אבימל גוזמן, מנהיג ארגון הטרור המרקסיסטי "הנתיב הזוהר" בפרו, מת אתמול (שבת) בכלא בגיל 86 - כך הודיעה הממשלה במדינה הדרום אמריקנית. גוזמן נתפס ב-1992 בלימה ונכלא למשך שארית חייו, אחרי שהורשע בטרור. הוא מת יממה לפני יום השנה ללכידתו, אז הוצעד במדי פסים שחורים ולבנים. הוא שוחרר בחודש שעבר מבית החולים, אך בימים האחרונים חלה החמרה במצבו הרפואי והוא מת בתאו לפני שקיבל טיפול רפואי נוסף.
שר ההגנה של פרו וולטר אז'אלה אמר כי גוזמן מת מ"זיהום כללי", והנשיא פדרו קסטיו צייץ: "מנהיג הטרור אבימל גוזמן, האחראי למותם של אינספור אנשים, מת".
גוזמן היה פרופסור לפילוסופיה, שהאמין לאורך חייו בקומוניזם. הוא הושפע מהמהפכה התרבותית של מאו דזה דונג בעת שביקר בסין בסוף שנות ה-60. הוא היה נחוש לייבא את המאואיזם לפרו דרך מלחמת מעמדות שהחלה ב-1980 - ביום שבו ערכה פרו את הבחירות הדמוקרטיות הראשונות שלה לאחר יותר מעשור של דיקטטורה צבאית. הוא הקים את "הנתיב הזוהר", והפך אותו מחבורה של איכרים וסטודנטים רדיקלים לכוח הגרילה העיקש ביותר באמריקה הלטינית.
קרוב ל-69 אלף איש, רובם מהאזורים העניים בפרו, נהרגו בין 1980 ל-2000 במהלך מלחמת האזרחים. המתקפות הנועזות והיעילות של הנתיב הזוהר, רשת המודיעים והמרגלים שלו והיכולת של גוזמן להתחמק ממעצר שיוו לו מעמד כמעט אגדי של מי שנמצא בכל מקום בו-זמנית. לאורך שנות הלחימה, נפוצו שמועות על כך שגוזמן מת, חולה קשה או חי בנוחות באירופה.
ב-1980, אחרי שנים של הכנות, גוזמן הוביל חבורה של תומכים אל הרי האנדים, מחוץ לעיירה הדרומית אייקוצ'ו. חמושים ברובי ציד, מקלות דינמיט ומצ'טות, הם החלו לתקוף את כוחות הביטחון, נבחרי ציבור ואיכרים שהתנגדו לתורתם בעוצמה ואכזריות שלא נראתה עד אז על ידי שום ארגון מורדים באמריקה הלטינית. הנתיב הזוהר החל להתפשט ומשך אלפי חמושים נוספים משורות האיכרים העניים והאוניברסיטאות.
הבירה לימה קיבלה טעימה ראשונה מהארגון ב-1981, כשהמורדים תלו עשרות כלבים מתים מפנסי רחוב, שאליהם הוצמדו שלטים עם הכיתוב "כלבי הקפיטליזם". עד סוף שמות ה-80, הנתיב הזוהר כבר שלט על אזורים שבהם חיו כשני שלישים מהאזרחים, תחת שלטון צבאי.
תומכיו של גוזמן כינו אותו "החרב הרביעית של המרקסיזם", אחרי קרל מרקס, ולדימיר לנין ומאו. הם היללו אותו בקריאות מהפכניות, בשירים, בכרזות ובספרות. כמה מחיבוריו הבודדים, שלא זכו להערכה מצד אנשי אקדמיה מרקסיסטים, שוננו על ידי תומכיו כמו פסוקים תנ"כיים.
עם זאת, בפעם הראשונה שבה ראו אותו רוב הפרואנים הוא היה רחוק שנות אור ממהפכן: סרטון שפרסמה המשטרה בטלוויזיה ב-1990 תיעד את גוזמן, שהיה ככל הנראה שיכור, כשהוא רוקד למנגינת הסרט "זורבה היווני" ומצטלם עם תומכיו. הסרטון אמנם הוכיח שהוא בחיים ועדיין בפיקוד, אך סדר את תדמיתו כאדם צנוע ופגע במורל של המורדים.
אף על פי כן, המתקפות של הנתיב הזוהר התגברו, ובתגובה נטל הנשיא דאז אלברטו פוג'ימורי סמכויות כמעט דיקטטוריות, שלטענתו היו הכרחיות למחיצת ההתקוממות. אחרי לכידתו של גוזמן בבית בטוח בלימה ב-1992, הוא נשלח למאסר עולם.
לאחר מאסרו, הנתיב הזוהר קרס כמעט לחלוטין בתור איום צבאי, אף ששרידיו פועלים עד היום. הרושיות אמרו כי מורדים המשתייכים לפלג של הארגון הרגו השנה 16 אנשים באזור נידח בג'ונגל.
ב-2018, גוזמן נידון למאסר עולם שני אחרי שהורשע באחריות לפיצוץ מכונית תופת בבירה לימה שגרמה למותם של 25 איש.
אשתו הראשונה של גוזמן, אוגוסטה לה טורה, מתה בנסיבות מסתוריות בסוף שנות ה-80. ב-2010 הוא נישא לחברתו הוותיקה, אלנה איפרגירה, שמרצה אף היא מאסר עולם. שתי נשותיו נמנו על הנהגת הנתיב הזוהר.
עקבו אחרינו גם בעמוד חדשות החוץ של וואלה בפייסבוק