הבהלה לזהב הכחול: אחרי שלוש שנים - בשורה לחובבי האוכמניות בישראל

בשנים האחרונות עולה בעולם צריכת האוכמניות בקצב מהיר, נוכח הגדרת הפרי בידי הצרכנים כמזון על. כעת, חוקרים ישראלים הצליחו לאקלם את ה"סופר פוד" בארץ, שבה תנאי הסביבה אינם נחשבים מיטביים לגידול פרי היער. אז מתי יוכלו לרכוש הישראלים את מזון העל בגרסה המקומית?

  • אוכמניות

חוקרים ישראלים הצליחו לאקלם זני אוכמניות בדרום רמת הגולן - כך עולה מנתוני מחקר שהוצג בשבוע שעבר ונשך שלוש שנים.

בשנים האחרונות עולה בעולם צריכת האוכמניות בקצב מהיר, נוכח הגדרת הפרי בידי הצרכנים כמזון על, "סופר פוד". על פי נתוני המרכז לקידום יבוא ממדינות מתפתחות (CBI), יבוא האוכמניות לאירופה גדל מ-45 אלף טון בשנת 2015 ל-113 אלף טון בשנת 2019. מ-2018 ל- 2019 נפח הייבוא זינק ב-41%.

ובשוק הישראלי, בעבר כמעט ולא היו פירות יער, אולם בשנים האחרונות נהנה הצרכן הישראלי ממגוון פירות יער טריים כגון פטל, אסנה, חמוציות, אוכמניות ופירות גרגיריים נוספים, המשווקים ברשתות המזון.

שיח אוכמניות (צילום: יחצ)

העלייה בצריכה מגיעה לצד העניין הרב בפרי בפן המחקרי-מדעי ובפן הבריאותי-תזונתי. בכנס ארצי למגדלי אוכמניות שהתקיים לאחרונה בחוות המחקר "אבני איתן" הוצגו תוצאות מחקרים לאקלום זני אוכמניות. גלעד פרוינד, מנהל מחקר ופיתוח ההר, הרצה על ניהול מקצועי של מטע אוכמניות, ולצדו ד"ר עומר קראין, חוקר בכיר במחקר ופיתוח צפון (מו"פ) במכון מיגל של החברה לפיתוח הגליל, שהציג נתונים שונים.

עד לפני כמה שנים גודלו ושווקו פירות יער, רק בארצות הקרות באירופה, ארצות הברית וקנדה. העלייה החדה בגידול פירות יער בעולם ובישראל חלה בעקבות הביקוש העולמי הגובר לפירות הנחשבים למזון-על. במקביל התרחבה גם צריכת פטל, אסנה ואוכמניות בעולם הקולינריה המתפתח, בתפריטי השפים והקונדיטורים.

בעקבות העלייה המתמדת בדרישות השווקים בעולם לפרי האוכמניות, עלה הצורך להרחיב את שטחי הגידול לאזורים בעלי תנאי סביבה וקרקע, שאינם נחשבים מיטביים לגידול אוכמניות, כדוגמת קרקעות בישראל. ניצול של קרקעות אלה מחייב פיתוח שיטות גידול חדשות מוכוונות תנאי סביבה וקרקע ספציפיים.

אקלום זני אוכמניות (צילום: אתר רשמי, מו"פ צפון במכון המחקר מיגל)

בעבודה משותפת למו"פ ההר, מכון וולקני ומו"פ צפון במכון המחקר מיגל, חקרו במשך שלוש שנים את אקלומם של מספר זני אוכמניות בדרום רמת הגולן, לבדיקת תנאי ההזנה ותנאי הקרקע האופטימליים לגידול. המחקר בחן גידול אוכמניות במצע מנותק (גידול בקרקע שהונחה על פני משטח או כלי ובתוך מבנה מקורה), וכן בחן שיטות השקיה שונות בקרקע, על מנת לבדוק היתכנות גידול השיחים ישירות בקרקע ובכך להקטין את עלות ההשקעה למגדלים.

במחקר נבחן גם גידול שיחי האוכמניות בתעלות שנחפרו ומולאו באדמת טוף בהן נאגרים בצורה יעילה המים וחומרי ההזנה של הצמח.

אוכמניות בזמן המחקר (צילום: אתר רשמי, מו"פ צפון במכון המחקר מיגל)

כמו כן, במחקר נבחנו מספר זני אוכמניות שיובאו על ידי מו"פ ההר. ממצאי המחקר העלו כי ארבעה זני אוכמניות פוטנציאלים לגידול במצע המנותק; רייבל -זן מקדים, המבשיל בחודש מאי, הזנים סאן שיין וטיטאן כזני אמצע העונה, הבשלים בחודשים יוני ואמצע יולי, וזן אוקלוכוני כזן מאוחר, המבשיל בחודש יולי אמצע אוגוסט.

הזן אוקלוכוני הצטיין הן ביבול והן בטעם, זאת למרות היותו זן עם דרישות למנות קור גבוהות יחסית. כמו כן, נראה מתוצאות המחקר כי לזן אוקלוכוני פוטנציאל גבוה לגידול גם באזור צפון הגולן, שם הוא צפוי להבשיל בסוף חודש אוגוסט, בתקופה בה קיימת תמורה גבוהה למגדל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully