כיועץ חינוכי בשטח, וכמכשיר יועצים במכללה האקדמית רמת גן, אני מודע לדאגה רבה בקרב היועצים והצוותים החינוכיים. בנוסף להיותם, כמו שאר אזרחי העולם, שרויים באי-ודאות בנוגע לשינויים התכופים הנכפים עלינו כתוצאה ממגמות משתנות בעוצמת ההפצה של הפנדמיה, הצוותים היעוציים והחינוכיים מודאגים ממצבם הנפשי של התלמידים והם מחפשים כלים , כיצד לסייע, בין אם זה בכיתה רגילה, בקפסולות או בהוראה מרחוק, לתלמידים הסובלים מתסמינים הקשורים לפנדמיה.
נדמה שהצוותים החינוכיים יכולים לסייע לצוות הייעוץ באבחון מחד ובחיזוק התלמידים מאידך, על ידי שימוש בטכניקות מעולם הייעוץ קצר המועד הממוקד פתרונות. במאמר מתוך אתר הייעוץ האמריקאי, היועץ החינוכי מרק ג'ונס מדגיש שכאשר אנו רוצים, בזמן מאוד קצר, לחוש איך הילד מרגיש לאחר שהות ממושכת בבית שלו, בזמן הפנדמיה, אנו יכולים לשאול שאלות כמו:
*מהי התקווה הטובה ביותר שלך לשנה זו שמתחילה (תשפ"ב)?
*בסולם נקודות 1 עד 10, איפה אתה בסולם אם 10 אומר שהדברים מתנהלים כמו שאתה רוצה ו 1 הוא ההפך?
*במה אתה הכי גאה ביחס להתמודדות שלך עם להיות כל כך הרבה זמן בבית?
*אם השנה הזו תתגלה כשנה ממש טובה, מהו הדבר, במבט לאחור, שאתה עשית כדי להפוך אותה לכזאת? מי ישים לב שפעלת כך?
*האם אתה מרגיש בטוח בבית הספר ובבית?
*מיהו מבוגר מהימן שאתה יכול לדבר איתו אם אתה עצבני?
*האם יש עוד משהו שהיית רוצה שאדע?
כמו שאנו שמים לב, השאלות שמוצעות כאן הינן שאלות שגם מחברות את הילד למשאבים הפנימיים והחיצוניים העומדים לרשותו, אבל גם יכולות לסייע לצוות החינוכי/ייעוצי לברר האם ישנו קושי אצל הילד שלא אובחן עדיין לגבי תחושותיו ו/או היעדר משאבים פנימיים וחיצוניים.
עתיד מועדף
בתחילת השנה, ניתן גם לעשות פעילות העוסקת בזיהוי עתיד מועדף. שאלות מסוג זה מאפשרות לתלמידים לבטא את העתיד המועדף עליהם, את המשאבים שיש להם כדי לעזור להם להגיע לשם ותיאור כיצד עתיד זה יהיה, כולל מי ישים לב לכך שעתיד זה אכן התממש.
אנו חיות חברתיות בני אדם הם חיות חברתיות, וכאשר תלמידים מתארים מה אחרים יראו בהם כשהם מצליחים, זה עוזר להם להפוך את הדרך לגלויה גם להם.
ומה קורה אם חלק מהילדים באים ממצב של אבל, על אדם שנפטר, אולי בעקבות סיבוכי הקורונה?
עזרה לתלמידים להתמודד עם האבל אינה חייבת להתמקד רק באתגרים ובעצב. זה יכול לכלול גם עיסוק בשמחה ובאושר/עושר שהיה בקשר. תלמידים זקוקים תחילה ליועץ שיקשיב באופן פעיל לסיפור הכאב שלהם הקשור לאובדן של אדם אהוב (או אובדן אחר), אך יועץ ממוקד פתרון ישאל גם שאלות המחפשות תיאורים של מה שהאדם האהוב אהב לעשות ואת החיובי שבמערכת היחסים אשר התקיימה בין התלמיד הנועץ לבין אותו אדם. מרק ג'ונס מוסיף שניתן לשאול שאלות על מה שהמנוח עשה בחייו עבור התלמיד, איך הוא נהנה מהתלמיד וכיצד התלמיד יודע את הדברים הללו.
זה מאפשר לשאוב זיכרונות מהקשר ולסייע לתלמיד לראות את נכסיו ואת נקודות החוזק שלו שהתקיימו בקשר זה. לשאול מה התלמידים רואים בעצמם שהמנוח גם ראה בהם יכול ליצור תיאורים עשירים של עוצמת הקשר הזה.
האבל כרוך בהתמודדות, כך שגישה ממוקדת פתרון עשויה לכלול שאלות על כיצד התלמיד הצליח לקום מהמיטה ולהגיע לבית הספר, ומה היה המנוח הכי שמח לראות לגבי איך התלמיד מסתדר עם אתגריו. עבור אותם תלמידים שהם פחות מילוליים, אפשר לתת להם לצייר את כישורי ההתמודדות שלהם או היבטים חיוביים של מערכת היחסים שלהם כתחליף, או כתוספת לדיאלוג עם היועץ ו/או המחנך.
בניית חוסן
באופן כללי, נרצה לעבוד עם התלמידים על בניית חוסן. השאלות הבאות תורמות בנושא זה:
*אם נשאל את הגרסה שלך שהייתה מאושרת יותר, מה הייתה אומרת לך הגרסה הזו לעשות?
*מה הגרסה הזו תזכיר לך שעובד עבורך?
*איך הגעת עד לכאן? (במובן, של התמודדות)
*מתי בשבוע האחרון הדברים היו קצת יותר טובים?
*מי נמצא בצוות התמיכה שלך?
*את מי נוכל להביא לשיחה הזו?
*איזו עבודה עלינו לתת לאותו אדם?
*מה אותו אדם יכול לייעץ כרגע לגבי הרגשתך?
הצעות לפעילויות כיתתיות
הצעה לפעילות כיתתית (פיזית או בזום, עם המחנכת/ך או היועצ/ת)
ראיון מדומה: בקשי מהתלמידים להקליט ראיון וידאו של תלמיד אחר. או בזום בחי
הנחיות עשויות לכלול:
באילו נקודות חוזק השתמשת כדי להתגבר על האתגר שלך?
איך המשכת הלאה ולא ויתרת?
איזו עצה יש לך לאחרים המתמודדים עם מה שהתמודדת איתו?
היום, כאשר אתה במיטבך, מה אתה עושה טוב?
אפשר גם לעשות שאלות על פי כרטיסיות צבע:
ירוק: דמיין שאתה מדבר עם האני שלך שכעת חזר להיות בן 5. מהי העצה החכמה ביותר שהיית נותן לו/לעצמך לגבי כיצד להתמודד עם הסגר?
כתום: מה עשית כדי לעזור לעצמך להסתדר עם משפחתך במהלך הסגר?
צהוב: מהי המחמאה הכי נחמדה שקיבלת מאז התפרצות הקורונה?
כחול כהה: מי תמך בך הכי טוב במהלך ההסגר? איך הוא תמך?
שחור: במה יבחינו החברים שלך כאשר אתה במיטבך (או הגרסה הכי טובה שלך?)
כלל אצבע הוא שבכל פעילות ראיון שנעשה התלמידים יכולים גם לראיין אחד את השני כדי ללמוד על האתגרים שעמדו מולם והמשאבים שהיו להם מול אותם אתגרים אחרונים. כולל מי עזר להם, מה היה הכי מועיל ועצות שיש להם לאחרים
למידה רגשית
המגיפה המתמשכת דורשת מאנשי צוות בית הספר להתאים את אופן הלמידה. פעיליות אלה, מתוך האתר האמריקאי של הייעוץ (ACA). עשויות לסייע לצוותים החינוכיים, כאשר ההמלצה זה לעשות זאת בתמיכת הצוות הייעוצי, שהם נציגי בריאות הנפש בתוך המערכת. צוותים חינוכיים בעלי רגישות פסיכו חינוכית ייתכן שיוכלו לאמץ רעיונות שכאלה ללא תיווך.
אך לסיכומו של עניין, כפי שמציין מרק ג'ונס במאמר, טכניקות ממוקדות פתרון מאפשרות ליועצות בית הספר (ולצוותים חינוכיים) לתת התערבויות קצרות, גמישות ועוצמתיות אשר תומכות בתלמידים המתמודדים עם מגוון אתגרים חברתיים, רגשיים ולמידתיים, ובמיוחד בזמן הפנדמיה
פרופ' יהודה בר שלום עוסק בהכשרת יועצים חינוכיים במכללה האקדמית רמת גן.