ביום שישי האחרון פרסמו מאה חיילים וחיילות, קצינים ונגדים ששירתו בשטחים, מודעה ב"ידיעות אחרונות" הקוראת לשרי הביטחון וביטחון פנים לפעול מיד ובנחישות נגד אלימות מתנחלים בשטחים. הם חותמים בשמם, דרגתם ויחידתם הצבאית. לכל אחד מהם החוויה האישית בה נכח באירוע של אלימות מצד מתנחלים נגד חיילים או נגד פלסטינים. בריאיונות שנתנו, הם מדגישים את ההבחנה הקיימת בשטח בין פלסטינים לבין יהודים. בעוד שהמשימה היא להגן על היהודים, "אף אחד לא מספר לך שצריך להגן על פלסטינים מפני מתנחלים," סיפר אחד מהם. חלקם מתארים פקודות עמומות, אחרים מתארים כיצד אמרו להם ש"במתנחלים אסור לגעת". השאלה הזו לא התעוררה, כמובן, כשמדובר בפלסטינים.
"אנחנו אלה שנשלחו לשרת שם", הם קוראים לציבור הישראלי במודעה, "אנחנו אלה שראו כיצד מתנהלים מתנחלים באין מפריע, ואיך נראית האלימות הזאת בשטח. אנחנו אלה שנשלחו להגן עליהם, אבל לא קיבלנו כלים להתמודד מולם". הדברים נאמרים על רקע עלייה דרמטית באלימות מתנחלים בשטחים, הן כלפי פלסטינים והן כלפי צה"ל. ב-2020 דווחו כ-370 אירועים אלימים מצד מתנחלים בשטחים, בהם 42 שהופנו כנגד כוחות הביטחון.
אי אפשר להאשים אותם בדרישות מופרזות. הם לא מבקשים עתה להניע תהליך מדיני שיביא לסיום הכיבוש ולא לפנות התנחלויות, למרות שרבים מהם מאמינים וחותרים לכך. דרישתם צנועה, קונקרטית, מתבקשת. הם דורשים הנחיות ברורות כיצד להתמודד עם האלימות ההולכת וגוברת של המתנחלים בשטחים. בראייתם, ההנחה שמדיניות הממשלה מרתיעה את הפורעים היא שגויה.
הריאיונות המצמררים שהעניקו החותמים על מכתב החיילים מצטרפים לעדויות הרבות שפורסמו כעדויות חיילים על ידי ארגון "שוברים שתיקה", המתארות תמונה קשה של אוזלת היד של רשויות המדינה מול התופעה. מבלי שאולי התכוונו, מתארים החיילים את תהליך "העריצות הזוחלת" העובר על ישראל (במקרה של יהודה ושומרון - תהליך "האפרטהייד הזוחל") בעשרות השנים האחרונות. חיילים שנשלחו להגן על מפעל ההתנחלויות מתארים עתה כיצד פועלת מדינת ישראל בכל האמצעים העומדים לרשותה נגד אלימות וטרור פלסטיניים, אך קושרת את ידי הלוחמים נוכח אלימות וטרור של מתנחלים. מציאות בה קיים חוק אחד מול טרור פלסטיני וחוק אחר מול טרור יהודי.
מבלי שהתכוונו לכך, החיילים הללו חושפים את המדיניות הישראלית בשטחים במערומיה. מדיניות שמבחינה בין אזרחים יהודים לפלסטינים מעבירה מסר בעייתי. מול מסר כזה, קל להבין למה אנחנו עדים לאחרונה לכל כך הרבה תמונות של חיילים עומדים מנגד מול מתנחלים מכים פלסטינים; או החשיפה האחרונה ב"שיחה מקומית", בה צולמו חיילים לצד מתנחלים רעולי פנים, שיורים אש חיה לעבר פלסטינים בכפריהם.
השיקול הביטחוני הלך ונעלם מהדיון בישראל בנושא השטחים. אם בעבר תפיסת הביטחון הייתה שהשיקול הבטחוני מכתיב את מיקום והיקף ההתנחלות, הן על פי גורמי הבטחון והן על פי פסקי הדין שאפשרו את מפעל ההתנחלות - היום ברור שההתנחלויות הן מהלך מדיני ישראלי שמטרתו להרחיב את גבולנו המזרחי ולמנוע הקמת מדינה פלסטינית לצידנו. על פי כל גורמי הבטחון, ההתנחלויות אינן "נכס בטחוני". צה"ל והשב"כ נערכים להגנתן על פי הנחיית הדרג המדיני. ניתן היה לראות את המתח הזה במקרה של המאחז הבלתי חוקי "אביתר", שצה"ל התנגד להשארתו בשטח ונערך לפינויו.
מאה חיילים וחיילות בחרו לעמוד בגלוי מאחורי מודעה נגד אלימות מתנחלים, על מנת לשקף לנו מעט מהמציאות המדאיגה שמתפתחת בשטחים. מהעדויות שלהם משתמע שבמקרים רבים אלימות המתנחלים מסייעת להבערת השטח ומציתה בתורה אלימות פלסטינים. המציאות המתוארת בעדויות היא תוצאה של חוסר מנהיגות ואוזלת יד מתמשכת של ממשלות ישראל. בהעדר מנהיגות אין מדיניות - ובהעדר מדיניות, אין להתפלא שלעיתים אנחנו עדים לתמונות של חיילי צה"ל עומדים מנגד מול אלימות מתנחלים כלפי פלסטינים או אף מסייעים בהקמת מאחז בלתי חוקי.
אם הממשלה הנוכחית, שמגדירה עצמה כ"ממשלת שינוי" ונמנעת מלהגדיר מדיניות בנושאים השנויים במחלוקת, תמשיך "במדיניות-ההימנעות", בל נתפלא אם אלימות המתנחלים תגבר - הן כלפי צה"ל והן כלפי הפלסטינים. בניגוד לחברות הקואליציה, המתנחלים לא חתמו על ההסכם הקואליציוני ואינם מוגבלים על ידו. להם יש מדיניות ברורה והם פועלים בנחישות למימושה.
הכותב הוא ראש השב"כ לשעבר וח"כ לשעבר