שוטר שבדה חקירה, הגשת כתב אישום נגד נהג מונית על חיוב יתר של 3.8 שקלים - אלו חלק מתלונות הנגד המתפרסמות היום בדוח השנתי של נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.
לפי הדוח, במהלך שנת 2020 הוגשו לנציבות 898 פניות, כ-75 פניות בממוצע בחודש. 136 מתוכן נמצאו מוצדקות, שהן כרבע מהתלונות שניתנה בהן החלטה. 62 מתוך תלונות אלו (כ-46%) לוו בהמלצות אופרטיביות בצידן. לשם ההשוואה, בשנת 2019 נמצאו מוצדקות 96 תלונות, שהיוו כ-23% מכלל התלונות שניתנה בהן החלטה באותה שנה, כש-32 החלטות מתוכן לוו בהמלצה אופרטיבית.
68% מהתלונות, הוגשו נגד הפרקליטות, 17% כנגד התביעה המשטרתית, ו-10% נגד נציגים מטעם היועמ"ש-פרקליטות המדינה.
בדוח מובאות התלונות הבולטות שהוגשו השנה. למשל, בירור תלונה שהגיש נהג מונית שהעלה כי יחידת התביעות במשרד התחבורה ניהלה הליך פלילי נגד הנהג במשך מספר שנים על חיוב יתר בסך 3.8 שקלים.
במקרה זה, הנציב ציין כי העמדת אזרח נורמטיבי לדין פלילי בנסיבות האמורות אינה מתיישבת עם תכליתו של המשפט הפלילי, ו"אף לא עם השכל הישר, קל וחומר נוכח בזבוז משאבי הציבור הכרוכים בכך". הנציב המליץ לתקן את החקיקה הקיימת, באופן שיאפשר אכיפה אפקטיבית ומהירה, באמצעות הטלת קנסות על נהגי מוניות, במקום הגשת כתבי אישום פליליים נגדם לבית המשפט. לאחר פרסום הדוח עודכנה הנציבות על ידי הלשכה המשפטית במשרד התחבורה, כי המלצת הנציב התקבלה וכי בעבירות אשר אופן בירורן פשוט ויעיל, יבוצע הליך של הטלת קנס מנהלי קצוב במקום בדיקתן במישור הפלילי.
במקרה אחר שהוזכר בדוח, הוגשה תלונה על שוטר שבדה חקירה והעמיד אזרח בסכנת הרשעה. בבחינת המקרה נמצא שאזרח שהתייצב והתלונן בתחנת המשטרה שוטר שתקף אותו, מצא את עצמו מובא לחדר חקירות ומואשם בתקיפתו של אותו שוטר, וזאת לאחר שהשוטר הופנה למח"ש.
הנציב המליץ לפרקליט המדינה לפתוח בחקירה פלילית נגד השוטר וציין את הדעה הרווחת, כי כמעט בכל אירוע בו מואשם אזרח בתקיפת שוטר, נחבא אירוע מקביל של תקיפת אזרח על ידי אותו שוטר. הוא ציין כי העובדה שהשוטרים בתחנת המשטרה פתחו בחקירה נגד האזרח, על אף התלונה המוקדמת נגד השוטר, "משמשת כלי ניגוח בידי המלעיזים וחורשי הרעה נגד המשטרה, המגנה, כביכול, על חוטאים מקרבה, דהיינו, שוטרים התוקפים אזרחים ללא סיבה".
מנציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות, דוד רוזן, נמסר: "נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, רואה עצמה, על מכלול תפקידיה, כמי שבכוחה לתרום להגברת אמון הציבור במערכת המשפט, והנני סבור, כי שנה זו, על אף האתגרים שנשאה עמה, ולא מעט בגינם, היוותה קרקע לעיצוב הנציבות והכרת הציבור בה כגוף ביקורת עצמאי, מקצועי ונטול פניות. הנציבות מבקשת להמשיך להוות כתובת נוחה וזמינה לכל מי שרואה עצמו נפגע מהתנהלות של מייצג המדינה בערכאות, ולהמשיך עשייתה כגורם בקרה משמעותי ואפקטיבי, המביא לשיפור התנהלות הגופים המבוקרים ולחיזוק אמון הציבור בהם ובפועלם".