כאן כלואים בכיף: התנאים המפנקים שמעניק שב"ס לאסירים הביטחוניים

הכנת עוגיות, בישול בחדרים, מתקני ספורט, סוהרות לפי הזמנה, סוני פלייסטיישן וניהול חיי היום יום באגף הם רק קומץ קטן מהתנאים המשובחים להם זוכים האסירים הביטחוניים בישראל. אי אפשר להתווכח עם העובדה שקיים פער עצום ואפליה ביחס שבין אסירים פליליים לאסירים ביטחוניים.

בשירות בתי הסוהר נוהגים להכחיש בתקיפות פרסומים שמביאים דוגמאות מוחשיות לצ'ופרים שמקבלים המחבלים בכלא הישראלי ולטעון כי מדובר בשקרים. אולם, השקר הגדול הוא של שב"ס, שבמשך שנים רבות עובד תחת תפיסת הפעלה של "שקט תעשייתי". תמורת השקט הזה מוכנים קציני מודיעין ומפקדי כלא בארגון לשלם הרבה. מי שמנסה לאתגר את הקצינים ולהביא חזית קשוחה אל מול המחבלים, מוזז הצידה, ורק שלא תוצת מהומה.

"אתה רואה ארוחות מפנקות, אתה רואה את העופות, אתה רואה את הפול, כמויות הזויות של אוכל שהם מקבלים", סיפר סוהר שעובד באגף ביטחוני בכלא גלבוע. "אם זה משאיות של בשר שנכנסות כיד המלך, טלוויזיה עם ערוצי לווין. האוכל שהם מקבלים משב"ס זה רק תוספת לאוכל שיש להם. יש להם מחסן שהם מנהלים אותו וקנטינה, שם יש מכל טוב. יש שם בשר, יש ממתקים, יש קולה, יש הכל".

לדבריו, כמעט כל סוהר שעבד באגף הביטחוני ומדבר בגילוי לב, יעיד שהסגל חושש מהאסירים. לא אחת קציני המודיעין ומפקדי הכלא נכנעים לבקשות שלהם, נותנים להם הטבות וחורגים מנהלי הארגון - הכול בשביל לשמור על השקט. "הרי מי יודע מה קורה מאחורי החומות? לא נשחית לכם את הזמן בסיפורים, מעשיות והבטחות של שרי ביטחון פנים לשעבר, בהם גלעד ארדן שהקים ועדה מיוחדת לדרדור תנאי המחבלים, ועדה שלא נשאר ממנה הרבה. גם אמיר אוחנה הבטיח שנגמרו החגיגות. אז הבטיח".

הוא מוסיף כי "צריך לומר את האמת, שב"ס לא מעסיק כמעט את המשרד לביטחון הפנים ואת השר. את נפח העבודה העיקרי במשרד תופסת המשטרה. התפיסה הזו חייבת להשתנות".

חייל ששירת בשב"ס כסוהר בכלא קציעות סיפר, "הרבה מאוד מהפעילויות של שב"ס היו בעצם מתואמות עם האסירים באופן מאוד מדוקדק, מהפעילויות הכי פשוטות של תפעול כלא ועד לתנאי הענישה. לא הייתה באמת אווירה של שלטון". אותו חייל הוסיף כי "אין פיקוח על שום דבר שקורה. כל דבר הכי קטן שקורה האסירים אומרים לך 'אוקיי, תקרא לקצין המודיעין, תקרא למפקד בית הסוהר', ולא פעם המפקדים שלי שברו לי מילה מול האסירים. רק שיהיו מרוצים ושקטים".

השיא הגיע כשנחשפה פרשת הסוהרות בכלא גלבוע ביוני 2018. קצין המודיעין בכלא גלבוע ראני באשה נעתר לבקשה של מחבל שהיה מזמין לעצמו סוהרות שיעבדו אצלו באגף, ושם היה תוקף אותן מינית. מספר רב של קצינים ואנשי סגל בכלא ידעו שקצין המודיעין משתמש לכאורה בסוהרות על מנת לקבל מידע מודיעיני ולהשיג שקט תעשייתי, ושתקו.

קצין המודיעין הודה בחקירה במשטרה כי שיבץ את הסוהרות בגלל בקשה מפורשת של מחמוד עטאללה, מנהיג המחבלים באגף 5 בכלא גלבוע. אך למרות זאת בפרקליטות סברו כי לא נמצא אצל הקצין היסוד הנפשי לביצוע העבירה, ולכן החליטו לסגור את התיק מחוסר ראיות ולהגיש כתב אישום רק כנגד האסיר הביטחוני, שתקף מינית את הסוהרות. למרות הממצאים החמורים בחקירה, שב"ס החליט להחזיר את הקצין לארגון לתפקיד אחר ביחידת נחשון, כאילו לא קרה כלום.

גם בפרשת המין בכלא צלמון שנחשפה בוואלה! לפני שנה אין התקדמות של ממש. אמנם הסוהרת פוטרה מהארגון, אך העבירות שביצעה לכאורה חמורות דיו בשביל להגיש כתב אישום על הפרת אמונים. בינתיים בפרקליטות מחוז צפון לוקחים את הזמן וטרם הכריעו בעניין. כשמצד אחד הסגל רואה ששלטון החוק רך כלפיו והכל מטויח, ומהצד השני האסירים הביטחוניים רואים עד כמה צמא הסגל לשקט, זה מתכון לבריחה. מה שלא ברור, זה איך ברחו רק שישה.