שריפת הענק בהרי ירושלים ממשיכה לבעור בעוצמה גם הלילה (שלישי), אולם כמה מתושבי היישובים שפונו אמש הורשו לחזור לבתיהם. תושבי קיבוץ צובה, עין נקובא ועין רפא רשאים לשוב לבתים, בעוד תושבי גבעת יערים טרם רשאים לעשות זאת. מוקדי בעירה מרכזיים כוללים את נחל צובה, מורדות הר טייסים ואזור נחל כסלון. כביש 395 עדיין חסום לשני הכיוונים מצומת אשתאול עד צומת הסטף, וכביש מבשרת ציון עד הסטף סגור לשני הכיוונים. עשרות צוותי כיבוי ומטוסים נלחמים באש עדיין נלחמים באש בחמישה מוקדים.
למרות המאמצים המדיניים לקבלת סיוע אווירי בכיבוי השריפה, ולמרות שנציב כבאות והצלה דדי שמחי הכריז על גיוס כללי במערך הכיבוי, חלק מתושבי היישובים באזור השריפה אינם מרוצים מתפקוד המדינה.
לדברי אלי בן זקן, תושב רמת רזיאל ובעלי יקב, אם מטוס כיבוי היה מוזנק מיד לאחר היוודע דבר השריפה - פחות נזק היה נגרם לאזור. "ראינו את השריפה בבית מאיר והיא התחילה להתקדם אלינו, הרוח הייתה צפון מערבית", סיפר. "אם המטוסים היו עולים באותו רגע, זה היה נגמר בצ'יק, בלי נזקים ובלי כלום. הגעתי הביתה והאש כבר הגיעה לפה".
בן זקן מספר כי למרות שהמושב פונה, הוא סירב לעשות זאת. "אנחנו פה בעצמנו נלחמנו, בצד הזה, ואז התברר לנו שזה עבר מזרחה", אמר. "לנו היה מזל, האש עברה מצד ימים ומשמאל, אבל לא עברה כאן. נזק ישיר אין, נזק עקיף אנחנו עוד לא יודעים, כי העשן מאוד הרסני ליין. יש לנו כ-60 טון שלא נוכל להשתמש בהם, הנזק הוא אדיר".
בעל היקב טוען כי הוא לא יודע אם האסון ממעשה אדם, אך כי ברור לו שהביטוח לא יכסה את כל הנזק שנגרם. "יש לי ביטוחים לכל דבר, אבל אף אחד לא מבטח על הדבר וזה לא משהו טבעי, זה לא אסון טבע. המדינה לא רוצה להכריז שזו פעולת איבה ואני פה אוכל אותה", הוא אומר.
"המדינה לא יודעת לנהל את עצמה, הצמחייה פה לא מתאימה, אם הייתה צמחיה טבעית לא הייתה השריפה הזאת", מאשים בן זקן. "אם הייתה יערנות מושכלת והיו גוזמים את העצים ומטפחים, כי לא זה מספיק לנטוע. אצלנו נוטעים ושוכחים, וזה לא מספיק טוב. המצב הוא ביש, כי זו כבר השריפה השנייה שאנחנו חווים על עצמנו, ואנחנו לא מצליחים לקבל אישור ממכבי אש שהשריפה הקודמת היא מעשה ידי אדם".
לדברי תושב אחר מרמת רזיאל, לכוחות הכיבוי לקח יותר מדי שעות להשתלט על האירוע. "משעה 14:30 כשהתחילה האש במושב, ועד 17:30, לא הייתה שום כבאית, לא היה חפ"ק, לא הייתה אחריות גזרתית", הוא אומר בכעס. "היו עשרות משפחות שיצאו בבהלה מהמושב, שלא ידעו לאן להפנות אותם, ורק לב-17:30 הגיעו כוחות הכיבוי וזה היה מאוחר מדי עבור הרבה מקומות".