לילו וסטיץ'

אם וולט דיסני היה יודע שבסרט האחרון שיצא מאולפני דיסני מככבים יצור טרנס גלקטי מסוכן וילדה קטנה שמכינה בובות עם גידולים בראש, אין ספק שהוא היה מתהפך איפה שהוא לא מונח (או מוקפא). "לילו וסטיץ'" הוא ללא ספק אחד מהסוסים השחורים שאולפני דיסני הוציאה לאקרנים אי פעם. כריס סנדרס ודין דבלוי, שכתבו את מולאן, הלהיט הקודם של דיסני, אחראים גם לסרט המצוייר הכי תלוש שדיסני הוציאו מעודם.

לדיסני יש אג'נדה משלהם, כזו שכוללת בדרך כלל מוסר השכל חינוכי או לחילופין סטריאוטיפים שלא ברוח הפוליטיקלי קורקט. ההומור שלהם בדרך כלל לא הולך עד הסוף (יוצאים מהכלל הם הסרטים שדיסני הוציאה בשיתוף עם אולפני פיקסאר, כמו "מפלצות בע"מ") והדגש על האלמנט החינוכי בסרט לעיתים חשוב יותר מהסרט עצמו. לילו וסטיץ' הוא לא סרט דיסני מסורתי. חוץ מהומור שחור ומוזרות כללית הוא פשוט לא עוסק בתימות הקבועות של דיסני. המסר שהוא מנסה להעביר - משפחות הרוסות יכולות להיות משפחות טובות - הוא מסר נועז למדי, ובכל מקרה לא גדול יותר מההנאה שלאורך הדרך.

לילו היא יתומה קטנה ומאוד מוזרה בהוואי שעובד סוציאלי רוצה לקחת אותה מידי אחותה הגדולה שלא עושה עבודה מדהימה בחינוכה של לילו. סטיץ' הוא יצור טרנס גלקטי מסוכן הנמלט מבית הסהר על הכוכב שלו ונחת לגמרי במקרה בכדור הארץ. סטיץ' מוצא את דרכו למקלט לכלבים עזובים, לילו בוחרת בו לחית המחמד החדשה שלה. היא לא יודעת שסטיץ' הוא נזק שלא יאמן שהומצא רק על מנת להרוס ולהרוג, לו אין רגשות בכלל. זיווג משמיים? לא בדיוק. לא יכול להיות רחוק יותר מדיסני.

אבל מה באמת שהסרט מקסים. הפסקול כמעט כולו אלוויס, הוא מקורי, שובר קונבנציות ומשעשע, לא סתם הוא היה מועמד לעשרה פרסים בטקס סרטי האנימציה של השנה. יותר מזה – אולי זה הסרט הכי טוב שדיסני הוציאו בעשר השנים האחרונות? בקופות הסרט גרף 146 מיליון דולר עד היום (הצלחה מסחררת לסרט שהציפיות ממנו לא היו גבוהות, או במילים אחרות 25 מיליון יותר מ"מולאן"), כך שיש לצפות להצלחה לא פחותה בשוק הקולנוע הביתי, בו דיסני משקיעה מאמצים רבים. בניסיון להפוך כמעט כל סרט לסרט חובה בכל בית בו יש ילדים – אין סיבה שהעניין לא יעבוד יופי גם עם לילו וסטיץ'.

הדי.וי.די הזה הוא רק מנה ראשונה לחובבי דיסני, המהדורה המיוחדת תכלול תוספות רבות שלא זכו להיכנס לזו (מוזר שבואנה ויסטה שמפיצה את הסרט בדי.וי.די לא השקיעו יותר כהרגלם), אבל גם כמו שהוא "לילו וסטיץ'" מספק את הסחורה. תוכלו למצוא בו מעין אנציקלופדיה של דיסני על איי הוואי השונים, סרטון קצר על ריקודי הולה, סרטון מצחיק על סיפור חייו האוטוביוגרפי והפיקטיבי של סטיץ' ועוד כהנה וכהנה. לא תוכלו למצוא כאן שום ערוץ קריינות או חומר שמיועד למבוגרים האוהבים סרטי אנימציה להוציא סרט בן 18 דקות המלווה את הבמאים בתהליך ההפקה, אולי טעימה ממה שצפוי בגרסה המיוחדת.

אולי זו לא המהדורה לאספנים, אבל לילו וסטיץ' הוא סרט שילדים יראו פעם אחר פעם. הוא סרט שכדאי לכל חובב סרטי אנימציה לראות. ולו בשביל התקווה שהצלחת "לילו וסטיץ'" תעודד את דיסני להוציא את מקל המטאטא מהתחת ולקחת סיכון על פרוייקטים לא שגרתיים. זה הצליח כאן, אין סיבה שזה לא יצליח שוב.