נשיא המדינה יצחק הרצוג קרא היום (חמישי) שלא לעבור לסדר היום מול גל הרציחות בחברה הערבית, אותו הגדיר "טרור אזרחי המאיים על כולנו". בנאומו, שפתח את ועידת פתיחת שנת המשפט של לשכת עורכי הדין בתל אביב, הוא אמר כי "אי אפשר להמשיך לחיות ככה".
"אני עוקב בתדהמה ובחלחלה אחרי גל הרציחות במדינה", אמר הרצוג, "בכל בוקר וערב אני שומע על עוד הרוג והרוגה. מגילאים שונים ומקומות שונים, 100 נרצחים ונרצחות משנה שעברה. יתומות ויתומים, אלמנות ואלמנים, אזרחים שלנו, של מדינתנו, ואני מסרב להבין ולעכל. האם יכול להיות שהתרגלנו, שזו השגרה שלנו? האם ליבנו גס ברציחות ובחיסולים? אני קורא את הסיפורים וליבי נשבר. בימים אלו של חשבון נפש אנחנו חייבים לומר שאי אפשר להמשיך לחיות ככה. מדינת ישראל לא יכולה להמשיך לחיות ככה ולקרוא לעצמה מדינה מתוקנת. אני יודע עד כמה הרשויות, הפרקליטות והמשטרה מתאמצות, אבל לא יכול להיות שאזרחים ואזרחיות יקומו משנתם, ילכו לעמל יומם ולא ישובו".
גם נשיאת בית המשפט העליון התייחסה לתופעה בדבריה. "מדובר בבעיה כלל-ישראלית, אשר אנו כולנו - כל רשות בתחומה - מחויבים להירתם ולעשות כל הניתן למיגורה", אמרה חיות.
חיות הקדישה חלק מנאומה לבעיית העומס במערכת המשפט, ואמרה כי אין לה אח ורע במדינות אחרות בעולם. "השופטים בישראל עובדים יותר שעות, מטפלים ביותר תיקים, ונותנים יותר החלטות שיפוטיות בכל יום - בפער משמעותי ממקביליהם בעולם", אמרה הנשיאה, וציינה כמה מהלכים שקודמו כדי להקל על העומס, ביניהם פרויקט "האולם הדיגיטלי", אשר במסגרתו ירושתו אולמות בתי המשפט באמצעי היוועדות חזותית ותהיה אפשרות להקליט ולתמלל דיונים באמצעים טכנולוגיים מתקדמים - מהלך שהתחיל בזמן הקורונה כאשר דיונים עברו לזום, וכעת מתרחב באופן קבוע. מהלך נוסף שצוין הוא בתי המשפט הקהילתיים, שמטרתם היא לטפל בעבירות קלות, תוך קידום שיקום והימנעות ממאסר.
שר המשפטים גדעון סער, שנאם אף הוא בוועידה, אמר כי בנוסף להצעת החוק להגבלת כהונת ראש ממשלה לשמונה שנים שהוא מקדם, בכוונתו להביא הצעה דומה שתגביל גם את כהונת ראשי הרשויות המקומיות. סער אף הוא דיבר על גל האלימות בחברה הערבית, ותקף במיוחד את תופעת גביית דמי החסות.
"הפרוטקשן היא חתירה תחת הדרך ההגונה והישרה להתפרנס, יש לעקור תופעה זו ביד ברזל. חדירת ארגוני פשיעה לשלטון המקומי, במגזר הערבי והדרוזי, היא תופעה מסוכנת מאוד שעלולה לפגוע גם במאמצים הגדולים שהממשלה רוצה לעשות כדי לחזק את התשתיות ולצמצם את אי השוויון כלפי החברה הערבית בישראל", אמר סער. "עלינו להחזיר את הביטחון ולשחרר את אזרחי ישראל משלטון הפחד, אזרחים ערבים ויהודים כאחד".
גם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, קרא לפעול בנושא בנחרצות ותקיפות. "על הפשיעה בחברה הערבית אמר: אלה ימים קשים וחריגים בהם אנו עדים להתעצמות הפשיעה החמורה בחברה הערבית, ובתוך כך לפגיעה בחיי אזרחים. אנו חייבים להיות נחרצים ותקיפים ביחס לשמירת ביטחון האזרחים. ללא ביטחון וסדר ציבורי, לא ניתן להבטיח את יתר הערכים החשובים האחרים של המשטר הדמוקרטי", אמר מנדלבליט.
הוא הדגיש כי המאבק בתופעה צריך להיות כולל, מעבר לפעילות מערכת האכיפה והחוק. "בימים כתיקונם, תפקידה של מערכת אכיפת החוק בקשר למאבק בפשיעה במגזר מסוים צריך היה להיות אך אמצעי משלים", אמר היועמ"ש. "צריכים היו להיות קודמים לו היבטים של חינוך, רווחה, תעסוקה והשקעת משאבים ציבוריים. המאבק בפשיעה בכלל, ובפשיעה החמורה בחברה הערבית בפרט, חייב להיות אתגר לאומי, רב מערכתי".
יו"ר לשכת עורכי הדין אבי חימי דיבר בוועידה על ההחלטה לקיים משפט חוזר לרומן זדורוב, ואמר כי הוא מעריך שההחלטה תגדיל את אמון הציבור במערכת המשפט. "לא מעטים ראו בהשתלשלות האירועים האחרונה ככזו המכרסמת באמון הציבור במערכת אכיפת החוק ומערכת המשפט. אולם, בעיניי, דווקא מדובר בהחלטה אשר יש בה להביא לעלייה באמון הציבור במערכות הללו. תהא החלטת המותב (הרכב השופטים - י.פ) במשפט החוזר אשר תהא, העובדה שבית המשפט העליון החליט לקיים משפט חוזר, מהווה נקודת אור, שיש בה לטעמי להביא לחיזוק אמון הציבור במערכות אלה, שהן שלנו ובשבילנו", אמר.