"החיוך של שירה". המשפט הזה נחרש באותיות ענק על שדה במישור שמעל מצוק ארבל שבגליל. בדרך המיוחדת הזאת בחרו שלומי והילה חליווה מקריית ים להנציח את בתם, שירה, שמתה לפני שלושה חודשים בגיל 15.
שירה, אחות לנועה בת ה-17 ונעמה בת ה-12 חלתה בחודש ספטמבר בסרטן. אביה שלומי, סיפר כי "שירה היתה ילדה חייכנית, שמחה וטובת לב. ביום שבו הודיעו לה שהיא חלתה ראיתי דמעות בודדות על הלחיים שלה ומאז אותו יום היא היתה אופטימית, חייכנית ושמחה".
הוא אמר כי "כשהיינו באים לטיפולים בבית החולים רמב"ם היינו חוגגים, מזמינים גלידה ועושים שמח. היא הצליחה להעלות חיוך על פניהם של כולם במחלקה. הרופא המטפל אמר שהיא דוגמה לדרך שבה צריך להילחם בסרטן. גם כשעברה טיפולים קשים וסבלה מכאבים - היא שמרה על החיוך".
שירה היתה נערה אהובה ומוקפת חברים ושלומי נזכר איך היתה מצליחה להעלות חיוך על פניו של כל מי שפגש אותה. בהספד שנשא בהלוויה אמר שהמשפחה לא תתאבל ולא תבכה והדרך שבה יזכרו את בתם תהיה דרך שמחה.
"החלטנו לחגוג את חייה הקצרים בשבילנו, בשבילה ובשביל כל מי שהכיר אותה. השם 'שירה' היה מעלה לאנשים חיוך על השפתיים ואנחנו רוצים שכך זה ימשיך להיות. נעשה דברים שיגרמו לאנשים לחייך ולשמוח", אמר. הרעיון עליו חשב יחד עם דודו שעוסק בחקלאות היה לחרוש כתובת גדולה על פני שדה שבה ייכתב - "החיוך של שירה".
לדבריו, ביצוע המשימה היה כרוך בהכנות רבות - מדידות על ידי איש מקצוע, העלאת התכנית על המחשב וסימון הכתובת על פני האדמה - לפני החריש. ביום שבו הגיעו לחרוש את הכתובת על שדה ליד קיבוץ איילת השחר שבגליל העליון התברר להם כי השדה כבר נחרש.
שלומי פנה לחקלאי אסף טריפון מהמושבה מצפה בגליל התחתון והוא נרתם מיד למשימה. לפני שבוע וחצי עלה על השדה עם טרקטור ומחרשה וחרד את הכתובת הגדולה ולידה פנים מחייכות. "החיים של שירה היו קצרים מדי ורבים לא הספיקו להכיר אותה", אמר האב, שלומי. "עכשיו יותר אנשים יכירו אותה והיא תעלה חיוך על הפנים שלהם".