חיזוק הרשות מול חמאס והלוואה בסך חצי מיליארד: ההבנות של גנץ עם אבו מאזן

במערכת הביטחון דחו את הטענה כי הפגישה של שר הביטחון עם יו"ר הרשות הייתה במסגרת תהליך מדיני, והבהירו כי מדובר בחיזוק מערכת יחסים עם הרשות על חשבון מעמד ארגון הטרור. בין הצדדים סוכם כי ישראל תקדם צעדים הומניטריים ותאשר תוכנית מתאר בשטחי C

בווידאו: פגישת ביידן בנט בבית הלבן (צילום: רויטרס)

בפגישה בין שר הביטחון בני גנץ ליו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן שנערכה הלילה (שני), ברמאללה, הצדדים הגיעו להבנות במסגרתן ישראל תספק לרשות שורת הקלות. הפגישה נרקמה בין הצדדים כבר לפני חודשים, אך המועד נדחה פעם אחר פעם. במערכת הביטחון דחו את הטענה כי מדובר בתהליך מדיני והבהירו כי מדובר בחיזוק מערכת יחסים עם הרשות על חשבון מעמדה של תנועת חמאס כולל את חיזוק המשילות, סדרת צעדים הומניטאריים, הלוואה בסך כחצי מיליארד שקלים אותה ישלמו בשנת 2022, אישור תוכנית מתאר בשטחי c (בתוך יישובים - א"ב) וחיזוק התיאום הביטחוני.

שר הביטחון סיפר לאחר הפגישה כי הוא ואבו מאזן סיכמו על "כמה צעדים בוני אמון", הכוללים הסדרת מעמד הומניטרי לפי קריטריונים ברורים של אלפי אנשים ששוהים באזור ללא תיעוד, וכן אנשים שהגיעו מעזה ומבקרים אחרים, בהם פלסטינים מחו"ל שהתחתנו לפני שנים בגילאים מבוגרים.

"אמרתי לאבו מאזן ואני אומר גם לכם שלא אנחנו הולכים ולא הפלסטינים הולכים לשום מקום מחר בבוקר. הגעתי לפגישה כדי לבנות אמון ולשמור על האינטרסים של מדינת ישראל, והקשרים החשובים שלנו עם הרשות הפלסטינית שאני מאמין שצריך לחזק אותה", מסר גנץ. "ככל שהרשות הפלסטינית תהיה חזקה יותר, חמאס יהיה חלש יותר, וככל שתהיה לה יותר משילות, יהיה יותר ביטחון, ואנחנו נצטרך לפעול פחות", הוא סיכם.

עוד בוואלה!

גנץ נועד עם אבו מאזן ברמאללה: "ישראל נכונה לחיזוק כלכלת הרשות הפלסטינית"

לכתבה המלאה
שר הביטחון גנץ בתדרוך שגרירים בנושא איראן, 25 באוגוסט (צילום: אתר רשמי, אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

לגבי רצועת עזה, במערכת הביטחון סרבו להתייחס לתהליכים מאחורי הקלעים על נושא השבויים והנעדרים (שו"ן) אך הבהירו כי התקדמות בעסקה כרוכה ב"מחיר כואב". "אמרנו שמה שהיה הוא לא מה שיהיה ומה שהיה הוא לא מה שקורה. גם באופי התגובות שלנו ועוצמתן, גם בהעברת הכסף הקטארי שהמנגנון שלה שונה, וגם בנושאים האזרחיים והתלות של השיקום בשו"ן כפי שאמרתי בסיום המערכה", גנץ פירט.

"התקיפות שלנו בעזה ממוקדות ופוגעות ברכיבי התעצמות שכואבים לחמאס ושוללות לו יכולות. אני לא יכול להבטיח שלא נמשיך מהיום ה-12 של שומר החומות", הזהיר.

כמו כן, הזירה הלבנונית מעוררת דאגה, בעיקר בגלל מאמצי התבססות בדרום רמת הגולן, פרויקט הדיוק של חיזבאללה, רכש של מערכת הגנה אוויריות והעברתן ללבנון ויכולות סייבר מתפתחות.

גנץ: עובדים על תכנית ב' למקרה ואיראן לא תחתום על הסכם

בתוך כך, גנץ, אמר היום כי ישראל וארצות הברית עובדות יחדיו על תכנית נוספת למקרה שבו טהראן לא תסכים לחתום על הסכם הגרעין. "אנחנו עובדים גם כדי להגדיר מה זה 'פלאן-בי' ולראות שאם אין הסכם, יתחילו פעולות אחרות - כפי שאמר הנשיא ביידן", הבהיר גנץ. הוא הוסיף כי המדינות חולקות מידע מודיעיני, וכן כי שיתוף הפעולה האזורי בין השתיים הולך ומתחזק.

בתוך כך, במערכת הביטחון מעריכים כי משטרו של נשיא איראן החדש איברהים ראיסי יהיה משמעותית שמרן יותר מקודמיו, כשאף אחד בירושלים לא רואה כיצד אחת המדינות באזור, בהן קטאר, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, תקדם פעילות צבאית נגד איראן, כך שעל ישראל לחשוב כיצד היא פועלת לבדה אם תידרש לכך.

הערכה שמשטרו יהיה משמעותית יותר שמרן מקודמיו. טקס ההשבעה של ראיסי, 5 באוגוסט (צילום: רויטרס)

במערכת הביטחון העבירו מסר לארצות הברית כי אם איראן תגיע לסף גרעין (מרחק של חודשים ספורים מפצצת גרעין - א"ב), המצב יעודד מדינות נוספות לרכוש יכולות דומות ובהתאם יחל מרוץ גרעין עולמי ולא רק אזורי. "אנחנו מקצים משאבים כדי לחזק את יכולות הפעולה מול אתגרים באזור ובראשם איראן. אם איראן תגיע לסף גרעין, אין לי ספק שמדינות רבות ינסו גם הן לרכוש את היכולת הזו וייווצר מרוץ חימוש שיסכן מדינות רבות בעולם ולא רק במזרח התיכון", גנץ הדגיש, "איראן תחת מטריה גרעינית תגביר את התוקפנות באזור".

עוד הבהירו במערכת הביטחון כי יש לישראל יכולות פגיעה באתרי גרעין, אך עם זאת יש לחזק ולהרחיב את היכולות הקיימות, נושא לשמו נתנה הממשלה תוספת תקציב. ישראל בנוסף פועלת להידוק שיתוף הפעולה עם מדינות האזור לבניית תמונת מודיעין והתראה מפני שיגורי טילים ורקטות - שתהיה רחבה הרבה יותר מזו הקיימת היום. זאת, באופן שיאפשר זמן היערכות טובות יותר לאזרחים ולצבאות להתגונן.

בווידאו: חיזבאללה פרסם תיעוד מירי הרקטות לעבר ישראל (מערכת וואלה!)

כמו כן, במערכת הביטחון דואגים מהציוד הצבאי הרב שנשאר באפגניסטן בתחום הלוגיסטי, הכולל בין היתר משאיות, כלים הנדסיים, כלי ניוד, מערכות קשר וניווט ואמצעי ראיית לילה. חמור מכך - הציוד כולל גם מסוקים ומטוסים שללא אחזקה עדיין יכולים לשמש סוחרי נשק, מדינות עוינות וארגוני טרור.

ההערכה היא כי ארצות הברית תציב עמדה קשוחה יותר במזרח התיכון, בדגש על עיראק, ברקע הדימוי החלש שדבק בה בעקבות הנסיגה מאפגניסטן, ובנוסף לכך תהדק את שיתוף הפעולה המבצעי-מודיעיני עם ישראל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully