם ומתי יהיה סוף לחיסונים ולבוסטרים. "יש וירוסים בעולם נגדם נותנים שני חיסונים, אחר כך בוסטר ואז יש הגנה ממושכת לשנים רבות, ויש כאלה שצריך להתחסן מפניהם כל שנה. אנחנו עוד לא יודעים לאן זה הולך", אומרת אלרעי פרייס. "זה מאוד תלוי במה יהיה מצב המגפה בעולם, ולא פחות במה יהיה מצב ההתחסנות בעולם. אני כן יכולה לומר שאנחנו רואים במחקרים שרמת הנוגדנים אחרי הבוסטר עולה, ויכול להיות שזה מעיד שההגנה תהיה יותר טובה".