עמליה פהימין, תושבת גבעת עמל בת 82, הנמצאת על ערש דווי, קיבלה ביום חמישי האחרון צו פינוי מביתה מטעם ההוצאה לפועל. זאת, יממה בלבד לאחר ששוחררה מבית החולים לביתה עם משככי כאבים, כדי שתוכל לסיים את חייה בקרב בני משפחתה. בתה ביקרה את הרשויות שלדבריה מיררו את חיי אמה, המתגוררת בשכונה התל אביבית שבמשך שנים עומדת בלב מחלוקת משפטית.
"עיריית תל אביב והיזמים התעללו באמי כל השנים ועכשיו הם ממררים גם את הרגעים האחרונים לחייה", תקפה הבת מלי אלפסי, "אמא שלי לא זכתה כל חייה לגור בדיור ראוי כמו שמדינת ישראל הבטיחה לה. אני לא אנוח ולא אשקוט עד שהמדינה והעירייה ישלמו על מה שעשו לה".
עמליה הגיעה לגבעת עמל עם משפחתה סמוך לקום המדינה. מאז היא מתגוררת בשכונה וכן גידלה שם את ילדיה. פינוי נחלתם של עמליה ובני משפחתה נקבע ל-17 באוגוסט. ארבעה משקי בית נוספים, מתוך סך כל ה-14 שקיבלו צו פינוי, גם הם נקבעו להתפנות בין 17-10 באוגוסט.
עו"ד דביר סיני, המייצג שמונה משפחות מתוך ה-14 שצפויות להיות מפונות, התייחס לתיעוד הגשת צו הפינוי: "לסרטון הזה לא צריך התייחסות, צריך רק לראות אותו. המדינה שלחה את עמליה לגור לשם. היא גרה שם כל חייה בתנאים לא תנאים. מבית החולים שלחו אותה לסיים את חייה בביתה, ופתאום כמה ימים אחרי מאוד חשוב לפנות אותה".
"הרסו לה את החיים. היא 70 שנה סבלה שם, נותרו לה נשימות אחרונות באף ושמו לה צו סילוק עכשיו? לה ולמשפחה שלה?", תקף סיני. "זה פשוט בושה של היזמים, ושל עיריית תל אביב בראש ובראשונה, היא יצרה את כל התסבוכת הזאת. לפני כחודשיים העירייה מכרה את הזכויות שלה במאות מיליוני שקלים - אז הם אומרים שהם לא צד בעניין? כואב הלב, כי זו בעיה שאפשר לפתור. יש פה בסך הכל 14 משפחות שצריכות מענה".
בחודש אפריל מכרה העירייה את שטחיה בגבעת עמל לאחים חג'ג' ולדניאל צרפתי, עם זכויות ל-166 דירות יוקרה, תמורת 365 מיליון שקלים - למרות שבשטחים אלה מתגוררים הרוב המוחלט של התושבים. לפי התב"ע, מיועדים לקום על שטחים אלה שני מגדלי יוקרה.
מאז שנות השישים, נמשכת סוגיית פינוי הבתים של כ-200 משפחות תושבי השכונה, כשבמהלך השנים חלק גדול מהמשפחות עזבו בשל התנאי המחייה הקשים. ב-1988 נשארו במקום כמה עשרות משפחות, כמה משפחות נוספות פונו ב-2014, וכיום נותרו 14 משפחות המבקשות פיצוי הולם. בשנת 2019 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי המפונים זכאים לפיצוי בשווי בעלות על דירה חלופית לשארית חייהם, שהוערכה בכשלושה מיליון שקלים.
בחודש ינואר בית המשפט העליון חיזק את ההכרה בזכותם ההיסטורית של התושבים על הקרקע עליה יושבו ב-1949 לאחר מלחמת העצמאות, ואף הגדיל את מתווה הפיצויים הקודם מ-27.5 מיליון שקל ל-42 מיליון לכל המשפחות. סך כל 14 משקי הבית בגבעת עמל שקיבלו צווי פינוי בנויים מכ-60 משפחות, אך לפי קביעת בית המשפט הזכות לדיור ניתנת בעבור כל משק בית - לא עבור כל משפחה.
"הכרעותיו של בית המשפט העליון אינן בגדר המלצה"
מעיריית תל אביב נמסר כי "העירייה אינה צד בעניין. עניינה של גבעת עמל נדון והוכרע בבית המשפט בפסק דין שבין חברת אלעד מגורים והדיירת. העירייה פועלת ותפעל שכל דייר יקבל את הפיצוי המגיע לו מהחברה המפנה על פי פסקי הדין".
מאלעד ישראל מגורים נמסר בתגובה: "מדינת ישראל היא מדינת חוק והכרעותיו של בית המשפט העליון אינן בגדר המלצה. לאחר שהנושא נדון במשך עשרות שנים בערכאות השונות בבתי המשפט בישראל, בית המשפט העליון אמר את דברו בצורה ברורה ובמסגרת פסק דין חלוט וקבע כי על התושבים הספורים שנשארו במקום לפנות את המקרקעין וקבע פיצוי בהיקף של מיליוני שקלים לכל משפחה".
"יש לציין כי המגרשים האמורים נמכרו ואינם בבעלות חברת אלעד מגורים. החברה, בהתאם למצופה ולנדרש ממנה, קיימה את פסק הדין והעבירה לנאמן מטעם בית המשפט את כספי הפיצויים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים במזומן לטובת המשפחות. אלעד מגורים תמשיך לפעול על פי כל דין על מנת לקיים את פסיקת בית המשפט העליון".
מוועד הפעולה בגבעת עמל נמסר בתגובה כי: "בסיפור של גבעת עמל מעורבים שלושה גורמים: המדינה שהפקירה את התושבים והפרה הבטחה שלטונית למתן דיור חליפי לתושבים, עיריית תל אביב שהתנכלה לתושבים בגלל אינטרסים נדלניים, והיזמים הטייקונים שהמדינה והעירייה הפקירו בידיהם את התושבים".
"תושבי גבעת עמל רואים במדינת ישראל ובעיריית תל אביב אחראיות בלעדיות למצבם ומודיעים כי לא יוותרו במלחמה על הבית ויאחזו בקרקע, עד לבירור מוחלט של אחריות המדינה והעירייה כלפי התושבים ועד שיובטח דיור חלופי הוגן לכל תושבי השכונה", הבהירו.