האתר הארכיאולוגי החשוב ביותר בחיפה הולך ונכחד

העירייה, רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות התחייבו לפעול לשימור תל שקמונה, אך בפועל הפקירו אותו. האתר, שנבנה לפני אלפי שנים, הוא בעל חשיבות רבת מעלה עבור היסטוריית ישראל וחיפה בפרט. עתירה חדשה מחזירה את הרשויות לבית המשפט: "מתנערות מאחריות ולא נוקפות אצבע"

  • חיפה
  • ארכיאולוגיה

אתר הכנסייה העתיקה והמוזנחת בתל שקמונה שבחיפה ממשיך להיות מופקר על ידי הרשויות, ומצבו הולך ומתדרדר כשמדי יום עוברים ושבים משליכים בו פסולת. זאת, למרות חשיבותו לנצרות, ליהדות, להיסטוריה של ארץ ישראל ולחיפה בפרט, ואף למרות ההוראות המפורשות וההתחייבות לטפל בו שניתנו לעירייה, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים בבית המשפט המחוזי בעיר ובבית המשפט העליון.

ברשות העתיקות אומרים כי התכנית לשימור תל שקמונה ממתינה לאישורה של ראשת העיר, ד"ר עינת קליש רותם. בינתיים, האתר העשיר בפסיפסים עתיקים הפזורים בשטח ונגישים לכל, ניזוק בשבוע שעבר בשריפה גדולה שהתפתחה במקום במהלך גל החום הכבד. כעת הנושא חוזר לבית המשפט כדי שיאכוף את החלטותיו.

עוד בוואלה!

מי ישקם את שקמונה? העירייה חויבה לשמר את האתר החשוב בחיפה

לכתבה המלאה
"המקום הזה הוא של הימים הטובים" (צילום: שלומי גבאי)

בתשובת הרשויות לבית המשפט, הן נאלצו להודות בחשיבותו רבת המעלה של האתר לבני תרבויות שונות כאתר הארכיאולוגי החשוב ביותר בחיפה, המייצג רצף יישובי של יותר מאלפיים שנה, מתקופת המקרא במאה ה-16 לפני הספירה, ועד התקופה הביזנטית במאה ה-6 לספירה. על אחת מכתובות הפסיפס מהמאה ה-5 לספירה הפזורות באתר, נכתב ביוונית: "המקום הזה הוא של הימים הטובים".

הימים הטובים של תל שקמונה חלפו זה מכבר, למרות העניין שמגלים בו ארכיאולוגים מאז ימי המנדט הבריטי. מוקיריו של אתר העתיקות החרדים לו, סבורים כי האתר כולו, ובמיוחד פסיפס הכנסייה והמנזר ובית הקברות מעבר לכביש, עומדים עכשיו בסכנת הכחדה ממש. זאת, לאור ההזנחה שהתארכה שנים מצד הצדדים האחראיים, העיכובים מצד עיריית חיפה, הדרך שנסללה בסמוך אליו שהנגישה לציבור את האתר עוד יותר, כמו גם הגשמים העזים והרוחות, הקרבה לים, השיטפונות וכאמור האש, שבחלוף הזמן המשיכו לכרסם בו.

"הנזק הבלתי הפיך כבר נראה באופק", מזהיר עו"ד תומא הלון, שעתר השבוע שוב לבית המשפט המחוזי, כדי שיפעל נגד העירייה, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים, בדרישה שיבצעו את מה שבתי המשפט כבר הורו להן לעשות בנדון. "למרות שפסקי הדין היו אמורים לכל הפחות לדרבן את הצדדים ואת האחראים לפעול, טרם נעשה דבר, מלבד הבטחות שווא", הוא אומר, "עד היום נעשה רק תיקון לקוני וחלקי של הגדר הפרוצה וההרוסה מסביב לשטח הקטן של הכנסייה ותליית לוחיות שרשום עליהן: 'סכנה! המעבר אסור', כאילו בכך הסתיים חלקן".

"הנזק כבר נראה באופק". עו"ד תומא הלון (צילום: באדיבות המצולמים)
רצף יישובי של יותר מ-2,000 שנה. הזנחת אתר העתיקות בחיפה (צילום: שלומי גבאי)

הלון הוא תושב עוספיא, אביר מסדר הטמפלרים הראשון בעכו, חיפה, נצרת ושאר הגליל - מסדר העוסק בעבודת צדקה ברחבי העולם במטרה לשמור על שלום בין העמים. הוא מזכיר כי בבית המשפט העליון, לאחר שערערה - עיריית חיפה הסכימה לגדר על חשבונה ערכים מרכזיים באתר בתיאום עם רשות הטבע והגנים ולפי הנחיות רשות העתיקות. הוא עוד מציין כי הצדדים הסכימו לפנות "למשרד הממשלתי הרלוונטי בבקשה לגיוס תקציבים שיאפשרו את שימור האתר לפי הפרוגרמה". בשטח, שולטת עדיין ההזנחה.

כנוצרי יווני קתולי, להלון העניין כואב באופן אישי, והוא תוהה אם לא היה עדיף אם האתר היה נותר קבור ומעולם לא נחשף לפגעי הטבע והאדם. הוא מתאר את הרגע בו התוודע למקום לפני כארבע שנים, במהלך צעידה סמוכה לחוף הים, אז הוא "נדהם, הזדעזע וחשכו עיניו עת נתגלו השרידים". לדבריו, התנהלות הרשויות נוגדת את האמנה לשימור מבנים בישראל, האמנה למורשת עולמית, את רוחה של אמנת ונציה-פירנצה ואף את ערכיה של "מדינה דמוקרטית שמחובותיה הבסיסיות השמירה על תרבות עם בני המיעוטים שהיווה, מהווה ויהווה לנצח נצחים מלח הארץ" (ציטוט מהברית החדשה).

"טרם נעשה דבר, מלבד הבטחות שווא". תל שקמונה (צילום: שלומי גבאי)
"במקום שהרשויות יפעלו בשילוב ידיים, הן עומדות בחיבוק ידיים". ההזנחה בתל שקמונה (צילום: שלומי גבאי)

לטענתו של הלון, "כל מדינה מתוקנת בעולם הייתה שמחה שיהיה לה אתר היסטורי שכזה". בעתירתו עוד ציין כי "לרוע מזל הנוצרים נאלצים לאורך השנים להתמודד מול החלטות מקפחות אגרסיביות ביותר וזאת הן על דרך של פעולה והן על דרך של מחדל כדוגמת המקרה דנן". בית המשפט קבע כי מצבו המוזנח של האתר לא חל רק בחלקיו הנוצריים, אלא הרשויות נוהגות בו כך כלפי כל 17 שכבותיו - בהן הכנענית, היהודית, המצרית, הפרסית, ההלניסטית והרומית.

"שלוש הרשויות היו אמורות לפעול בשילוב ידיים ובפועל הן עומדות בחיבוק ידיים", הלון מבקר בחריפות. "הפניות אליהן העלו חרס והן ממשיכות להפנות אצבע מאשימה האחת לשנייה, מתנערות מאחריות מבלי לנקוף אצבע ומשיבות בתשובות לקוניות, מתחכמות וחמקניות, אם בכלל". הרשויות טרם השיבו לעתירה, אותה ישמע שוב השופט ד"ר מנחם רניאל שדן בה לפני שלוש שנים. טרם נקבע מועד לדיון.

שריפה שפרצה בראשון שעבר סמוך לתל שקמונה (צילום: כבאות והצלה )
אבני הכנסיה העתיקה ברקע מאמצי צוותי כיבוי אש לכבות את השריפה (צילום: כבאות והצלה )

"אתר המספר את סיפורם של מי שחיו באזור לאורך אלפי שנים"

מרשות העתיקות נמסר בתגובה: "רשות העתיקות מייחסת חשיבות רבה לתל שקמונה, אתר המספר את סיפורם של מי שחיו באזור לאורך אלפי שנים. בתוך כך, הרשות אינה אמונה על תחזוקת האתר. האתר המדובר הינו אתר הנמצא באחריות עיריית חיפה ורשות הטבע והגנים. בשנת 2018, הגיש עו"ד תומא הלון עתירה ביחס לאתר. בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון בחודש יוני 2020, נקבע כי על העירייה לגדר את החלקים המרכזיים באתר. בנוסף נקבע כי על העירייה, רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות לפנות לשם קבלת תקציבים נוספים עבור שימור האתר. עד כה, העירייה לא גידרה את האזור, וביחס לשימור האתר, הרי שהתוכנית המוצעת ממתינה לאישור ראשת העיר חיפה".

מרשות הטבע והגנים נמסר: "ערכאת בית המשפט העליון מלפני כשנה קבעה כי על עיריית חיפה, רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות לפעול לאיתור תקציב מגורמים רלוונטיים לשיקום האתר הארכיאולוגי תל שקמונה. נערכה פגישה משותפת של שלושת הגופים כדי לייצר מהלך משותף. מכיוון שלא היתה התקדמות משותפת עד כה, רשות הטבע והגנים מצידה פנתה לקרן רלוונטית לבחינת הנושא. לעניין הגופים האחרים יש לפנות אליהם בנושא. בתוך כך, יצויין כי במסגרת קורס שימור שהועבר - ביצעה רשות הטבע והגנים פרויקט שימור חלקי באתר".

מעיריית חיפה נמסר: "נתייחס בבית המשפט".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully