בית הדין הצבאי של חיל הים גזר אתמול (שני) שלוש שנות מאסר בפועל על רס"ר אלירן שיליאן, שהורשע בסחיטה מינית של אחת מחיילות הבסיס בו שירת, תוך שימוש בסרטונים שלה מתקלחת, שצולמו בסתר.
שיליאן, בן 31, נשוי ואב לשלושה, שירת בצה"ל במשך כ-13 שנים, ובתפקידו האחרון היה אחראי מחשוב בבסיס חיל הים באשדוד. בנוסף למאסר בפועל ולהורדה בדרגה, נגזר עליו מאסרים על תנאי וכן פיצוי של עשרת אלפי שקלים לחיילת בה פגע. הרכב בית הדין הבהיא כי החיילת תוכל למצות את מלוא הפיצוי במסגרת הליך אזרחי.
נשיאת בית המשפט השופטת אל"ם טלי פריד, סגן נשיא השופטת סא"ל מאיר ויגיסר והשופטת רס"ן הדס הראל הרשיעו את שיליאן בסחיטה באיומים, ניסיון לגרימת מעשה אינוס, הדחה בחקירה והתנהגות שאינה הולמת. הקריירה הצבאית בת 13 השנים שלו מסתיימת בכלא ובהורדה לדרגת טוראי.
אירועים בגינם הורשע התרחשו בשנה שעברה. בערב יום ראשון, 26 לאפריל 2020, שיליאן תחב מעטפה חומה תחת דלת משרדה של החיילת א', ששירתה בבניין פלגת כוח האדם בבסיס. המעטפה הכילה שני מכתבים ודיסק, אותם הכין מבעוד מועד. במכתב הראשון נרשם כי הוכן עבורה סרטון, בו היא מתבקשת לצפות לבדה. הדיסק הכיל סרטון באורך של כ-4 דקות בו היא נראית מתקלחת במקלחות הבסיס.
מכתב השני, "מכתב הסחיטה", נכתב כביכול בשמו של "צוות", בו צוין כי הוא עוקב אחריה במשך שנתיים וברשותו סרטונים ותמונות שלה בעירום, שצולמו בביתה ובמקומות נוספים. המכתב הציב בפניה שלוש אפשרויות. הראשונה, שליחת סרטון בו מצולם פלג גופה העליון חשוף, ובו היא מאשרת בקולה לעשות שימוש בסרטון הסחיטה ובחומרים הנוספים שברשותם. בתמורה, יתחייב הצוות לשמור את כלל החומרים לשימוש אישי בלבד.
האפשרות השנייה שהוצעה במכתב היא שא' תצלם את עצמה בעירום מלא, מבצעת בעצמה אקטים מיניים ותאמר בעת הצילום דברים המיועדים לחברי הצוות. במכתב פורטו דרישות באשר לאופן ביצוע המשימה ובתמורה, כך נכתב, ימחק הצוות את סרטון הסחיטה ואת כלל החומרים ברשותו. האפשרות השלישית, לפי המכתב, היא כי אם א' כי תדווח אודות המקרה לכל גורם חיצוני, הסרטונים והתמונות יופצו.
את הסרטונים נדרשה א' לשלוח לכתובת דוא"ל ייעודית המורכבת משמה המלא ולאחריו צירוף התווים you4. עם קריאת מכתב הסחיטה היא נבהלה מאוד, נכנסה לתוכן הדיסק כדי לגלות כי היא אכן מתועדת בו בעירום, בסרטון שצולם ללא ידיעתה. היא וחברותיה המבוהלות מיהרו לדווח למפקדיהן, וכבר באותו יום הוגשה תלונה במצ"ח, שפתחה בחקירה.
א' נותרה פגועה עד היום, ומעידה כי האירועים חוללו שינויים בחייה. היא מתארת כי קודם למקרה היא הייתה יציבה ובעלת ביטחון עצמי, וכי מאז היא חווה "עומס רגשי אדיר, רווי חרדות". שגרת היומיום שלה הפכה חשדנית ועמוסת פחדים, רעשי רקע שגרתיים לכאורה הפכו עבורה למטרידים ומאיימים, כל מצלמה המכוונת אליה מערערת אותה, הלילות מלאים בסיוטים והפחד משתק, עד שהיא נאלצת להזעיק את הוריה על מנת שירגיעו אותה. היא מתמודדת עם פחדים ואי-שקט מתמיד ומשלמת מחירים אישיים וחברתיים, במיוחד בקרב מעגל החברים מהשירות הצבאי שסבב אותה. היא מפחדת שמא אנשים נוספים צפו בסרטון.
מפקד בסיס אשדוד, אל"ם אמיר גוטמן, העיד במשפט ותיאר כיצד "התפוצצה הפרשה", וכיצד דרשה עיסוק מתמיד ב"כיבוי הלהבות". הוא תיאר את תחושותיו אחרי האירוע במילים: "יש לי מפגעים בתוך היחידה, לא פחות מזה". בנוסף, ציין כי עם התקדמות המשפט וזימון העדים הרבים לדיונים, התעוררו "גלי הדף" נוספים שדרשו טיפול.
אל"ם גוטמן הסביר כי ההתמודדות המרכזית הייתה עם תחושות אי אמון וחוסר ביטחון שנוצרו ביחידה, ובעיקר המחשבות שקיננו בליבן של חיילות הבסיס: דאגה ממעורבים נוספים שזהותם ידועה לדרג הפיקודי, חשש מכך שלא נעצרו כל המעורבים ושלא נתפסו כל הסרטונים המתעדים חיילות מהיחידה בנסיבות אינטימיות.
מפקד הבסיס הזכיר כי "המשימה העיקרית של בסיס אשדוד היא לחימה בגזרה הדרומית בדגש על ארגוני הטרור ברצועת עזה", אולם, לדבריו, "כל המשאבים והמאמצים הפיקודיים הוסטו מהציר המבצעי וכוונו להורדת גובה הלהבות והשבת האמון ותחושת הביטחון". הוא הוסיף כי "האירוע פגע פגיעה קשה ביותר בערכי הייסוד המאפיינים את צה"ל - כבוד האדם, הרעות, השותפות והאחריות ההדדית".
אלירן שיליאן הואשם בין היתר בחוסר שיתוף פעולה לאורך החקירה, והשופטים העידו כי התנהגותו הייתה "מניפוליטיבית". לאורך החקירה הוא המשיך וכפר בהאשמות המיוחסות לו. הרכב בית הדין הצבאי ציין כי אם שיליאן יאפשר גישה לחשבון המייל שלו וימחק את הסרטונים, הצעד ישקף נטילת אחריות, חרטה ומאמץ לתיקון תוצאות מעשיו - מה שעשוי להיזקף לזכותו. עם זאת, הוא סירב לאפשר גישה לחשבון המייל ולמחיקת הסרטונים.