בשירות בתי הסוהר התרחשו בשלוש השנים האחרונות פרשות רבות מסוגים שונים - שלא הותירו ספק לגבי היתכנות של בריחת האסירים הביטחוניים. אחת הבעיות הגדולות בתרבות הארגונית בשב"ס היא תרבות הטיוח, השקר וההשתקה.
מגוון הפרשות המביכות של שלוש השנים האחרונות כולל בין היתר את פרשת הסוהרות בכלא גלבוע, דרך פרשת המין בכלא צלמון, מחדל מציאת אקדחים של סגל שב"ס בכלא שאטה על ידי אסיר וקשר השתיקה רב השנים בשב"ס על הטרדות מיניות לכאורה והתעמרות בפקודים של בכיר שב"ס גונדר אשר שריקי. פרישתו מהארגון הגיעה רק אחרי חשיפת התנהלותו לכאורה בוואלה! ולאחר חקירת משטרה בלהב 433. בכירי שב"ס בשנים האחרונות ידעו על התנהלותו של שריקי, ושתקו.
גם במחדל בריחת האסירים מכלא גלבוע - שב"ס מנסה לטייח. מפקד כלא חרמון, גונדר משנה שגיא ז'ורבסקי, הגיע לאולפני הטלוויזיה וסיפר שמדובר בכשל נקודתי, וניסה להקטין את האירוע במקום להודות באמת המרה: נכשלנו, ואנחנו נצטרך להפיק לקחים ולהסיק מסקנות. מדובר בכשל של שנים רבות ששותפים לו שרי ביטחון פנים לשעבר ונציבי שב"ס בשנים האחרונות.
ואולם, באקלים הארגוני הנוכחי, שירות בתי הסוהר לא יכול לחקור את עצמו בהגינות. גם לא המשטרה שעובדת בצמוד עם שב"ס. רק ועדת חקירה חיצונית ובלתי תלויה, שתקבל סמכויות לחקור אנשי שב"ס בעבר ובהווה, תביא לחקר האמת ולתיקון המערכות.
ועדת החקירה תצטרך לבדוק את השרשרת שהובילה למחדל בריחת האסירים ולענות על שלל שאלות. כיצד לאיש בכלא לא נדלקה נורה אדומה? למה שזביידי שמזוהה עם ארגון פת"ח ירצה לישון בתא עם פעילי ג'יהאד? איך בתא שבו כולאים שלושה אסירים שמוגדרים כבעלי פוטנציאל לבריחה לא נעשתה שום בדיקה דקדקנית של פתחי מילוט אפשריים? כל השאלות האלה, ושאלות רבות נוספות יצטרכו להיחקר ביסודיות.
רק ועדה שתבחן זאת תוכל לייצר את המסקנות המתבקשות ולמנוע את המחדל הבא. אם הציבור ישתוק ויעצום עיניים, ולא ידרוש ועדת חקירה חיצונית - הקטסטרופה הבאה בשב"ס היא רק עניין של זמן.