אחרי סדרת דיונים של צה"ל במשרד הביטחון בחצי השנה האחרונה ודיון מהותי בין שר הביטחון בני גנץ ושר האוצר אביגדור ליברמן על תקציב הביטחון והתוספת הדרושה כדי לעמוד באתגרי העתיד, התקיים לאחרונה גם דיון בראשות ראש הממשלה נפתלי בנט בנושא הגרעין האיראני. במהלך הדיון הציגו נציגי צה"ל רמת כשירות "בינונית" למערכה רחבה נגד איראן (עם ובלי הסכם גרעין עם ארצות הברית), שכוללת גם תקיפות אוויריות - אך לא רק.
בצה"ל ובמוסד הדגישו את הצורך לבנות מגוון תכניות פעולה, מאחר ואם ארה"ב תחתום על הסכם עם איראן, זה יחייב את ישראל להיערך מבצעית לפעילות אחרת לחלוטין, ולא בהכרח לתקיפות אוויריות כמו בתקיפת הכור הגרעיני בעיראק. "אם האיראנים יהיו תחת הסכם? זו תהיה בעיה להפציץ מהאוויר", הסביר גורם ביטחוני בכיר ביחס ללגיטימיות הבינלאומית ולכשירות המבצעית הישראלית.
ראיסי, לפני כחודש: על ארה"ב לשוב מידית להסכם הגרעין ולהסיר את הסנקציות
בהתאם לכך הועלו דרישות של צה"ל והמוסד בנושאי בניין כוח ואישור תוכניות, בנפרד ובמשולב, שמטרתן שיבוש, עיכוב, הרתעה וסיכול של פרויקט הגרעין אך גם של הפעילות האיראנית במזרח התיכון. לכל המשתתפים בדיון הובהר כי פעילות כירורגית נגד איראן תדרוש פיתוח כלי מודיעין מדויק שעולים כסף רב.
בצה"ל סירבו להתייחס באופן ישיר למערכה אפשרית מול איראן על רקע ההתקדמות של פרויקט הגרעין - האיראנים מעשירים אורניום בשנה האחרונה באחוזים גבוהים מבעבר ובאמצעות צנטריפוגות מתקדמות ומהירות יותר - אך יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהיקף הפרסומים הזרים על תקיפות באיראן ונגד האינטרסים שלה במזרח התיכון, תוך שילוב מבצעים מיוחדים ותקיפות מהאוויר ובמימדים נוספים.
אירועים מסתוריים שפגעו באיראן וכוחות שנתמכים על ידה
- 05/05/21 - תקיפה בצפון מערב סוריה על מפעל לייצור חומרי פלסטיק באזור לטקייה. אדם נהרג ושישה נפצעו.
- 06/05/21 - תקיפת עמדות חיזבאללה סמוך לגבול בקונייטרה, באמצעות מסוקים. ללא נזק או נפגעים.
- 08/06/21 - תקיפה בסוריה: שיגור טילים מכיוון לבנון, תקיפה אווירית ופיצוצים באזור דמשק, ותקיפות באזור המרכז והדרום, בהן נהרגו שמונה בני אדם ונגרם נזק לרכוש.
- 23/06/21 - תקיפת מפעל לייצור צנטריפוגות של הסוכנות לאנרגיה אטומית בעיר כרג' על ידי מל"ט.
- 06/07/21 - שריפות ליד כרג' באיראן. משמרות המהפכה התאמצו להסתיר את גודל הנזק משריפת הענק במפעל בבעלות המשטר.
עם זאת, גורמי צבא אישרו כי צה"ל והמוסד עובדים על תכניות מבצעיות נפרדות ומשולבות במסגרת ההיערכות למערכה עתידית נגד איראן. "יש תכניות גדולות ויש תכניות קטנות", אמרו הגורמים שבקיאים בתהליך מאחורי הקלעים, והדגישו כי "ישראל צריכה להציב קו עיקש שאולי יכלול המון מבצעים קטנים וחשיפות שיביכו את האיראנים. כל זה במטרה לייצר תחושת נרדפות".
התמורה לתקציב החיצוני - התייעלות
יצוין, כי ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו אישר תקציב חיצוני ייעודי למשימות הללו. שר האוצר לשעבר ישראל כץ לא מצא את מקורות התקציב לכך, ואילו מחליפו, ליברמן, מוגדר במערכת הביטחון כמי ש"מבין את הצורך". ההערכה היא שתוך חודשיים, במסגרת אישור תקציב המדינה, יובא לאישור התקציב המיוחד.
אך בתמורה לכך רוצים פקידי האוצר תמורה - ועל הכוונת קיצוץ חד ב"הגדלות רמטכ"ל", תגמול שניתן למשרתי קבע פורשים לפי החלטות ראש המטה הכללי, ונמצא כרגע בדיון בבג"ץ. במשרד הביטחון ובצה"ל יתעקשו על הגדלות הפנסיה לשירות מיוחד (בדגש על לוחמים קרביים), בדומה למשטרה ולגופים אחרים במערכת הביטחון, וההערכה היא שהצדדים יגיעו להסכמות מחוץ לבית המשפט. ואולם, פקידי האוצר לא יסתפקו רק בכך כדי לאשר את התקציב החיצוני בעניין איראן ויבקשו פינוי גלי תדרי רדיו, פינוי מחנות וצעדי התייעלות נוספים, בדגש על גודלו של הצבא. לדברי גורמים בצה"ל, הנושא נדון בין גנץ לליברמן.
בתוך כך, צה"ל ומשרד הביטחון ממשיכים ללחוץ על גורמי השפעה בארה"ב על מנת לקבל סיוע לרכש מיירטי כיפת ברזל בסך מיליארד שקלים. בחודש הבא תובא הבקשה לאישור הקונגרס, ובנוסף לכך מבקשת ישראל להקדים רכש טילים חסינים לשיבושים ואיומים נוספים (JDAM). עוד מבקשת ישראל, נוכח האיומים במזרח התיכון, את הידוק שיתוף הפעולה המודיעיני והעברת המידע בין המדינות. לדברי גורמי צבא, בפנטגון לא פסלו אף בקשה, וכעת יש פועלים יחד צוותי עבודה משותפים לארצות הברית ולישראל בנושא.