הממשלה החליטה היום (ראשון) להקים צוות שרים, בהשתתפות נציגי כל המפלגות, שיגבש בחודשים הקרובים מפת אזורי עדיפות לאומית חדשה. זאת, נוכח דרישת גוש המרכז-שמאל לערוך שינויים במפה הקודמת שאושרה ב-2018 על ידי הממשלה הקודמת, והוארכה היום בממשלה לתקופה של חמישה חודשים נוספים.
מפת אזורי העדיפות הלאומית כוללת רשימת יישובים ואזורים שלהם הממשלה מעניקה הטבות מסים, מענקים, תמריצים וסיוע בדיור ותעסוקה במטרה לעודד בהם התיישבות ולקדם פרויקטים של תכנון, תשתיות ובנייה. המפה הקודמת אושרה ב-2018 לתקופה של שלוש שנים.
בפתח הדיון ביקש ראש הממשלה נפתלי בנט מהשרים "לא לטפס עכשיו על עצים" בגלל העמדות הפוליטיות השונות ולאשר את הארכת המפה הקודמת, של הממשלה הקודמת, עד לגיבוש מפה חדשה.
למרות זאת, העלו שרי יש עתיד, מפלגת העבודה ומרצ את התנגדותם למפה הנוכחית, שגובשה על ידי ממשלת הימין הקודמת וכוללת התנחלויות רבות ביהודה ושומרון. השרה תמר זנדברג ממרצ אמרה שהמפה הנוכחית "לא שוויונית ומפלה את היישובים הערבים", והוסיפה שיש לתקנה לנוכח עתירה לבג"ץ בנושא.
השר עיסאווי פריג' מהמפלגה ציין את עתירת היישובים הערביים בוואדי ערה, שדורשים להיכלל באזורי העדיפות הלאומית ולקבל את ההטבות, בעיקר בתחום הדיור, המגיעות ליישובים ואזורים הנכללים במפה.
השר לביטחון הפנים עמר בר לב הציג את עמדת מפלגת העבודה ואמר כי "יש חלקים מסוימים שאנחנו לא מקבלים שהם בראש סדר העדיפות הלאומי". השרה לשוויון חברתי מירב כהן הצטרפה ואמרה כי "במפה הקיימת יש הרבה עיוותים, הן כלפי רשויות ערביות והן כלפי רשויות חרדיות".
יו"ר כחול לבן, שר הביטחון בני גנץ, הציע להקים מנגנון שבו ישתתפו כל נציגי הסיעות בגיבוש המפה החדשה. "זה לגיטימי שלכל מפלגה יש תפיסת עולם איך המפה הזו צריכה להיראות", אמר, ובנט הסכים: "אנחנו נבנה מנגנון. יש משמעות לדמוקרטיה טובה ונגיע למרכז כובד. זו דמוקרטיה וזה היופי. יהיה כל הזמן דיאלוג מהדרג המקצועי לפוליטי".
במקור, הממשלה תכננה להאריך את תוקף המפה הקודמת בשלושה חודשים בלבד, אך במהלך הישיבה שר המשפטים גדעון סער ושרת הפנים איילת שקד הציעו להאריך את תוקפה לחצי שנה כדי לאפשר, לדבריהם, דיון מקצועי ופוליטי מהותי.
חלק ניכר מהדיון נסוב על מידת הארכת תוקפה של המפה הקודמת, כשנציגי סיעות השמאל בממשלה הביעו התנגדות להארכה של יותר משלושה חודשים ונציגי הימין ביקשו לדחות לחצי שנה. בסופו של דבר, סוכם על הארכה של חמישה חודשים ועל הקמת צוות שרים פוליטי בהשתתפות נציגי כל הסיעות שילווה את העבודה המקצועית על המפה שתרוכז בידי מזכיר הממשלה.
"לחשוב שתוך שלושה חודשים לעשות עבודה מקצועית וגם חוק ההסדרים, זה לא ריאלי. אם אנחנו רוצים תוצאה רצינית, ההצעה הנכונה היא חצי שנה", טען השר זאב אלקין. "מישהו פעם אמר שנישואין זה ניצחון התקווה על הניסיון. אני כמובן לא מדבר על הנישואין שלי", השיב בנט. שר התפוצות נחמן שי מהעבודה התנגד: "אני מבין שכולנו הולכים על קצות האצבעות בממשלה הזו ואף אחד לא רוצה לשבור את הכלים, אבל תקופה של שישה חודשים זה נראית לנו ארוכה מדי".
שר האוצר אביגדור ליברמן הבהיר כי "היום הממשלה קיימת שלושה חודשים בדיוק. שלא נצפה שתוך שלושה חודשים נשנה את כל הנושאים מבראשית. אני חושב שמאז קום המדינה לא היו תקציבים כאלה לתשתיות ברשויות ערביות. אני מציע שנתמקד במה שמוסכם. אני לא מאמין שתמר ואני נסכים על סדר העדיפויות בקריית ארבע אבל אני מניח שרובנו נסכים על אריאל, מעלה אדומים, בקעת הירדן".