היו אלו ימי המהומות האלימות בערים מעורבות ברחבי הארץ. סרטונים אלימים ברשת הטיקטוק בהם נראו ערבים מכים יהודים, התפשטו ברשת כמו אש בשדה קוצים.
נהגת המשפחה היהודית נסעה לאורכו של כביש 65, פנתה בטעות לתוך כפר קרע שליד חיפה, בקצה הדרומי של ואדי עארה. תוך שניות אחדות הפכה הטעות לסרט אימה. עשרות צעירים שהפגינו בזעם סביב סערת הר הבית, חסמו את הרכב וניסו לבצע לינץ' בנוסעים. בשלב מסוים החליט צעיר ערבי לפתוח את דלת הנהגת ופגע בפניה בחוזקה. המרחק בין סיום טראגי לפעולה מצילת חיים הירואית היה קצר מאוד.
כוחות משטרה הגיעו במהירות למקום וחילצו את המשפחה מידי ההמון. חלק מהנוסעים נחבל קלות ונזק נגרם לרכבם. הטראומה היתה גדולה. תחת האווירה האלימה באותו הלילה הוצתה גם תחנת המשטרה בכפר.
מאז קום המדינה, שירות הביטחון הכללי לא נאלץ להתמודד עם רצף פיגועים של ערבים ישראלים על רקע לאומני, והאלימות הוגדרה כחציית קו אדום. במערכת הביטחון היה זה ברור לכולם שאגף ישראל וחו"ל בשב"כ (המכונה גם מרחב צפון א.ב) פתח במערכה שקטה נגד המפגעים. כעבור כמה ימים בוצעו מעצרים וחשודים הועברו לחדרי החקירות של שב"כ. בתום תהליך חקירה ממוקד הוגשו נגד שני תושבי כפר קרע כתבי אישום חמורים בבית המשפט המחוזי בחיפה.
משולש הנפץ
אך היה זה רק תחילתו של הסיפור שטלטל מדינה שלמה והרחיב את השסע בין המגזרים. כדי להבין את עומקו, יש להתבונן לתוך החברה הערבית בישראל ולאפיין משולש השפעה דרמטי שהתהווה בעשור האחרון ויתעצם בשנים הבאות ללא פתרון שנראה באופק.
בקצה העליון של משולש ההשפעה בולט מסגד אל־אקצא הממוקם בדרום הר הבית בירושלים, בתוך מתחם של אתרי תפילה ומבני דת מוסלמיים והוא מוגדר לשלישי בחשיבותו באסלאם הסוני. כל עיסוק בו ושינוי בסטטוס קוו סביבו גוררים רעשי רקע בחברה הערבית ישראלית והפלסטינית ובעולם המוסלמי בכלל. להד התקשורתי יש יכולת להניע רבבות לכדי פעולה מהירה. "השילוב הדתי הוא דלק שמאיים תמיד על היציבות האזורית", הסביר גורם ביטחוני בכיר.
הצלע השנייה המשפיעה הוא המתח בין שכנים. צעירים מהכפר קרע שמביטים על גבעת חביבה השכנה, צעירי ג'סר א-זרקא מול קיסריה שמתמלאים בניכור, וכך גם בערים המעורבות כמו יפו מול תל אביב, חיפה, לוד, רמלה, ועכו . אותם צעירים שלעיתים באים מרקע מורכב ובעייתי ועוברים חוויה אלימה בבית.
רצף החקירות באירועים האחרונים מלמד כי לרבים מן העצורים במאורעות האלימים, אין כבוד לסמלי המדינה והשלטון. לא למנהיגות הכפר, העיירה והעיר ולא לראש החמולה, מאחר והם חיים בתוך משפחות פשע שבהן ההיררכיה נעה בעיקר סביב הכסף.
החלום של אותם צעירים כולל רכבי יוקרה, בגדי מותגים ותנאי חיים טובים ולא שאיפות ללימודים, תעסוקה קבועה, חיזוק התא המשפחתי ויציבות.
גורמי ביטחון שמלווים פעולות חברתיות בחברה הערבית הסבירו, "אותם צעירים נולדו למציאות בלתי הגיונית. מעגל קסמים שהם מתקשים לפרוץ בגלל הרבה סיבות וכדי לקצר את הדרך להצלחה מבחינתם הם מתחברים למשפחות הפשע כחיילים. יש כאלו שאין להם ברירה".
הצלע השלישית המשפיעה היא סוגיית הקרקעות שצפה השבוע ביתר שאת בכלי התקשורת, לאחר שהתקבלה החלטה בממשלה לדחות באופן זמני הרס בנייה לא חוקית בנגב. בזמן שהם סובלים ממחסור בקרקעות לבניית צמודת קרקע, היהודים קונים קרקעות ומבנים בערים מעורבות. יפו ולוד הן דוגמאות קלאסיות למה שעלול להתפרש על ידי ערביי המקום כ"השתלטות על שכונות שלמות" ודחיקתם כערבים החוצה לאזורים חלשים וזולים יותר ברחבי המדינה.
סביב המשולש הזה מתעצמת ובולטת תרבות ישנה במגזר הערבי של קלות בלתי נסבלת בנשק חם לא רק בחתונות אלא ברצח בתוך המשפחה וריב בין חמולות. כדי לאפיין את העלייה, טוענים גורמים במערכת הביטחון כי מדי שנה יש יותר ממאה נרצחים במגזר הערבי, והמשטרה מתאמצת אך מתקשה לעצור את העלייה מהרבה סיבות שחלקן נעוצות בקשר השתיקה והפחד מלשתף פעולה עם המשטרה. מספר הרציחות המפוענחות נמוך מאוד ביחס למגזר היהודי.
אחד האירועים הקשים שטלטלו את מערכת אכיפת החוק התרחש בדצמבר 2020 . עומר אבו סעלוק בן ה-16, נרצח במחלף נחשונים בכביש 6 בזמן שהמשטרה העבירה אותו תחת אבטחה כבדה מאזור עימות רצחני בין חמולות למרחב מוגן. התעוזה של הרוצחים שיקפה את זרמי העומק האמיתיים שמתפתחים במגזר הערבי.
גורמים במערכת הביטחון הגדירו את המציאות המתהווה כחסרת רסן והרתעה שהאירועים ברחבי המדינה היוו עבורם עוד סיבה לביטוי הכעס שלהם ולפרוק עול. אותם גורמים הוסיפו כי יש תופעות של הגירה מהכפר החוצה תוך פרידה ממנהגים שליליים אך השכבה התחתונה של אותם צעירים שנשארים בכפר ממהרים לאחוז בנשק ולא בהכרח כאמצעי תקיפה אלא ככלי להגנה.
"כשהם יורים בחתונות זה לא תמיד נובע מהרצון לחגוג אלא להזהיר את החמולה היריבה אל תתעסקו אתנו", הסביר גורם ביטחוני והוסיף, "זה לא שונה מאזורי ספר אחרים בעולם. למה זה בולט בישראל? כי ישראל קטנה הרבה יותר. המרחק מהעיר לכפר הוא קצר מאוד. לכן הטיפול צריך להיות יותר אגרסיבי, רחב וממוקד אחרת יווצרו כאן פערים שאף אחד לא יוכל לתקן. מי שלא מבין שיקשיב למה שקורה בטייבה אחרי השעה 18:00. הירי כמו במערב פרוע".
את משולש ההשפעה הערבי-ישראלי מתדלקים גורמים חיצוניים נוספים כמו פרובוקציות של הפגנות יהודים במוקדי אוכלוסייה ערביים שמתסיסים את האווירה המתוחה גם ככה ופעילות של זרם דתי תורני במוקדי ערים מעורבות.
התהליך הזה הפך להיות הבסיס למה שהתרחש בלב האירועים בערים המעורבות וביישובים הערביים ברחבי המדינה או בפאתים שלהם. לדברי מומחים לחברה הערבית הם פגשו בצומת הפוליטית והדתית את האכזבה מהחלטה של אבו מאזן לבטל את הבחירות למועצה המחוקקת ברשות הפלסטינית, האירועים בשייח' ג'ראח, טענות של חמאס לשינוי סטטוס קוו בהר הבית, קריאות של צעירי ירושלים למוחמד דף להצטרף למחאה האלימה נגד ישראל, מטח הרקטות מעזה לעבר ירושלים, החלטות שנויות במחלוקת של משטרת ישראל סביב שער שכם ומחסומים בוואדי עארה והפגנות פעילי ימין קיצוני במזרח ירושלים. התבשיל הזה היה כהגדרת גורמי ביטחון רותח מתמיד.
"חמאס ניצל את המצב בישראל כדי להעצים את ההסתה והלך לו. הוא הצליח ליצור נרטיב שהצית כאן אש. במובן מסוים הוא הלך עד הסוף. לא בכדי סינואר מאוד מרוצה מהדימוי שנוצר לו כמגן ירושלים", הסביר גורם צבאי בכיר בשבוע האחרון והוסיף, "אף אחד בהערכות המצב לא האמין שנגיע להיקף האלימות הזו. שיפתחו באש בלב המדינה? שיבצעו לינצ'ים? יהודה ושומרון היתה יותר רגועה בתקופה הזו אבל האלימות בהחלט הקרינה על כל הגזרות. ברגעים מסוימים התעוררו להם הפגנות בגבול ישראל- ירדן. הרשתות החברתיות טרפו את הקלפים בסיפור הזה".
מהר מאוד ניתן היה להבין שנוצרה בין צעירים ערבים תחרות באמצעות רשת הטקטוק. מי מפיק סרטון אלים יותר נגד היהודים. כשמספר הסרטונים התגבר זה נתפס אצל אותם צעירים אלימים כנורמלי ומקובל. התגובה לכך היתה קטלנית. צעיר ערבי מלוד נורה למוות על ידי קבוצת יהודים. לאחר מכן במהלך הפגנה בחיפה הושלך בקבוק תבערה. מרחב צפון בשב"כ כבר היה מתוח מקצה לקצה.
רכזים ודסקאים מאגף ישראל וחו"ל בימים רגילים התמודדו עם תהליכים הרבה יותר רגישים וממודרים כמו ניסיונות גיוס של ערביי ישראל על ידי ארגוני טרור לאיסוף מודיעין או ביצוע פיגועים. להוסיף על כך את הכעס של בכירי שב"כ על התבטאות של גורם עלום במשטרה על מעורבות של סייעני שב"כ באירועים האלימים. בטח כשהנתונים בשטח לא תומכים בשום אופן האמירה הזאת. כעת מצאו את עצמם מול מציאות חדשה: היקף תופעות אלימות גלויות של צעירים ערבים שרובם המכריע מוכרים היטב למשטרה וקשורים בצורה כזו או אחרת למשפחות פשע.
ברוך הבא לחקירת שב"כ
אותם צעירים היו רגילים להיעצר, להגיע לחקירת משטרה שהשיטות הנהוגות בה אגרסיביות ומהירות ובסופן הם רואים עורך דין ולרוב הדרך לשחרור ממעצר קצרה. את אופי הטיפול של השב"כ שפועל בכלים של סיכול טרור הם לא הכירו. לפתע חדרי החקירות נראים אחרת. החוק מאפשר מניעת עו"ד. השיחה הראשונית לא מתנהלת תחת לחץ ולפרקים היא נשמעת נעימה מאוד. החוקר צולל למוחו ונשמתו של הנחקר על בסיס כוחה של השפה והמילים, הבנת התרבות והמסגרת הגיאוגרפית ממנה הוא בא.
"החוקר בשב"כ מדבר איתו על החיים, יוצר ביניהם מחויבות, חודר לו לנפש", סיפר גורם בכיר בשב"כ לשעבר, "עוצמתו של שב"כ לא בכוחו אלא בתחכום, בחוכמה וביצירתיות שהוא מנהל לפני החקירה, במהלך החקירה ואחריה". גורמי ביטחון שנחשפו לפרטי החקירות ציינו כי החקירות הניבו לא רק פיצוח של הפיגועים, אלא הצבעה על מיקום אמצעי לחימה שלא קשורים לאירועים ומידע נוסף.
הדרקטיבה שירדה מראש שב"כ נדב ארגמן לכל הארגון - ששב"כ יפענח את כל הפיגועים ויגיעו עד המפגע האחרון שלקח חלק בפיגועים במהלך הפרעות בערים. מאירוע בו הושלך בקבוק תבערה, בוצע ירי, פיגועים אחרים שבהם היו אזרחים בסכנת חיים וכולל אירועי הלינץ'.
תחת ההוראה הזאת סומנו 90 אירועים ברורים: 66 פיגועים, 30 מתוכם חמורים ביניהם ירי (22 פוענחו ונותרו עוד 8) כולל רציחתו של יגאל יהושע, 40 אירועי השלכות בקבוקי תבערה והצתת ניידות משטרה. עד כה הוגשו 73 כתבי אישום. לדברי גורמי ביטחון, חלק מהמעורבים ירדו למחתרת או נמצאים בשלבי בריחה אך במוקדם או במאוחר הם יעצרו ויועמדו לדין.
חטיבות הסיכול בשב"כ מאופיינות ביכולת "לעבור מאפס למאה" תוך זמן קצת מאוד. ההבנה שיש אירוע בסדר גודל אחר הביא להקמת מערכת משולבת של כלל היכולות בשב"כ במטרה לסכל מבעוד מועד פיגועים נוספים ולהביא לדין את כל מי שביצע פיגוע.
צוותי הפעולה כללו רכזים שהפעילו מקורות בשטח, חוקרים מיומנים שהביאו טכניקות חקירה מיוחדות ודסקאים שבנו תמונת מודיעין דינמית שתורגמה בזמן אמת לפעילות ומעצרים בשטח. הניסיון של שב"כ בסיכול גלי טרור בשנים האחרונות בא לידי ביטוי באופן בולט גם באירועים אלו. היכולת של שב"כ לסגור מעגל מהיר מול המעורבים הפכה לכלי הרתעתי מול המפגעים הבאים.
כדי להבין את גודל האתגר עבור אגף ישראל וחו"ל בשב"כ צריך להבין כי בעשר השנים האחרונות התרחשו 30 פיגועים של מפגעים מקרב ערביי ישראל ובכולם המניע היה אישי. ולפתע, בשבוע אחד התרחשו 70 פיגועים על רקע לאומני. כניסת שב"כ הביאה עמה הרתעה מהירה ובהתאמה ירידה בהיקף האלימות תוך ארבעה ימים. המושג בערבית: "מוח'בראת" (ארגון מודיעין חשאי א.ב) מרתיע מאוד במזרח התיכון לא רק בישראל.
בשב"כ בוצעו פעולות מקדימות שעברו שרשרת אישורים משפטיים ומבצעיים כדי לדייק את המעצרים. למעט שני מעצרים שלאחר בירור קצר שוחררו כל השאר הגיעו לתהליך של הגשת כתב אישום חמור.
סגירת מעגל מהירה של השב"כ, מעצר והעמדה לדין של כל אותם הפורעים היא השמיכה שהושלכה על האש הבוערת ואפשרה לכבות אותה. האתגר כעת יהיה להשגיח על הגחלים הלוחשות ולוודא כי האש לא תדלק שוב.