שר הבריאות ניצן הורוביץ הגיע הבוקר (שלישי) למרכז הרפואי שיבא תל השומר לדיון "בדבר צרכי הקהילה הטרנסג'נדרית" שבסופה עמד מול המצלמות והכריז על "מתווה לקידום ערכי השיוויון, הקבלה והסובלנות במערכת הבריאות". זמן קצר קודם פורסמו הנתונים היומיים שבישרו שיא חדש בתחלואה כתוצאה מהתפשטות מנגיף הקורונה - 3,818 חולים ביממה אחת בלבד.
עכשיו דמיינו סיטואציה: הרמטכ"ל עומד בזמן מלחמה צבאית שמנהלת ישראל נגד אחת מאויבותיה, בכל יום נהרגים ונפצעים אנשים בקו האש, והוא מנצל את תשומת הלב התקשורתית הגבוהה שהוא זוכה לה כדי להכריז על רפורמת מזון חדשה בצה"ל. כמה ביקורת הוא היה סופג על כך? כמה מאיתנו היו יושבים מול המסך וצועקים 'הוא השתגע? זה הזמן?'.
זה בדיוק מה שעשה הורוביץ. אפשר להניח בצד לרגע את הוויכוח המהותי בשאלת החשיבות סביב האינטרסים של הקהילה הטרנסית בישראל. אבל היא גם לא הסיפור. העיתוי שבו בחר הורוביץ לקיים את הדיון וההצהרה הזאת מלמד דבר אחד: שר הבריאות לא באמת לקח אחריות על הטיפול במשבר הקורונה וכנראה עוד לא הפנים שהוא עומד בראש המאבק בנגיף. תמוהה יותר היא העובדה שאנשיו של הורוביץ הבהירו מראש לעיתונאים כי אין בכוונתו להשיב לשאלותיהם בנושאי הקורונה. למרות זאת, כשאחד מהם הקשה - הורוביץ הגיב והתייחס לצעדים שאמורה הממשלה לנקוט בקרוב למיגור המגיפה.
מה היה קורה אם ח"כ יעקב ליצמן, שר הבריאות לשעבר, היה מכנס מסיבת עיתונאים בזמן שיא של התפרצות המגפה כדי לדווח על הוזלה במחירי הכובעים לחרדים? "מנותק", "תתפטר", היו צועקות הכותרות. אבל במקרה של הורוביץ והקהילה הטרנסית - שתיקה מוחלטת. ישראל נמצאת במלחמה בריאותית. הממשלה יחד עם השר הורוביץ אמורה לנהל מאבק חסר פשרות במגיפה מתעתעת שגבתה את חייהם של 6,492 אזרחים, ועוד אלפי חולים שחלקם נושאים איתם צלקות רפואיות וכלכליות חודשים ארוכים אחרי שהחלימו.
עד כה היא התמהמה בקבלת החלטות משמעותיות, התו השמח הפך אט אט לעצוב, והעומדים בראשה לא הציעו תכנית אופרטיבית לצמצום או מיגור התחלואה. סגר בחגי תשרי הוא כבר מזמן כתובת שמרוחה על הקיר, ולפי רבים מהמומחים הרפואיים, הממשלה נמנעת מקבלת החלטות משמעותיות, גוררת רגליים והולכת בקו פופוליסטי שיעלה ביוקר לכולנו. התחלואה גבוהה, המחיר שכולנו משלמים יקר, אבל עוד לא מאוחר להתעשת.