סוף עידן הקב"א: המהפכה בשיטת המיון לצה"ל

שיטת מדד קבוצת האיכות, שנקבע במהלך בחינות ההתאמה של המתגייסים לתפקידים שונים וספגה ביקורות לאורך השנים, תופסק לטובת שיטה מיון חדשה. בצבא סבורים שהמהלך יביא ליעילות, ויהיה הוגן ושוויוני יותר בתהליך האיתור והשיבוץ של המתגייסים

  • מתגייסים
  • צה"ל
  • גיוס
טל לב רם

בצה"ל הודיעו היום (רביעי) על שינוי שיטת תהליך המיון של מתגייסים חדשים, במסגרתו יופסק בין היתר מדד קבוצת האיכות (קב"א) וייערכו שינויים במבחן הדירוג הפסיכוטכני הראשוני (דפ"ר). בנוסף לכך, בצבא מתכננים להוסיף פרמטרים נוספים לבחינת ההתאמה, ולתת זכות לערעור על תוצאות המיונים למתגייסים, דבר שלא היה נהוג עד כה.

בצה"ל משוכנעים כי שיטת המיון החדשה, שזכתה לכינוי "תר"ש המיון", תהיה שיטה יעילה יותר לאיתור ושיבוץ נכון של צעירים לפני גיוסם לצבא. בצבא סבורים כי המיון החדש יהיה הוגן ושוויני יותר, יספק מענה לצעירים ששיטת המיון הקודמת עשתה להם עוול ולא זיהתה כישורים והתאמות שלהם למגוון תפקידים. כן תבחן השיטה את יכולת ההתאמה לקצונה, יכולת שלא באה לידי ביטוי בקב"א ובמבחן הדפ"ר.

עד לפני כ-11 שנה, הקב"א והדפ"ר נשמרו בסוד בצבא וגם המתגייס הטרי לצה"ל לא יכול היה לדעת את ציוניו לפני ובמהלך השירות. מבחני הדפ"ר, שגם בהם ייעשה שינוי, היו חלק משמעותי מקביעת הציון הכללי של הקב"א, שנעה על הטווח של בין 41 ל-56. מספר שנות הלימוד של המתגייס, הריאיון האישי שלו ו-50% ממבחן הדפ"ר הם שקבעו יחד את ציון הקב"א, שנחשב גבוה בערכים של יותר מ-52.

עוד בוואלה!

מתגייסים 2021: וואלה! מלווה את דור הלוחמים והלוחמות הבא אל הבקו"ם

לכתבה המלאה
תספק מענה לצעירים ששיטת המיון הקודמת עשתה להם עוול. שיטת המיון החדשה (צילום: דובר צה"ל)

שיטת הקב"א ספגה במשך שנים ארוכות ביקורת קשה. בין היתר נטען כי היא טכנית מדי, גורמת להעמקת פערים חברתיים והפליה ולא בוחנת כישורים מעשיים. החשאיות שאפפה את שיטת המיון אף פיתחה סביב קביעת הקב"א סברות כי הוא מושפע מהעיסוק של ההורים, ממצבם הכלכלי, מקום המגורים וסוגיות נוספות שהגבירו את הטענות כנגד שיטות המיון בצה"ל ככלי שמעמקי פערים חברתיים.

בשיטה החדשה, במקום קב"א, יהיה ציון התאמה למקצוע. בצה"ל יצרו פרופיל התאמה למקצועות השונים בצבא, ובאמצעות מחקר נתונים ייבחנו סיכויי ההצלחה של המתגייס בהתאם לכלל המבחנים שביצע, המיונים שעבר, הישגיו בתיכון והכשרות נוספות שעשה. בצה"ל טוענים כי השיבוץ לתפקיד ייעשה בניסיון להגיע לשילוב של ההתאמה המיטבית של המתגייס למקצוע מסוים על פי הציונים, המוטיבציה שלו לבצע תפקיד מסוים וסדרי העדיפויות של צה"ל.

השיטה הקודמת גרמה להעמקת פערים חברתיים. מתגייסים (צילום: דובר צה"ל)

באמצעות תוכנות מתקדמות, תיבחן גם ההתאמה של המועמדים לתפקידי הלחימה המרכזיים מבחינת צה"ל. לכל תפקיד לחימה פותח אלגוריתם שונה, וכך למעשה למתגייס יוכל להיות ציון התאמה שונה למידת התאמתו לשריון מאשר לחיל רגלים.

בצה"ל סבורים כי התאמה נכונה ומדויקת בשלב המיון אף תקטין את שיעורי הנשירה בשל חוסר התאמה למקצוע הצבאי שנחשף רק לאחר השירות. גם למקצועות תומכי הלחימה בצה"ל יעשו שימוש בטכניקה דומה.

בנוסף למבחן הדפ"ר, יקיימו לראשונה בצה"ל את מיוני יום המא"ה ( מיון, איתור והתאמה) גם לבנים. יום המא"ה הוא למעשה יום שלם שבו נבחנים כישורים ויכולות של המלש"ב, שלעיתים לא באו לידי ביטוי במבחני הדפ"ר.

תקטין את שיעורי הנשירה. מודעה של הליכי הגיוס החדשים לצה"ל (צילום: דובר צה"ל)

לאחר סיום התהליך של הצו הראשון, ביצוע מבחן הדפ"ר ויום המא"ה, המועמד לגיוס יוכל לראשונה לראות באתר האישי שלו את גיליון הציונים המלא שלו שכולל את ציון מבחן הדפ"ר על פי הפרקים השונים שנבחנים בו ( אנלוגיות, הוראה מילולית, חשיבה כמותית וכו'), ציון הראיון האישי, ציון התאמה לקצונה, לצד ציונים נתונים שהוצגו בעבר.

בפעם הראשונה תיפתח בפני הצעירים שעומדים בפני הגיוס לצה"ל הזכות לערער, במידה וקיים פער משמעותי בין ההישגים של הצעיר במבחני הבגרות לציונים שהשיג בצבא. ערעור של מלש"ב יוכל להיעשות גם באמצעות המלצה של מנהל המוסד החינוכי שבו למד הצעיר שמתגייס.

בצה"ל גם זיהו כי פעמים רבות סימון של בעיית שפה וציון נמוך במבחן השפה מתייג את המלש"ב כבר בשלב הראשון כמי שאינו מתאים לקורס קצינים בעתיד, כשמידת ההתאמה שלו לקצונה נקבעת כנמוכה.

ציון נמוך בעברית הוביל בעבר לקביעה חד משמעית של מתאם אפס למועמד לגיוס, גם אם הפגין ציונים גבוהים בשם הפרמטרים. בשיטה החדשה סימון העברית לא ישפיע על מידת ההתאמה של המלש"ב לצאת לקורס קצינים בעתיד, והחלטה עתידית אם להוציא את החייל לקורס קצינים תהיה בידי מפקדיו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully