בכנסת שוקלים להגביל את השימוש בתרופה להפרעות קשב בילדים

מאת מוטי גל

בדיון מיוחד שקיימה הוועדה למאבק בנגע הסמים בכנסת, ביקש יו"ר הוועדה, ח"כ מאיר שטרית, להגביל את השימוש בתרופה "ריטלין" המשמשת להפרעות קשב בילדים.

ריטלין נמצאת בשימוש למעלה מ-30 שנה, ומשמשת לטיפול ב"תסמונת הילד ההיפראקטיבי". החומר הפעיל בתרופה, מתילפנידאט, משפר את הריכוז ואת יכולת הלמידה, ומפחית פעילות יתר של ילדים הסובלים מהתסמונת. התרופה גם משמשת לטיפול בחולי נרקולפסיה - מחלת השינה. התרופה מונעת את ההתקפים הבלתי נשלטים של נפילה לשינה.

עד היום לא ברור כיצד פועלת התרופה. הסברה היא כי היא מגבירה את שחרור המעביר העצבי "נוראפינפרין" במוח. חסרונה העיקרי של התרופה הוא כי היא עלולה לגרום לתלות והתנהגות בלתי צפוייה. תופעות לוואי נוספות כגון ירידה בתיאבון, הפרעות שינה או פירכוסים חולפים בדרך כלל בתוך כחודש מתחילת השימוש.

עד לתחילת השימוש בתרופה, לא אובחנה תסמונת ההיפראקטיביות בילדים. לא אחת נחשבו הילדים ל"מופרעים". מאז פיתוחה של התרופה, חל מהפך של ממש בגישה לילדים הסובלים מהפרעות קשב, והיא איפשרה התמודדות טובה יותר של ההורים עם הבעיה. עם זאת, תופעות הלוואי של התרופה עוררו מחלוקות באשר לכדאיות השימוש בה. הורים טענו כי ילדיהם הפכו עצובים, חסרי תיאבון, וסובלים מכאבי בטן וראש.

פרופ' אשר אורנוי, ראש המכונים להתפתחות הילד ומומחה לאמבריולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, הציע אבחון רב מקצועי לאורך זמן של נוירולוגים, פסיכולוגים וגופים המטפלים בהתפתחות הילד, כדי להקל במידה ניכרת על אנשי חינוך. כבר בשנת 1997, הגישו משרד הבריאות משרד החינוך ומשרד המדע המלצות, לפיהן הריטלין הינו פתרון חלקי בלבד, וכי רק רופאים מקצועיים מתחומי הפסיכיאטריה של הילד, נוירולוגים ורופאי התפתחות הילד יהיו הרשאים לתת ריטלין. אולם המלצות אלו לא יושמו עד כה. נציג משרד הבריאות הציע במהלך הוועדה להתייחס להמלצות אלו כבסיס להצעת חוק.

ח"כ אלי בן מנחם, יוזם הצעת החוק, אמר כי יש להגביל את השימוש הקל בריטלין: "האינטרס המנחה הוא לתת רק למי שצריך" אמר בן מנחם, "רק למי שעבורו זה כמו מים, ולא לתת למי שלא צריך". במשפט תמוה זה, חתמה הוועדה את ישיבתה בלא הסכמה חד משמעית. הוועדה תתכנס בעתיד שוב, על מנת לדון בצורך בהחרפת ההגבלה על השימוש בריטלין.