ועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת תדון היום (שלישי) בהצעת החוק, בה תבקש הממשלה להאריך את הוראת השעה, שאפשרה לקיים דיונים משפטיים בזום. זאת לנוכח השימוש הנפוץ בשיחות וידאו בדיונים של עצורים או נאשמים הנמצאים בבתי הסוהר, שנעשה בשל החשש להדבקה בנגיף הקורונה במהלכם.
לפי נתונים המתפרסמים היום בדוח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, נכון ליוני 2021, יש בישראל כ-14 אלף אסירים, כש-66% מתוכם מחוסנים בשתי מנות ועומדים בתו ירוק, ועוד 3% קיבלו מנה ראשונה של החיסון. עם זאת, רוב העצורים הפליליים ל-24 שעות, ובמיוחד העצירים הביטחוניים, אינם מחוסנים - מה שמקשה על הבאתם לדיון.
בהתאם לכך, החוקרים בדקו כמה דיונים התבצעו מרחוק בתקופת הגבלות הקורונה, ומצאו כי בתקופה שבין החודשים יולי 2020 למאי 2021, בהם הייתה הכרזה על הגבלה חלקית, שיעור הדיונים שבוצעו מרחוק נע בין 69% ל-81%. בחודשים האחרונים, עם חזרת המשק לשגרה, הייתה עלייה קלה במספר העצורים שהובאו לדיונים, אך עדיין רובם התקיימו מרחוק.
לדיונים מרחוק יש השלכות כלכליות, מאחר והם חוסכים את הנסיעות המאובטחות של שב"ס. לכן, במשרד האוצר מקדמים פיילוט שיאפשר את המשך הדיונים מרחוק גם לאחר הקורונה. חלק מהעצורים מוותרים גם כך על הדיון מרצונם, בשל הקושי בנסיעה הארוכה בכלי הרכב של שב"ס, כשהם אזוקים.
בממשלה ביקשו להאריך את הוראת השעה ולהמשיך את הדיונים מרחוק בגלל שתי סיבות עיקריות. הראשונה היא השיעור הנמוך בהתחסנות של העצורים העומדים בפני הארכות מעצר או הגשת כתבי אישום, והסיבה השנייה היא הקושי בביצוע בדיקות לקורונה לעצורים בחלון זמן קצר, טרם קיום הדיון בעניינם.
שירות בתי הסוהר בחן אפשרויות שונות לביצוע בדיקה מהירה של הנגיף טרם העברת עצורי הימים לדיון בבתי המשפט, אך אפשרויות אלו נשללו מסיבות שונות, ובהן עלויות רכישה ותפעול של הבדיקות וכן קושי בשינוע הבדיקות ממתקני שב"ס לבתי החולים.
יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט גלעד קריב הביע הסתייגות מהמשך קיום הדיונים בזום ונימק כי יש בהליך פגיעה בזכויות האסירים. "כל הטמעה של שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים מחייבת הקפדה מלאה בזכויות העצורים והאסירים", אמר קריב. "למפגש הבלתי אמצעי בבית המשפט בין השופט לעצור ולאסיר - יש חשיבות גדולה מאוד. הנושא צריך להיות מוסדר במנותק מסוגיית הקורונה, ואין לנצל את המצב הנוכחי כדי לקבוע הסדרים ארוכי טווח. בעת הזאת, נכון לאפשר הסדרים הנוגעים ישירות לצורכי בריאות, ואת ההסדרים הקבועים יש לחוקק בתהליך נפרד במעורבות כל הגורמים הרלוונטיים".
גם בסניגוריה הציבורית גילו התנגדות להרחבת הדיונים מרחוק. "אנו חוששים מיצירת מסלול עוקף לקיום דיונים בזום, שלמעשה מנציח את השימוש בהיוועדות חזותית גם בימי שגרה, וזאת אגב חקיקת הקורונה", נמסר מהסניגוריה. "הצבענו בעבר על שורה של פגיעות בזכויות העצורים והאסירים ובתקינות ההליכים המשפטיים כתוצאה מקיום הדיונים בזום. מהניסיון המצטבר ומדיווחים רבים שהגיעו מהסניגורים המייצגים, עלה כי דיונים המתקיימים בזום מעוררים לעיתים קשיים מהותיים וניכרים ובהם: בעיות במישור הטכנולוגי, פגיעה בייצוג ההולם ובקשר המתחייב בין העצור לעורך דינו, מחסור בעמדות היוועדות חזותית וזמני המתנה ארוכים לדיונים, עיכובים בביצוע החלטות שחרור ממעצר ועוד. כל פגיעה בהקשר זה היא חמורה כשלעצמה, אך האפקט המצטבר של מספר פגיעות החוברות יחדיו הוא חמור במיוחד".