הממשלה הקימה בימים האחרונים צוות מיוחד לטיפול במשבר סביב חברת הסייבר ההתקפי NSO והפרסומים על השימוש בתוכנת "פגסוס" של חברת NSO לצורך ריגול אחרי עיתונאים, פעילי זכויות אדם ואנשי אופוזיציה בכמה מדינות בעולם - כך אמרו שני פקידים ישראלים בכירים.
הצוות שכולל נציגים של משרד הביטחון, משרד החוץ, משרד המשפטים, המוסד, אגף המודיעין בצה"ל וגורמים נוספים אמור לבצע בדיקה מול חברת NSO לגבי הטענות שמועלות בפרסומים השונים בתקשורת ולהיערך להתמודד עם ההשלכות הביטחוניות, המדיניות והמשפטיות של הפרשה. ישיבה ראשונה של הצוות התקיימה ביום ראשון בראשות מנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל דיון ומנכ"ל משרד החוץ אלון אושפיז.
עד כה המשבר הוא תדמיתי ותקשורתי בלבד על רקע שטף הפרסומים בתקשורת הבינלאומית על השימוש הפסול שנעשה בתוכנה של NSO. עם זאת, החשש בישראל הוא שבימים הקרובים המשבר יהפוך למדיני. רמז לכך נשמע הבוקר בנאומה של ראשת המרכז הלאומי לאבטחת סייבר של בריטניה לינדי קמרון בכנס הסייבר באוניברסיטת תל-אביב.
"אנחנו עדים עכשיו לתופעה של מדינות שאינן בעלות יכולות גבוהות, ומסוגלות לקנות אותה, עם פחות שליטה ישירה על ההשפעה הישירה והעקיפה של הפעילות שלהן", היא אמרה ברמז על הטכנולוגיה ש-NSO מכרה לכמה מדינות בעולם. "אנחנו מאמינים שאיומי הסייבר שאנחנו מתמודדים איתם הם איומים גלובליים. זה חשוב שכל שחקני הסייבר ישתמשו ביכולות שלהם באופן חוקי, אחראי ומידתי כדי להבטיח שהמרחב הקיברנטי יישאר מרחב בטוח ומשגשג עבור כולם. ואנחנו נעבוד עם בנות בריתנו כדי להבטיח את זה".
שר הביטחון בני גנץ שדיבר אחריה בכנס אמר כי ישראל "לומדת" את הפרסומים בתקשורת לגבי NSO. "אנחנו מאשרים ייצוא מוצרי סייבר רק לממשלות ורק לשימוש חוקי ולמניעת פשעים וטרור", אמר גנץ בנאום בכנס הסייבר באוניברסיטת תל אביב. "המדינות שרוכשות את המערכות האלה חייבות לעמוד בתנאי השימוש".
בכירים ישראלים ציינו כי הממשלה מתייחסת למשבר ברצינות רבה. לדבריהם, למרות שנראה שננקטו הצעדים הדרושים לגבי מתן רשיון הייצוא ל-NSO השאלה המרכזית היא כיצד הפרשה תשפיע על חברות אחרות ועל עסקאות עתידיות.
"זה אירוע משמעותי ביותר", אמר בכיר ישראלי. "אנחנו מנסים להבין את מלוא המשמעותיות שלו. נהיה חייבים לבדוק אם בעקבות הפרסומים האחרונים יש צורך בשינוי מדיניות בכל הנוגע לייצוא של מערכות סייבר התקפי למדינות בעולם".
לפי דיווחים שפורסמו הערב בכלי התקשורת שחשפו את הפרשה, בין המספרים שנכללו לכאורה ברשימת "פגסוס" היו אלו של נשיא צרפת עמנואל מקרון ומלך מרוקו מוחמד השישי, כמו גם של ראש ממשלת לבנון לשעבר סעד חרירי ונשיאי עיראק ודרום אפריקה.
חברת NSO עצמה מכחישה את הפרסומים בתקשורת הבינלאומית.