וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

השבויים הטיחו באלוף הפיקוד: "אמרנו שתהיה מלחמה, לא האמינו לנו"

14.9.2021 / 16:00

ארכיון צה"ל חושף את פרוטוקול הפגישה הטעונה שנערכה לאחר מלחמת יום הכיפורים בין אלוף פיקוד הדרום גונן לחיילי וקציני צה"ל שחזרו מהשבי והצביעו על מחדלי הפיקוד. "מתי נקבל תשובות?" שאל קצין, "יש מה לחקור - אולי היו לי שיקולים מוטעים", אמר אלוף הפיקוד המודח

בווידאו: הקלטות לשכת הרמטכ"ל, 8.10.1973 / 21:30, הרמטכ"ל דדו תוהה על פזיזותו של אלוף פיקוד הדרום/צילום: ארכיון צה"ל ומשרד הביטחון, עריכה: יוסי אלטר

"איך המלך נהיה ערום ביום אחד?", שאל סגן-אלוף אסף יגורי, קצין כוחות היבשה הבכיר ביותר שנשבה בידי המצרים ביום כיפור. את השאלה הוא הפנה לאלוף שמואל גונן (גורודיש) שהגיע לבית ההבראה "מבטחים" בזכרון יעקב כדי לפגוש את החיילים ששבו מהשבי המצרי.

יגורי התכוון בשאלתו לתפקוד אגף המודיעין של צה"ל שנחשב, לדבריו, "למודיעין הטוב בעולם". "מתי יתנו לנו תשובות?", שאל את האלוף גונן. יגורי ימשיך בשנים שאחר כך לדרוש תשובות - הוא השתתף בפעילויות מחאה, נכנס לפוליטיקה ונבחר לכנסת.

אלוף גונן, שעד המלחמה נחשב למלך, נותר ערום; מאה ימים בלבד היה בתפקיד אלוף פיקוד דרום. ארבעה ימים אחרי פרוץ המלחמה הנחית הרמטכ"ל, דוד אלעזר, את חיים בר-לב, מעל גונן. חודש אחרי המלחמה הועבר מתפקידו ומונה לפקד על פיקוד שולי- פיקוד מרש"ל (מרחב שלמה). הקצין הנערץ והמעוטר שקנה את תהילתו בקרבות מלחמת ששת הימים, הורד מהבמה. בקרוב ועדת אגרנט עוד תקבע כי "במלחמה לא עמד כראוי במילוי תפקידו".

האלוף אריאל שרון והאלוף שמואל גונן (גורודיש),  במהלך מלחמת יום כיפור. סיני, 10 לאוקטובר 1973. לשכת העיתונות הממשלתית
"לא עמד כראוי במילוי תפקידו". גורודיש לצד אריאל שרון במהלך המלחמה/לשכת העיתונות הממשלתית

כעת, חמישה ימים אחרי שהודח למעשה מתפקיד מפקד פיקוד הדרום, הגיע לפגוש פנים אל פנים את הקצינים והחיילים ששבו אחרי חודש בשבי במצרים. זה מפגש טעון שבו עולות תחושות של כעס, כאב והאשמות קשות.

לציון 48 שנים לפרוץ מלחמת יום הכיפורים מתיר היום (שלישי) ארכיון צה"ל במשרד הביטחון לפרסום את הפרוטוקול שנכתב בפגישת האלוף עם השבויים ששוחררו.

sheen-shitof

עוד בוואלה

תרפיית מציאות מדומה: טיפול להתמודדות עם חרדה

בשיתוף zap doctors

חילופי שבויים אחרי המלחמה נובמבר 1973. "במחנה" (צלם: אבי שמחוני), באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, אתר רשמי
פגישה טעונה. שבויי צה"ל חוזרים מהשבי, נובמבר 1973/אתר רשמי, "במחנה" (צלם: אבי שמחוני), באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

הפגישה נפתחת בסקירה של גורודיש על מה שקדם למלחמה; "ביום ו', 5 באוקטובר 1973 הוכרזה כוננות ג'. התרגיל של המצרים נמשך כמקודם, היו דיונים במטכ"ל האם זה תרגיל והתייחסנו לעניין כתרגיל. הייתה סבירות נמוכה ביותר למלחמה. בשבת בשעה 07:00 בבוקר נאמר לי במטכ"ל שתהיה מלחמה והאש תתחיל ב-06:00 בערב". בהמשך המפגש, בתשובה לשאלת אחד הלוחמים, הודה: "ביום ו' הלכנו לישון עם מחשבה שלא תהיה מלחמה...".

הוא גם שיתף אותם במלכוד הקשה בו נמצא הדרג המדיני ערב פרוץ הקרבות: "אנחנו לא יכולים לתקוף התקפת מנע כי האמריקנים לא יתנו לנו", אמר.

46 שנים למלחמת יום הכיפורים - ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חושף חומרים חדשים
מלחמת יום הכיפורים
רכבי מצרי עולה באש ליד תעלת סואץ.
שיירה מנהלתית של צה"ל על ציר כביש, יתכן ממערב לתעלת סואץ, תחת התקפת אויר או ירי ארטילרי. 
16/10/1973. מוריס, ארכיון צה"ל ומערכת הבטחון, צלמי במחנה
"הלכנו לישון עם מחשבה שלא תהיה מלחמה". זירת הדרום המלחמת יום הכיפורים/ארכיון צה"ל ומערכת הבטחון, צלמי במחנה, מוריס

טוראי אהוד, לוחם מהנח"ל, ממחיש לאלוף את עומק המחדל. הוא מספר את שראו עיניו. אבל אותה תמונה שהוא ראה, חייל פשוט בקו התעלה, סירבו לראות הקצינים הבכירים: "ירדנו ואמרו - אנחנו העיניים של המדינה. 3 שבועות לפני המלחמה ראינו פעילות לא שגרתית. שבועיים קודם ראינו חיילים רבים.. ראינו חיילי קומנדו, באו, מדדו, צפו, רשמו וכו'.. מבוקר עד לילה עבדו טרקטורים ובנו עמדות לטנקים וסוללות.. שבוע וחצי לפני המלחמה הגעת לביקור. שאלתי היא: מה ידעת על כל הדברים האלה? אמרתי לקמ"ן הפיקודי שתהיה מלחמה אבל לא האמינו לנו".

טוראי אהוד ממשיך לתאר בפירוט איך בימים לפני פרוץ המלחמה הצבא המצרי נערך וצבר כוחות מעבר לתעלה. "אני מאמין שהדיווחים נעצרו ולא הגיעו לאן שצריך. תמיד אמרו שאנחנו לא רואים טוב", אמר טוראי אהוד בתסכול.

חיילים שלא ידעו לתפעל נשק

האלוף גונן חשב אחרת; "אני חושב שזה יותר גרוע. הדיווחים לא נעצרו. צה"ל האמין שזה תרגיל. אמרו תרגיל מלא ולא התקפה. אבל לו היינו מגייסים מילואים אולי המלחמה לא היתה פורצת".

גם מפקד במעוז "אורקל" מספר לאלוף על הכנות מצריות ועל כך שבראש השנה הם ראו בנמל פורט סעיד משחתות מצריות שפרקו טנקים ותחמושת. "קמ"ן היה ולא צילם את הנמל", אמר קצין המילואים באכזבה. הוא גם סיפר על רמת מוכנות נמוכה ביותר: עמדות שהיו מיועדות לטנקים נסתמו ו"היו חיילים שלא ידעו לתפעל נשק אישי.. אני במעוז שלי הייתי עם חמישה חיילים, מינימום חיילים. קיבלתי חבר'ה מישיבה כדי להעביר את השבת. על חשבונם הוצאו חיילים הביתה. למעשה יש להעריך אותם כ'בשר תותחים'". אותו קצין מילואים אף הופתע לגלות כי החיילים כלל לא ידעו מהי פקודת "שובך יונים" שנועדה לקדם מתקפה מצרית.

בתשובותיו לחיילים הודה האלוף כי "ביום שני הבנו שיש לנו עסק עם צבא מצרי אחר. התברר שיש התקפת אוגדה ו(הם) לא מתמוטטים".

ביצורים בתעלה- קו בר-לב, הקמת קו בר-לב בחזית תעלת סואץ. בונקרים בעלי תקרה קמורה להגברת המיגון, מעליהם שקי חול. 26 באוקטובר 1970. צילום: דובר צה"ל
באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, מערכת וואלה! NEWS
"קיבלתי חבר'ה מישיבה כדי להעביר את השבת". מעוז בקו בר לב/מערכת וואלה! NEWS, צילום: דובר צה"ל באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

על טענות חייל כי "חטיבת המילואים שלנו יצאה למלחמה ללא תחמושת במקלעים", ענה גונן כי "זו שערוריה" ועל כעסו של חייל אחר כי המשך הלחימה במעוז "המזח" היתה למעשה משימת התאבדות, ענה גונן: "יש מה לחקור - גם אולי לי היו שיקולים מוטעים".

לקראת סיום הפגישה אמר גונן לחיילים: "יש אווירה עכורה בארץ, אסור להיות לה שותפים. המלחמה לא נגמרה. תכניות הערבים כלפינו לא השתנו.. הרבה צריך לתקן, צריך להרגיע כי אנחנו משחקים בנפשנו. אני שמח שיוצא לי לדבר אתכם".

גונן והחיילים נפרדו. החיילים המשיכו לשאת את צלקות המלחמה והשבי. גונן ספג ביקורת קשה מועדת אגרנט שחקרה הסיבות לפרוץ המלחמה. הוא לא הצליח לשקם את מעמדו, עזב את ישראל וב-1991, בגיל 61, מת מדום לב.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully