ניסיון לעקוף את הסחבת: שיקום "כביש המוות" כחלק מתקציב המדינה

דו"ח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מאשר את מה שידענו: הקטע הצפוני של כביש הערבה מסוכן וקטלני, ובירוקרטיה גורמת לסחבת בעניינו מזה שנים. כעת, מקדם ח"כ מאיר יצחק הלוי, ראש העיר אילת לשעבר, את שיפוצו ולשלב את שדרוגו באמצעות "מעקף" כחלק מתקציב המדינה

ב-29 ליולי השנה גבה החלק הדרומי של כביש 90 את הקורבן האחרון שלו עד כה, בתאונה בה היו מעורבים חמישה כלי רכב, נהרג אדם ונפצעו עשרה, בהם ילדים. זו הייתה עוד תאונה במקטע הכביש ש"מככב" בשנים האחרונות כאחד הקטלניים ביותר בישראל, והסחבת בעניין שיפוצו וביצוע עבודות תשתית לשיפור הבטיחות בו נמשכת זה שנים.

הסיבה לעיכוב היא שילוב של בירוקרטיה שבבסיסה חילופי האשמות בין משרד התחבורה לאוצר והיעדר תקציב לביצוע העבודות במקטע המדובר. כעת, בעקבות יוזמה של ח"כ מאיר יצחק הלוי (תקווה חדשה), ראש העיר אילת לשעבר שמשמש גם כיו"ר השדולה לקידום אילת והערבה - ייתכן ויימצא פתרון לביצוע השדרוג הבטיחותי, הפעם באמצעות הטריק התקציבי של "חוק ההסדרים". קיצור דרך או הדרך העקומה בה מתבצעים פה דברים? מבחינתו זה לא משנה כל כך במקרה הזה, כשמדובר בהצלת חיים.

בווידאו: זירת תאונת הדרכים בכביש 90 (מערכת וואלה!)

"חייבים להמשיך את שדרוג כביש הדמים - כביש הערבה", אמר ח"כ הלוי, "דוחות מבקר המדינה אינם נכתבים מן השפה ולחוץ והנתונים המזעזעים בדוח הזה ברורים ולא מותירים מקום לספק. נדרש לסיים את שדרוג כביש הערבה עכשיו וללא דיחוי נוסף".

הדוח אליו מתייחס הלוי הוא דוח מבקר המדינה מחודש אפריל בו הוקדש הפרק האחרון לכביש הערבה, בדגש על חלקו הצפוני של הכביש, מצומת קטורה לצומת הערבה. מדובר במקטע בן כ-110 ק"מ שרשימה חלקית של הבעיות שיש בו כוללת שוליים צרים, נמוכים ודהויים, היעדר מפרצי חניה, חלקי כביש סדוקים עם בורות ושברים כתוצאה משיטפונות.

בנוסף יש בו תנועת משאיות מרובה, מבנה דו סטרי וחד מסלולי, מקטעי דרך ישרים ומונוטוניים, ללא תאורה בשעות הלילה. קטע הכביש עצמו מאתגר לעקיפה, במקטעים רבים בו הקליטה הסלולרית רעועה ואם אכן מתרחשת בו תאונה זמני היידוע, ההגעה והפינוי של הפצועים עשויים לארוך זמן רב.

עוד בוואלה!

שני בני אדם נהרגו בהתנגשות בין משאית לרכב פרטי בכביש 90 בערבה

לכתבה המלאה

לכל הרשימה הזו יש גם מחיר. על פי דוח חדש של מרכז המחקר של הכנסת שחיברה אסנת אלגום מזרחי ומתפרסם לראשונה, בתקופה שבין 2010 למאי 2021, התרחשו בחלקו הדרומי של כביש 90, מצומת הערבה ועד אילת, 142 תאונות שגבו את חייהם של 35 בני אדם. אולם הנתון המעניין יותר בדוח מסתתר בחלוקה של המקטע הזה לשני חלקים מרכזיים, הצפוני בהם מצומת הערבה עד קטורה, והדרומי מצומת קטורה ועד אילת.

הסיבה לחלוקה היא כי החל משנת 2018, אז הסתיים פרויקט הרחבת ושדרוג החלק הדרומי נרשמה בו ירידה במספר התאונות הכלליות והתאונות הקשות והקטלניות בפרט. ולמרות שהמדובר בקטע כביש שאורכו כמחצית מזה הצפוני, לאורכו ישנם יותר יישובים וצמתים והוא מנקז אליו את התנועה מכביש 40, כך שמבחינת נפח התנועה הוא לא פחות מאתגר.

"אעשה כל שנדרש למען המשך שדרוג הכביש". ח"כ מאיר יצחק הלוי (צילום: אתר רשמי, אילן בשור)

ואכן, מנתוני הדוח עולה כי משנת 2018 ועד מאי 2021 קיים פער בנתוני תאונות הדרכים בכלל והתאונות הקטלניות בפרט בין שני המקטעים הללו. כך למשל במקטע הדרומי (המשודרג) אירעו 14 תאונות דרכים, מתוכן 3 קטלניות ו-3 קשות, בעוד בחלק הצפוני אירעו 23 תאונות, מתוכן 5 קטלניות ו-14 קשות.

ח"כ הלוי מציג היבט נוסף הממחיש את דחיפות הטיפול בכביש, "סגירת שדה דב גרמה להפחתה דרמטית במספר הטסים לאילת וממנה, וגרמה לכך שתושבי אילת ומאות אלפי תיירים מגיעים לאילת בכלי רכב דרך כביש הערבה". את הנתונים הללו מוקדם עדיין לאמת בשל סמיכות האירועים לשנת פרוץ מגיפת הקורונה, אך אזכור של הגורם הזה מופיע גם בדוח מבקר המדינה מחודש אפריל 2021. "אעשה כל שנדרש למען המשך שדרוג הכביש במלואו וזאת למען ביטחונם של תושבי העיר אילת ואורחיה", אמר הלוי.

כרוניקה של שלושה עשורים

המודעות לכך שהכביש אינו הולם את השימוש בו וכי הוא מהווה סכנה לנוסעים, לא הגיעה בהפתעה, לא למשרדי הממשלה ובטח לא לתושבי אילת והערבה החווים את אימת הנסיעה בו על בסיס קבוע.

אם כך, מדוע לא שודרג הכביש שהינו בעייתי באופן מובהק לא רק מבחינת כמות הנפגעים בו אלא גם במכלול המרכיבים שלו? אז כן, התשובה הרגילה והקבועה היא תקציב, וכאן מדובר בסכומים משמעותיים מאוד, גם למעקף בחוק ההסדרים. על פי גורמים בנתיבי ישראל העלות המוערכת לשדרוג התשתיות וההרחבה של הכביש עומדת על בין 20 ל-30 מיליון שקלים - לכל קילומטר. כך שבחישוב מהיר, בהערכה הנמוכה יותר, מדובר בקצת יותר משני מיליארד שקלים לכל אותם 110 קילומטרים שנותרו.

חלק מהגישה שהשאירה אותו במצבו ניתן למצוא בתשובת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים למשרד המבקר. אמנם נדרשה נבירה בדוח המלא, אבל לא התעצלנו: "את בחינת תאונות הדרכים בכביש 90 יש להשוות למספר התאונות בכבישים אחרים", כותבים ברשות, "ולא לבחון אותן רק בפני עצמן, ואת הצורך בשדרוגו של כביש זה יש לבחון כפי שבוחנים אם לשדרג כל כביש אחר במדינה, וזאת כדי שהתקציבים המוקצים לשיפור התשתיות יושקעו במקום שבו הם יביאו את התועלת הגדולה ביותר". זו גישה נכונה, אבל במקרה של כביש 90 המבודד והמרוחק, המשמעות של תאונה קשה או קטלנית משמעותית הרבה יותר.

"חייבים להמשיך את שדרוג כביש הדמים". תאונה קטלנית בכביש הערבה (צילום: אתר רשמי, דוברות מד"א)

איזה פתרון כן הועלה? הקל, כמובן - הרשות המליצה להפחית את מהירות הנסיעה מ-90 קמ"ש ל-70 קמ"ש בהתאם להנחיות משרד התחבורה בכבישים מסוג זה. "על בסיס הניסיון ממדינות אחרות ידוע לנו שהבדל של 10 קמ"ש במהירות המותרת יכול להביא להבדל משמעותי במספר הנפגעים".

הבעייתיות בפתרון של הרשות מתחיל בכך שידוע כי בתנאי הנהיגה במציאות קיים פער מוחשי בין מהירות מותרת למהירות בפועל. כמו כן, הפחתת המהירות ל-70 קמ"ש תוביל בהכרח להחמרה של בעיית המונוטוניות בנהיגה ותאריך את פרק הזמן על הכביש. ובכלל, האם בכביש בו 41% מהתאונות הן חזיתיות, אולי הפתרון הוא למנוע את התאונה ולא להסתפק בהפחתת חומרתה?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully